אובמה מסתייג מהממשלה ה-34: "הסיכויים לשלום - קלושים"

במסיבת עיתונאים בתום ועידה עם בכירים ממדינות המפרץ: "פיתרון של שתי מדינות חיוני לביטחון ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ■ נמנע מלהציע למדינות המפרץ מטריה גרעינית להגנה מאיראן

ברק אובמה / צילום: רויטרס
ברק אובמה / צילום: רויטרס

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הביע אמש (ה') הסתייגות מהממשלה החדשה בישראל וקבל על כך שכמה משריה אינם חושבים כמותו. לכן, כך אמר, הסיכויים לשלום עתה קלושים. אובמה דיבר במסיבת עיתונאים בקמפ דייוויד, אתר הנופש הנשיאותי בהרי קטוקטין במרילנד, בתום ועידה עם בכירים ממדינות המפרץ הפרסי, שנועדה לשכך את חששותיהן של מדינות אלה מהסכם גרעיני פוטנציאלי עם איראן.

נושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה משני במסיבת העיתונאים, אם כי אובמה כרך אותו באחד מסעיפי חבילת ההתחייבויות האמריקאיות למדינות המפרץ, שגובשה במהלך הוועידה. הסעיף הזה כורך יחדיו את סכסוך בין ישראל לפלסטינים, את המלחמה הפנימית בסוריה, את מלחמת שלטונות עיראק בדאעש, את מלחמת האחים בתימן ואת המשבר המתמשך בלוב.

"אנו (ארה"ב ומדינות המפרץ) מתחייבים לפעול יחדיו ליישוב הסכסוכים המזוינים באזור (שמנויים לעיל)", אמר אובמה. "... אנו חוזרים ומדגישים את הצורך הדחוף בפיתרון של שתי מדינות לסכסוך בין ישראלים לפלסטינים".

בתשובה על בקשת עיתונאי להגיב על כוונת הוואתיקן להכיר במדינה פלסטינית, הרחיב אובמה את הדיבור: "במקום לדבר על אחרים, אני מעדיף לחזור ולהדגיש מה שאמרתי בעבר. אני מוסיף להאמין שפיתרון של שתי מדינות חיוני בהחלט לא רק לשלום בין ישראל לפלסטינים אלא גם לביטחון ישראל בטווח הארוך, כמדינה דמוקרטית ויהודית".

"אני יודע שבממשלה החדשה שקמה חברים כמה אנשים שלא בהכרח מאמינים בהנחת היסוד הזו", המשיך נשיא ארה"ב. "אבל אני מוסיף לדגול בה. ומכיוון שאנו נמצאים עתה בקמפ דייוויד, נראה לי שחשוב להזכיר לעצמנו באיזו מידה הסכמי קמפ דייוויד (בין ישראל למצרים) תרמו לשלום מתמשך בין שתי המדינות, שהיו פעם אויבות מושבעות. זו היתה עסקת שלום שהיה קשה מאוד לגבשה והיא הצריכה מידה שלא תיאמן של חזון, תעוזה ויכולת לקבל החלטות קשות. ישראל יצאה נשכרת מכך. אני חושב שכך גם יהיה אם תושג עסקת שלום בין ישראל לפלסטינים".

אך אובמה נחפז להוסיף: "הסיכויים לכך נראים קלושים עתה. אבל, לדעתי, חשוב תמיד לזכור את מה שצודק ומה שאפשרי".

בהצהרה משותפת של ארה"ב ומדינות המפרץ, שפורסמה כתום הוועידה, נאמר, שהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים חייב להביא להקמת "מדינה פלסטינית עצמאית ורציפה שתחיה בשלום ובביטחון בצידה של ישראל".

"לקראת השגתה של מטרה זו, ארה"ב ומדינות המפרץ מדגישות את החשיבות המתמדת של יזמת השלום הערבית מ-2002 ואת הצורך הדחוף של הצדדים לקדם, במדיניות ובמעשים, את פיתרון שתי מדינות", נאמר במסמך.

ההודעה אף מדגישה את מחויבותן של ארה"ב ומדינות המפרץ לפעול לשיקומה של רצועת עזה בעקבות מבצע צוק איתן.

באיחוד מדינות המפרץ חברות סעודיה, קטאר, בחריין, עומאן, האמירויות הערביות המאוחדות וכוויית.

במאמץ להרגיע מדינות אלה, שחוששות שההסכם הפוטנציאלי עם איראן יותיר בידיה יכולת לפתח נשק גרעיני בעתיד, הציע להן ממשל אובמה תמיכה אמריקאית משמעותית להגנה מפני הפצצות טילים, התקפות מהים והתקפות קיברנטיות. נשיא ארה"ב הגדיר את המחויבות הזו לחוש לעזרת מדינות המפרץ "מוצקה כברזל", אך הוא לא הציע להעניק להן את משאת נפשן: ברית הגנה פורמלית שתחיב את ארה"ב להילחם לצידן נגד אויב משותף אם אכן תפרוץ מלחמה באזור, ואף לא מטריה גרעינית.

את מקומן תפסה התחייבות קצת יותר מעורפלת: במקרה של התקפה על מדינות המפרץ תגלה ארה"ב נכונות לפעול עם שותפותיה במפרץ כדי להחליט באופן דחוף אילו פעולות צריך לנקוט, לרבות שימוש בכוח צבאי.

כמו ישראל, חוששות מדינות המפרץ שהסרת הסנקציות מעל איראן יאפשרו לה לחתור לפיתוח יישומים צבאיים של יכולתה הגרעינית ולהרחיב את מעגל השפעתה האזורית. אובמה ניסה לשכך חשש זה ואמר שהסנקציות לא יוסרו אם איראן לא תקיים בדקדקנות את כל סעיפי ההסכם.

"אין כאן מאמץ להתעלם מחששות על התוצאות האפשריות של הסרת הסנקציות", אמר אובמה בתום סדרת פגישות עם נציגי מדינות המפרץ. "הכוונה היא להדגיש שמה שחשוב יותר הוא הדברים שניתן לעשות עתה כדי לוודא שחלק מהפעילות החתרנית של איראן פשוט ייעלם".

מדינות המפרץ קיבלו התחייבות אמריקאית להגברת שיתוף הפעולה הצבאי בין שני הצדדים, לרבות תמרונים צבאיים משותפים. אולם ההודעה המשותפת לא כללה התייחסות לחשש הגדול ביותר של הממשל: תחילת מירוץ חימוש גרעיני בקרב מדינות המפרץ במאמץ להדביק את היכולות הגרעיניות של איראן. בימים שחלפו הפריחו כמה מדינות במפרץ רמזים על כוונתן לעשות זאת.