אומ"ץ לבג"ץ: לפתוח בחקירה גלויה נגד תנ"צ ברכה ולהשעותו

זאת, לטענת אומ"ץ, בשל "עבירות פליליות לכאורה שביצע תנ"צ ברכה, כפי שאלה נחשפו באתר News1 של יואב יצחק, בשורה של פרסומים: שיבוש מהלכי חקירה ומשפט בשתי פרשות לפחות, עבירות מירמה ושוחד"

תנ``צ אפרים ברכה / צילום: מוטי קמחי-ynet
תנ``צ אפרים ברכה / צילום: מוטי קמחי-ynet

תנועת אומ"ץ הגישה היום (ב') לבג"ץ עתירה דחופה למתן צו על-תנאי, במטרה להורות ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ולפרקליט המדינה, שי ניצן, לדרוש ממח"ש (מחלקה לחקירות שוטרים, ס'כ') שתפתח בחקירה גלויה נגד תנ"צ אפרים ברכה, ובמקביל להשעותו.

"הצווים המבוקשים נדרשים מחמת עבירות פליליות לכאורה שביצע תנ"צ ברכה, כפי שאלה נחשפו בפירוט באתר News1 על-ידי העיתונאי יואב יצחק, בשורה של פרסומים: שיבוש מהלכי חקירה ומשפט בשתי פרשות לפחות, עבירות מירמה ושוחד. החשיפות מפרטות מידע וראיות חפציות המוחזקות בידי מח"ש, שיש בהן כדי להצדיק חקירה דחופה ואף השעיית ברכה מתפקידו", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי של תנועת אומ"ץ, עו"ד אבינועם מגן.

לפי העתירה, "עוד פורסם כי בעקבות החשיפות ב-News1 ובאישור פרקליט המדינה פתחה המחלקה לחקירת שוטרים בשבוע הראשון של חודש זה בחקירה סמויה, וזו אף התעצמה עקב מידע חדש ונוסף שהגיע למח"ש".

שמו של תנ"צ ברכה, שהיה מעורב בפרשת הרב יאשיהו פינטו ושיחד אותו לכאורה בידיעת מפקדיו, עלה לאחרונה בפרשיות שונות בתקשורת, במסגרתן עלו נגדו חשדות לכאורה לעבירות פליליות.

בעתירה שהגיש עו"ד מגן מתוארים חלק ממפגשיו של ברכה לכאורה עם חשודים בפרשת השוחד בעיריית אשדוד, שהתפוצצה בשנת 2012. מהעתירה עולים דפוסי התנהגות, הדומים לכאורה לדפוסי ההתנהגות בפרשת רונאל פישר.

"בעת שהתנהלה על-ידי יאח"ה חקירה סמויה נגד שורה של חשודים בפרשת השוחד בעיריית אשדוד, נפגש ברכה לפחות 3 פעמים עם חלק מהחשודים - בחודש מארס 2012 - וקיים עשרות שיחות טלפון עימם ועם גורמים הקשורים אליהם".

לפי העתירה, ברכה "הדליף לחשודים מידע על דבר קיום החקירה הסמויה שנוהלה נגדם; ערב קודם למעצרים הדליף להם על מועד ה'פרוץ' (המעצרים) ואיפשר להם לברוח מיידית מישראל לפריז (וממנה יצאו למרוקו); לאחר מכן תידרך אותם מתי לשוב ודאג לכך שלא ייעצרו בשדה התעופה בנתב"ג; עם שובם לארץ נפגש עם כמה מהחשודים, תידרך אותם לקראת החקירה והבטיח להם שלא יעצרו בעת החקירה; כמו כן הבטיח לאחד החשודים המרכזיים שדרכונו לא יילקח ממנו, וכך היה".

כדי שיוכל להשיג את מטרותיו, נטען כי ברכה, "שכיהן באותה עת בתפקיד ראש חטיבת המודיעין והחקירות באגף החקירות", נהג בעורמה ובתחבולה בקרב צוות החקירה (שנוהל בשעתו על-ידי ראש היחידה הארצית דאז תנ"צ זיוה אגמי).

"כדי לאפשר לו נגישות לצוות החקירה, בלא שיעורר חשד, וכדי שיוכל להשפיע על הצוות - כרצונו ולמטרותיו, הציג תנ"צ ברכה את אחד החשודים המרכזיים כ'מקור מידע מודיעיני' - דבר שלא היה נכון. ברכה לא ערך ולא הציג בפני צוות החקירה תרשומות של הפגישות ו/או השיחות ולא ביקש אישור ו/או הסכמה של ראש אגף החקירות דאז, ניצב יואב סגלוביץ', לקיום הפגישות ו/או השיחות", נטען בעתירה.

עוד טוענת אומ"ץ בעתירה כי תנ"צ ברכה "ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו", והדליף לכאורה מידע מתוך החקירה המתנהלת בדבר החשדות שהועלו בפרשת מעונות ראש הממשלה בכלל ושרה נתניהו בפרט.

"במקביל, ולמטרותיו האישיות, ונוכח ידיעתו על דבר החקירה הסמויה המתנהלת נגדו, מסר ברכה מידע שקרי לעיתונאים, כאילו קיבל אישור לעבור מבדיקה משטרתית לחקירה משטרתית. הוא פעל כך כדי להפוך את גברת נתניהו ל'בת-ערובה בידיו', ולסכל את העברתו מתפקידו בעטיה של החקירה הסמויה נגדו".

עו"ד מגן מסר: "כשמדובר בשוטר זוטר, ניתן היה לגלות איפוק ולחכות לתוצאות החקירה לפני שמחליטים מה יעלה בגורלו. אך כשמדובר בחוקר מספר 1 בישראל, מעמדו והיחס אליו משפיעים ישירות על אמון הציבור במשטרה, ולכן צריך לדקדק עם קצינים בכירים כחוט השערה".