גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כדאי לכם לשים כסף בפיקדון מובנה?

מה זה פיקדון מובנה? למה בתקופה הזו הוא עשוי להיות אלטרנטיבה טובה לכסף שלכם? ומה היתרונות והחסרונות במכשיר זה?

שטרות, שקלים, כסף ישראלי / צילום: שאטרסטוק
שטרות, שקלים, כסף ישראלי / צילום: שאטרסטוק

עוד מדריכים פיננסיים - באתר "מהון להון"

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה במכשיר פיננסי, שרחוק מלהיות פיקדון פשוט. מצד אחד, יש לפיקדון המובנה תכונות של פיקדון, כלומר: השקעה מובטחת, אך מצד שני יש בו גם בה תכונות של השקעה בסיכון לצד אפשרות להשגת תשואה נאה.

אז מה זה בעצם פיקדון מובנה ואיך הוא משלב בין תכונות של פיקדון לתכונות של השקעה מסוכנת?

בפיקדון מובנה, ברוב הגדול של המקרים, מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים (בדרך כלל, תשואה של נכס הבסיס). נשמע לא רע, נכון? במיוחד הרצפה שמובטחת למשקיעים. אתם משקיעים סכום מסוים ולא יכולים, לכאורה, להפסיד. השקעתם 50 אלף שקל בפיקדון מובנה, במקרה הגרוע תקבלו את ה-50 אלף שקל בתום התקופה.

אבל, זה לא ממש מדויק. אמנם, המשקיעים בפיקדון המובנה מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי (ומיד נגיע לתרחיש האופטימי) את קרן ההשקעה, אלא שזאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים).

אפשר להפסיד ריאלית!

המשמעות של קבלת הקרן הנומינלית היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית - קרי: הפסד ריאלי. ההפסד הזה, שתלוי בשיעור האינפלציה, עשוי להיות משמעותי. אם נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 2% בשנה (מרכז המתווה של בנק ישראל) והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי (כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה), נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית, המבטאת הפסד ריאלי של כ-6% (בקירוב). זה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו, וזה בטח לא מעט.

אבל, ננסה להיות ריאליים: אם המדד סביב 1%, משמע שההפסד הריאלי הוא סביב 3%. מעבר לכך, ההשקעות האלטרנטיבות מספקות היום תשואה שנתית אפסית: בפיקדונות לשנה תקבלו ברוב הגדול של האפשרויות 0.1%, ובהשקעות לטווח של 3% זה עשוי לעלות לכמה עשיריות בודדות בשנה. בקיצור, בשלוש שנים אם תשקיעו את הכסף באופן סולידי, תקבלו 1%, אולי 1.5%. פתאום ההפסד בתרחיש הפסימי בפיקדון מובנה כבר לא נראה כל כך נורא.

מצד שני, כאמור, יש יתרון גדול במכשירים האלו. אחרי שמבינים שההשקעה בפיקדון המובנה, להבדיל מפיקדון רגיל, עלולה להסתיים בתשואה שלילית (ריאלית), צריך לבחון את היתרונות והחסרונות האחרים של המכשיר הפיננסי הזה. מי שרוצה תשואה נמוכה אך מובטחת, צריך להשקיע בפיקדונות הבטוחים. מי שמעוניין להשיג תשואה גבוה יותר, ומוכן להסתכן במידה מסוימת - הפיקדונות המובנים דווקא יכולים להיות אפיק השקעה מעניין עבורו.

אחרי הכל, קבלת קרן השקעה מובטחת שמבטאת הפסד ריאלי (מאוד נמוך, על רקע המדד הנמוך), היא החצי הכוס הריקה. כמו כן, עדיין בחצי הכוס הריקה, הפקדון המובנה הינו השקעה לא נזילה. אי אפשר לפדות את הכסף במהלך התקופה, ואם כן, אז בדרך כלל בקנס. חצי הכוס המלאה, לעומת זאת, היא שהמשקיע יכול ליהנות מ מאפסייד שיכול להיות משמעותי.

כסף שקלים מיסים / צלם: תמר מצפי

תרחישים ותשואות

השיטה ברוב הפיקדונות המובנים היא הצמדות לנכס בסיס מסוים:

■ מדד מניות - סקטור פיננסי בארה"ב, מדד ת"א 25, מדד המניות בקוריאה, מניות סקטור הבריאות, מניות הבנקים בבורסה בת"א ועוד.

מניות ספציפיות, בעיקר מניות גדולות - ישראליות: טבע, כיל, אמדוקס, צ'קפוינט; זרות: גוגל, מיקרוסופט, שברון, ג'נרל אלקטריק, מקדונלדס, מיקרוסופט ועוד.

■ מטבע - דולר , אירו ועוד.

בהינתן נכס הבסיס המסוים, יצרן הפיקדון המובנה מגדיר תנאים לקבלת מענק תשואה. לרוב, אם נכס הבסיס יעלה במהלך תקופת הפיקדון עד לשיעור מסוים מוגדר וידוע מראש, יזכו המשקיעים בפיקדון לקבל תשואה בשיעור מסוים (ידוע וקבוע מראש) מהעלייה של נכס הבסיס.

הנה ההמחשה: נניח שנכס הבסיס שלנו הוא מניית טבע, ונניח שהיצרן של הפיקדון המובנה הגדיר שעד עלייה של 30% לאורך חיי הפיקדון (נניח שנתיים), המשקיע בפיקדון מקבל 80% מערך העלייה. מכאן משתמע, שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 24% (שיעור השתתפות של 80% מעלייה של 30%).

חשוב לשים לב: בפיקדונות מובנים מגדירים תשואה בפיקדון כפונקציה של תשואת המניה/מדד/נכס, אבל כל זה עד שהמניה/מדד/נכס הגיעו לתשואה מסוימת. המשמעות של המילה "עד" היא קריטית, כי אם התשואה של נכס הבסיס היא בדיוק התשואה, ובדוגמה שלנו 30%, אזי עובדים להתניה הבאה - משיעור תשואה של 30% ומעלה (כלומר, ה-30% "נופל" בהתניה הזו) התשואה של המשקיע תהיה (לדוגמה) 3% (וכאן חשוב להדגיש שמספיק שבאחד מימי תקופת הפיקדון התשואה תהיה 30% ומעלה כדי שההתניה הזו תופעל והריבית שתתקבל תהיה נמוכה).

נשמע מוזר, אבל ככה זה עובד: המשקיע מקבל את המענק הגדול (התשואה הגדולה) בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים; ממנו ומעלה, המענק נופל דרמטית.

קיבלנו כאן מעין מענק במדרגות, אבל לא בקשר ישיר: המשקיע מאמין בנכס הבסיס ומרוויח, אבל אם נכס הבסיס עלה יותר משיעור מסוים, הרווח דווקא יורד. מנגד, אם נכס הבסיס יורד, מקבל המשקיע את הקרן המובטחת, שהיא כאמור נומינלית ומגלמת הפסד ריאלי.

סיכום ביניים: ההשקעה בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) נקבעת מראש למשך תקופה מסוימת ויש לה בדרך כלל שלושה תרחישים:

1. אם נכס הבסיס יורד, מובטחת רצפה - קרן ההשקעה הנומינלית, שמבטאת הפסד ריאלי).

2. אם נכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, מובטחת תשואה נאה (לפי שיעור השתתפות מסוים).

3. אם נכס הבסיס עולה מעבר לתשואה הזו (באחד מימי תקופת הפיקדון) מובטחת תשואה נמוכה יחסית על כל תקופת הפיקדון.

אל תנסו את זה בבית

בשנים האחרונות יצא לפיקדונות המובנים שם רע, בעיקר בגלל משבר הסאב-פריים שהיה מושתת על ייצור של מכשירים פיננסים מתקדמים על משכנתאות שהם סוג של קרובי משפחה לפיקדונות המובנים האלו, אבל הם שונים במהותם - נכס הבסיס הוא לא תזרימי המשכנתאות, אלא ניירת ערך סחירים.

בינתיים, למרות המאמצים הגדולים של הבנקים להחדיר את המכשירים הללו, הם לא הפכו ללהיט והיקף הפיקדונות המובנים בישראל נע סביב 2-3 מיליארד שקל. עם זאת, על רקע הריביות הנמוכות (מאוד) שמקבלים באפיקים הסולידיים, התחום הזה נמצא כל הזמן בצמיחה.

בהקשר זה, יש להדגיש שהבנקים הם לא יצרני הפקדונות המובנים, אלא משווקיהם בלבד. בדרך כלל, הבנקים מקבלים את המכשיר מקבלים מהיצרן - בנקים להשקעות בעיקר בחו"ל, או חברות שמתמחות בייצור מכשירים כאלה.

כאן עולה סיכון נוסף: אם מנפיק המכשיר לא עומד במחויבות שלו , אין לכאורה מי שיבטיח את ההשקעה הנומינלית. כבר היו מקרים של בנקים להשקעות שנפלו וציבור משקיעים לא קיבל את הכסף. לכן, חשוב מאוד לבדוק בפיקדונות המובנים שמעניינים אתכם אם הבנק המשווק (הבנק המקומי בארץ) נותן ערבות ומבטיח את קרן ההשקעה - זה הופך למקובל יותר ויותר, ויש בנקים (גם מהגדולים) שמספקים ערבות מלאה.

אגב בנקים, קיימת טענה נגדם שהם בעצם גוזרים קופון שמן (2% עד 4%) על שיווק המכשיר, כאשר בפועל מדובר במכשיר מבוסס נגזרים, שאפשר לייצר אותו "בבית" בעלויות נמוכות יותר.

זה אולי נכון, אבל הבנק חוסך את המחשבה וההכנה מאחורי הקלעים, על איזה מדד או על איזה מניה להשיק פיקדון מובנה, באיזה תנאים, איזה נגזרים להפעיל, איזה סוג של הצמדה , לכמה שנים וכו'. כלומר, "בבית" לא באמת ניתן בפשטות להגיע לאותו מכשיר, וגם אם כן זה כרוך בהרבה מחשבה ועבודת הכנה. זה ממש לא פרקטי לרוב האנשים, וזה לא בהכרח זול יותר בשקלול העלויות.

לבדוק את חישוב התשואה

משקיעים בפיקדון מובנה חייבים לברר במדויק, בעת רכישת הפיקדון, את תנאי החוזה. לרוב, כאמור, החוזה מצביע על שלושה תרחישים, אבל יש יוצאים מהכלל (חלוקה למספר רב יותר של תרחישים) ויש גם חישובים מורכבים יותר מחישוב התשואה הסטנדרטי. למה הכוונה?

בדוגמה המוזכרת, פיקדון מובנה על טבע, הגדרנו תשואה של עד 30% כתשואה שמזכה בשיעור השתתפות של 80%. אבל מה זאת התשואה הזאת? בדוגמה הגדרנו תשואה מיום ההפקדה ועד סיום תקופת הפיקדון. זה המצב הנורמלי, הטבעי והשקוף. אבל, במקרים לא מעטים, חישוב התשואות שאתם תראו בפיקדונות המובנים לצורך חישוב המענק, מורכב יותר.

החישוב הפופולארי ביותר (לאחר החישוב הרגיל, מיום ההפקדה ועד תום תקופת הפיקדון) הינו חישוב הממוצע הרבעוני, כלומר: אחת לשלושה חודשים תחושב התשואה על נכס הבסיס ובסוף התקופה יחושב ממוצע של כל התשואות הרבעוניות.

אם מדובר בנכס בסיס שעלה לאורך התקופה, הממוצע הרבעוני יהיה נמוך מהתשואה לאורך התקופה. אבל, אם מדובר בנכס תנודתי שדווקא ירד לאורך התקופה, אזי החישוב הרבעוני יכול למתן את התנודות ולהקטין את ההפסד.

זה הופך את ההשקעה בפיקדון המובנה למתוחכמת עוד יותר, אבל זה לא צריך להפחיד אתכם, אם אתם מבינים את הסיכונים במכשיר זה. כמו בכל השקעה, יש כאן סיכון מול סיכוי, אבל הפיקדונות המובנים מספקים בדרך כלל דאונסייד מוגבל מול אפסייד מרשים.

למדריכים נוספים באתר "מהון להון"

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם