גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיוט התחבורה של ישראל פוגש את ה-OECD

ישראל התקבלה לפורום התחבורה של OECD, שנים אחרי שמדינות כמו ארמניה וסרביה כבר שם ■ שר התחבורה ישראל כץ צוהל, אך בשטח יש לנו הרבה מה ללמוד ולעשות כדי להצדיק את נוכחותנו בפורום

ישראל כץ - שת"פ עם הסינים לבניית הרכבת המהירה לאילת / צילום: לשכת העיתונות
ישראל כץ - שת"פ עם הסינים לבניית הרכבת המהירה לאילת / צילום: לשכת העיתונות

בשבוע שעבר, בעת שהשיח הציבורי בישראל התמקד בחרם הבינלאומי ובקשרי התרבות והסחר הענפים בין ישראל לבולגריה, פרסם משרד התחבורה הודעה מחממת לב ומלאת גאווה לאומית על הצטרפותה של ישראל ל"פורום התחבורה הבינלאומי היוקרתי של ה-OECD".

בהודעה הוגדר האירוע "הישג חשוב לישראל בזירה הבינלאומית", והשר ישראל כ"ץ צוטט באומרו כי "צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בפורום התחבורה הבינלאומי (ITF) מהווה הבעת אמון משמעותית של מדינות העולם במשק הישראלי, המאופיין בצמיחה כלכלית מהירה בכלל, ושל ענף התחבורה בפרט וביקוש רב לשירותי תחבורה הגדל בקצב מהיר".

סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי במשרד התחבורה צוטט באומרו כי "למדינת ישראל יש כיום כר נרחב של אפשרויות לתרומה למשק התחבורה הבינלאומי וליכולת להשפיע על עיצוב מדיניות בנושא תחבורה וכלכלה, יחד עם המדינות המפותחות והמשפיעות בעולם". כלומר, עכשיו ילמדו הגויים איך באמת לנהל תחבורה ברמה בינלאומית.

אחרי שסיימנו לשיר את ההמנון ושחררנו קצת אוויר מהחזה הנפוח מגאווה, נאלצנו לחזור למציאות. וזו, איך להגיד, קצת שונה. פורום התחבורה הבינלאומי ITF הוא אכן מוסד ותיק ומכובד עם 57 מדינות, כולל ארה"ב, סין ורוב מדינות מערב אירופה. מנגד, כבר הרבה שנים חברות בו כמה אושיות תחבורה ומשק בינלאומיות כמו ארמניה, סרביה, גרוזיה, מונטנגרו ואחרות. בקיצור, אין יותר מדי קשר בין קבלה לחברות בארגון לבין "הבעת אמון של העולם במשק" והשאלה שצריכה להישאל בהקשר זה, אם בכלל, היא "למה קיבלו אותנו רק עכשיו".

בנוסף, משרד התחבורה צריך להביא בחשבון שיחד עם הכבוד, הנסיעות ליעדים אקזוטיים ומסיבות הקוקטייל, החברות בארגון מביאה עמה גם "הרמת מסך" לא קטנה, חשיפה של נתונים, ואפילו ביקורת על הפעילויות שמבצעות המדינות החברות בארגון בתחום התחבורה. כלומר, לצד ההישגים התחבורתיים המרשימים של ישראל עלולים להיחשף הצדדים הפחות זוהרים של התנהלות התחבורה כאן, למשל סטטיסטיקת תאונות הדרכים.

כדי להקל על משרד התחבורה הישראלי בהכנותיו לקראת כניסתו לפורום היוקרתי, עשינו שיעורי בית: בחנו שניים מהנושאים החשובים שעמדו לאחרונה על סדר יומו של הארגון ובדקנו מה נעשה בעניינם בארץ.

נוחות התחבורה הציבורית: היום האבוד

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק הארגון במרץ הוא עידוד התחבורה הציבורית ובעיקר יצירת מוטיבציה להמונים להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית על חשבון הפחתת השימוש ברכב פרטי והבעלות עליו. זאת במטרה להפחית את הגודש, את התאונות ואת הזיהום.

מחקר עדכני של הארגון עוסק בסוגיה הקריטית של "נוחות הנסיעה בתחבורה הציבורית ביחס לנוחות הנסיעה ברכב פרטי". במחקר נכתב כי "גם נסיעה ברכב פרטי כרוכה באי-נוחות, החל בפקקי תנועה וכלה בצורך למצוא מקום חניה בעיר. אולם מול אלה צריך להציב משתנים המשפיעים על הנוחות בנסיעה בתחבורה ציבורית כמו תדירות השירות, הידחקות בהמון, הצורך לעבור מקו תחבורה ציבורי אחד למשנהו ואפילו העלויות, שלעתים הן גבוהות יותר מנסיעה ברכב. שיפור של כל הגורמים הללו יכול לשדרג משמעותית את האטרקטיביות של הנסיעה בתחבורה ציבורית אל מול הרכב הפרטי".

ובישראל? נשים רגע בצד את העובדה שהרכבות הישראליות בשעות העומס מזכירות יותר את הודו מאשר את הולנד, ואת העובדה שזמן הנסיעה באוטובוסים, כולל פקקים, השתחלות בכבישים עירוניים חסומים ועצירה בעשרות תחנות, הוא לעתים כפול ומשולש מזה של נסיעה מנקודה לנקודה ברכב. נעזוב גם את "ההצתה המאוחרת" בנושא הרכבת הקלה בגוש דן ואת שריפת המיליארדים (ע"ע דוח מבקר המדינה).

הבעיה העיקרית של "נוחות התחבורה הציבורית" בישראל היא שבמשך יום וחצי בשבוע - היום שבו מתפנים רבים לפעילויות פנאי ומשפחה -התחבורה הציבורית בכלל מנוטרלת בהחלטת ממשלה ובתמיכה בוטה ומוצהרת של שר התחבורה. בכך נוצרת מוטיבציה אדירה של משקי הבית לרכוש רכב פרטי, בדרך כלל יותר מאחד. זוהי ללא ספק תופעה ייחודית בקרב חברות הארגון היוקרתי והיינו שמחים מאוד לשמוע כיצד נציגינו המכובדים והמעונבים בפורום, שמטרתם "לתרום למשק התחבורה הבינלאומי", יסבירו אותה לעמי העולם.

הרכבת המהירה לאילת: סייגים בינלאומיים

אמנם הרכבת התחתית נמצאת כיום בכותרות, אבל פרויקט הדגל האמיתי של משרד התחבורה תחת ישראל כ"ץ הוא קו הרכבת לאילת. מדובר בפרויקט גרנדיוזי לבניית רכבת מהירה, נוסח ה-TGV, השינקאנסן ושות', שתצלח את הדרך מתל אביב לאילת בשעתיים וחצי לכל היותר ותגיע בחלק מהקטעים למהירות של לא פחות מ-230 קמ"ש. התקציב שנוי במחלוקת: כ-20 מיליארד שקל לפי משרד התחבורה, ויותר מכפול לפי הערכות האוצר (תחת השר הקודם).

משרד התחבורה שומר כרגע על פרופיל ציבורי נמוך בנושא, אבל בחדרי חדרים הוא מקדם אותו במרץ. בהתבטאות הפומבית האחרונה בנושא, בוועדת הכלכלה בשלהי 2014, אמר כ"ץ: "יש החלטה של הממשלה להקים רכבת לאילת. משימתנו היא להשלים את התכנון... במהלך השנה הקרובה נשלים את התכנון ואז הממשלה תידרש לקבל הכרעה והחלטה לגבי היציאה לדרך ודרכי המימון... זה מתבצע בצורה הנבונה ביותר על פי מיטב שיפוטי. הממשלה תידרש להכרעה על תקציב גדול. זה עניין אסטרטגי".

חלק נכבד מהמדינות החברות בפורום התחבורה הבינלאומי מפעילות כיום רכבות במהירות גבוהה, ויש ניסיון נצבר של עשרות שנים בנושא. הפורום מציג גם מחקרים והמלצות בנושא למדינות החברות בארגון, אלא שמשרד התחבורה הישראלי עשוי שלא לאהוב אותן. המחקר המקיף האחרון של הארגון בנושא הכדאיות הכלכלית של הרכבות המהירות בוחן את המצב הקיים בכל העולם - מבריטניה וספרד ועד לסין - ומעלה הרבה מאוד סימני שאלה.

המחקר מציג את העלויות הקבועות האדירות של הפרויקטים, שמגיעות עד 100 מיליון אירו לקילומטר בחלק מהמקרים, ואת עלויות ההון המאסיביות הכרוכות במימון שלהם, ובמקביל את העלויות השוטפות. מתברר שגם אחרי הקמת ה"מונומנט" היקר להחריד של הרכבת המהירה, ובהנחה שהוא אכן נבנה בתקציב המתוכנן, עדיין קיימות עלויות שוטפות אדירות הכרוכות בתפעול ובתחזוקה, שיכולות לחורר ללא קושי תקציבים של חברות פרטיות ו/או לדרוש סבסוד ממשלתי עמוק כאשר מדובר בפרויקטים של "בנה הפעל העבר" (BOT) עם קבלנים פרטיים.

לפיכך, כדאיות כלכלית של תשתית כזו דורשת קיומם שני תנאים מרכזיים: הראשון הוא קביעת מחיר שימוש גבוה ללקוחות. זה לא דבר חדש: כל מי שנסע ברכבות המהירות באירופה או ביפן יודע שמחיר כרטיס, לא במחלקה ראשונה, מתקרב ללא קושי למחיר של טיסה מוזלת לאותו מרחק. התנאי השני הוא צפי לשימוש אינטנסיבי של נוסעים בקווים הללו, שיוכל לכסות את העלויות וליצור רווח למפעילים. המחקר של פורום התחבורה נוקב בשני ערכי קיצון שקיימים בעולם - מכ-4 מיליון נוסעים בשנה "בלבד" (בקו מדריד-סביליה) ועד יותר מ-200 מיליון נוסעים בשנה (בקווים המרכזיים מטוקיו). אנחנו לא מומחים לרכבות, אבל נרא ה לנו משום מה שמספרי הנוסעים הללו לא כל כך רלוונטיים לישראל וספק אם גם כל השינוע המסחרי מאילת למרכז הארץ הקיים כיום ובעתיד ישנה את נקודת האיזון הכלכלית הזו בטווח זמן נראה לעין.

אבל, במחשבה שנייה, מה הגויים מבינים בכדאיות כלכלית של רכבות. הרי אנחנו לא באים ללמוד מניסיונם של אחרים אלא "להשפיע על עיצוב מדיניות בנושא תחבורה וכלכלה, יחד עם המדינות המפותחות והמשפיעות בעולם". חכו ותראו איך הם ייראו כשנגמור ללמד אותם.

המספרים של הרכבת המהירה לאילת

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

יבשת בחרדה: באירופה מקווים לצלוח את אירועי הקיץ ההמוניים ללא מתקפות טרור

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג