גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חקיקה למען העובדים זה קל; לא רואים את בעלי העסקים"

דאגה בעסקים הקטנים ממבול של יוזמות חקיקה בכנסת לרווחת העובדים: "החקיקות גורפות מדי וחושפות מעסיקים לפלילים יותר מראשי ארגוני פשע; הכנסת שוחקת את המגזר העסקי"

ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ
ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ

הצעת חוק שמקדמת ח"כ מרב מיכאלי קובעת שמעסיק שמתעמר בעובד ישלם לו קנס של עד 120 אלף שקל, גם בלי שהעובד הוכיח כי נגרם לו בשל כך נזק. הצעה אחרת, שזכתה להד תקשורתי רחב וזוכה לאהדה בקרב רבים מהעובדים השכירים בישראל שמביטים על הוואקאנס הצרפתי בקנאה, קוראת להחלת לא פחות מ-21 ימי חופשה בשנה לעובד. עוד הצעה מדברת על קיצור שבוע העבודה הרשמי ל-35 שעות בלבד, אחרת עוסקת בחופשת הסתגלות שבין יום אחד לשלושה ימים לעובד ששירת במילואים בין 10 ימים לחודש ויש גם את זו שמזכה סבים וסבתות בחופשת מחלה כדי לטפל בנכד ששוכב בבית כי התנפחו לו השקדים.

המעסיקים מתרעמים ומזהירים מפני ההשלכות של מוטיבציית היתר של חברי הכנסת לחוקק חוקי עבודה שלוקים לטענתם בפופוליזם, ובזמן שהם מיטיבים עם העובדים, הם מעמיסים עליהם עוד ועוד חובות בתקופה של הישרדות קשה בשוק תחרותי ורגולציה חונקת. "זה בליץ חקיקה לכל דבר", מזהיר נשיא איגוד לשכות המסחר בתל אביב, אוריאל לין, "להוביל חקיקה בנושאים האלה זה הכי קל וגם הכי פופולרי: חוקים כאלה לא עולים למדינה כסף, שכן העלויות מושתות רק על גבו של המגזר העסקי שחלק גדול מאוד ממנו הם עסקים קטנים ובינוניים".

"מאז כינונה של הכנסת ה-20 הונחו על שולחנה כ-70 הצעות חוק פרטיות שרובן הגדול עוסק בדיני עבודה, כולן נועדו להגן ולהיטיב עם המועסקים, אבל המעסיקים עומדים לפני מצב בלתי אפשרי", מזהיר עו"ד מוטי עזרן, היועץ המשפטי של התאחדות המלאכה והתעשייה, שמייצגת בתי מלאכה זעירים שמעסיקים עד 25 עובדים, "ח"כ ניגש לגבש חוק או לתקן חוק קיים שעוסק בדיני עבודה ובעיני רוחו רואה את החברות הגדולות, אולי את אסם או את תנובה, חברות ענק שמעסיקות אלפי עובדים ולהן מחלקות משפטיות, אגפים למשאבי אנוש ואופרציות שלמות שמסוגלות להכיל את השינויים האלה. הבעיה מתחילה בכך שהחוקים האלה גורפים מדי, וחלים גם על העסקים הקטנים שאותם אף אחד לא רואה".

המבול של יוזמות החקיקה בדיני עבודה, שחלקן מעניינות וייתכן שגם נחוצות, תופס את בעלי העסקים הקטנים והזעירים בלי מטרייה ומעיל. לדברי ראשי הארגונים היציגים של העסקים הקטנים והבינוניים, במציאות שבה המוזות של המחוקקים עובדות שעות נוספות, בעל נגרייה או מסגרייה שמעסיק כ-15 עובדים ובקושי מסיים את החודש מרגיש טרף קל של פקחי האכיפה של משרד הכלכלה ומערכת המשפט. במקרה הפחות טוב, וזה טכני לגמרי, אותם בעלי עסקים בכלל לא יודעים שמישהו בירושלים שינה את הכללים. "לרוב אין לבעלי העסקים האלה את הכלים להתעדכן כל הזמן בתקנה חדשה או בתת סעיף חדש. לרוב, חוק חדש או תיקון של חוק קיים בעניין דיני עבודה מוכנסים כמעט מיידית כסעיף נוסף בחוק להגברת האכיפה ולכל סעיף כזה יש תג מחיר. המצב הזה טומן בחובו גזר דין מוות ללא מעט עסקים כי כשפקח מגיע ומוצא שבעל עסק לא קיים תקנה שהוא בכלל לא ידע על קיומה, הוא נחשף לקנס של כמה עשרות אלפי שקלים על עובד אחד. אם מדובר בחברת ענק שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה זה לא נורא, אבל כשמדובר במסגרייה שבקושי מתקיימת, זה יכול להיות הסוף", מזהיר עו"ד עזרן.

"אנחנו זועקים על התרחבות התופעה הזאת כבר זמן רב", אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, לין, "הכנסת שוחקת את המגזר העסקי: מאז שנת 2000 היא העבירה מעל 140 תיקונים בחקיקה ראשית, כולם מטילים עומס נוסף על המעסיקים. מנגד, הכנסת לא הובילה אף לא חוק אחד שנאמר בו בצורה מפורשת מהן החובות של העובד כלפי המעסיק. הגישה המנחה של המחוקקים היא שהעובד השכיר הוא שה תמים ואילו המעסיק הוא עריץ נבזי".

"אין איזון בחוק נגד התעמרות"

37 חברי כנסת הצטרפו להצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, שהגישה ח"כ מרב מיכאל (המחנה הציוני). מטרת החוק, כשמו, למנוע התעמרות בעבודה במסגרת של שירות או במסגרת של מוסד להשכלה לבוגרים כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק שלו. החוק המוצע מגדיר מהי התעמרות ב"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, בכמה אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה: התייחסות מבזה או משפילה לרבות בצעקות, קללות, האשמות שווא או הפצת שמועות מזיקות; שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו תוך הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו כמו היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה ועוד; הכפפת אדם לאווירה של פחד ואיומים; ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהם ועוד".

לפי הצעת החוק שמובילה ח"כ מיכאלי בית המשפט או בית דין לעבודה יהיו רשאים במצב כזה לחייב מעסיק לשלם לעובד שתבע אותו על כך קנס של עד 120 אלף שקל, וזאת בלי שהעובד הוכיח נזק שנגרם לו בעקבות ההתעמרות לכאורה. "אני בעד החוק הזה ואני נגד התעמרות במקום עבודה", אומר לין מאיגוד לשכות המסחר, "הבעיה היא שאין בחוק איזון: הח"כים יוצרים כאן חוק עם 20 סיטואציות אפשריות להתעמרות העובד במקום העבודה וכולן נתונות לפרשנויות בזמן שבקצה, יש פיצוי של 120 אלף שקל לעובד בלי כל הוכחת נזק מצדו. עבור עובדים לא מרוצים ממעסיקיהם זה פיתוי אדיר לרוץ להגיש תביעות. מעסיקים יצטרכו לקחת עורכי דין, להתרוצץ בין בתי משפט ומתי יעבדו? בהרבה מקרים הכוונה של המחוקקים טובה, אבל אלה חקיקות גורפות מדי שיוצרות מצב שחושף את המעסיקים לפלילים פי כמה וכמה יותר מראשי ארגוני הפשע".

עו"ד עזרן: "כיצד אפשר להתנגד לחוק שכותרתו 'מניעת התעמרות בעבודה'? מי לא רוצה למנוע התעמרות בעבודה? העניין הוא שהחוק מגדיר מהי התעמרות בצורה סובייקטיבית ובאופן שמבטיח הרבה תעסוקה לעורכי דין ולמערכת המשפט לשנים הבאות. אם מעסיק או ספק או לקוח של החברה צועק על עובד, דינו של המעסיק לשלם לו 120 אלף שקל".

"חוק הרסני למפעלים הקטנים"

בעוד היוזמה של ח"כ מיכאלי מתגלגלת בין מסדרונות הכנסת ומסעירה את המעסיקים, באה הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה מכולנו: אם החוק שהיא מנסה לקדם יעבור, הוא יזכה כל עובד שכיר במשק לפחות בשלושה שבועות של חופשה שנתית.

לפי ההצעה, בשנת עבודתו השנייה יעמדו לעובד 23 ימי חופשה, בשנה השלישית 25 ימים וכן הלאה - עד 28 ימי חופשה לעובד בשנה. בזמן שהצעת החוק של ח"כ עזריה זוכה לסימפטיה בקרב שכירים רבים במשק, ארגוני המעסיקים מיהרו לפתוח מחשבונים, לחבר מספרים ולקבוע מסמרות שעם כל הכבוד לפנטזיה, ישראל אינה צרפת ופיתה אינה קרואסון. שם מזהירים מהקטסטרופה מעבר לפינה. התאחדות התעשיינים הייתה הראשונה להגיב, שם העריכו כי חוק כזה יעלה למשק לא פחות מ-7 מיליארד שקל בשנה, שבשנים הקרובות המעסיקים ממילא יצטרכו לספוג את העלאת שכר המינימום במשק ל-5,300 שקל ושהמגזר העסקי מיצה מזמן את כושר הספיגה שלו.

מנתונים שעובדו במחלקה הכלכלית של התאחדות המלאכה והתעשייה עולה כי חוק כזה יוביל לאובדן פדיון שנתי של כמעט 2 מיליארד שקל בעסקים היצרניים הקטנים, לעלייה בעלויות הייצור ולשחיקה ברווחיותם ב-3%-5%. "גם אם תיאורטית קיימת הצדקה לביצוע שינויים במבנה שוק העבודה במשק הישראלי, יישום מהלך שכולל הגדלת מספר ימי החופשה במשק יהיה הרסני לרוב המפעלים הקטנים", נטען בנייר עמדה שגיבשה המחלקה הכלכלית של התאחדות.

"חברי הכנסת באמת לא רואים אותנו", אומר עו"ד עזרן, "אני מניח שאם הם היו רואים את המסגרייה הקטנה באזור התעשייה בחולון בזמן שהם חותמים על הצעת חוק, הם היו חושבים פעמיים: הרי מה יקרה אם הצעת החוק של ח"כ עזריה תעבור? מספר ימי החופשה בעסקים הקטנים יוכפל. ממילא מדובר בעסקים שמנסים להוציא את העובדים לחופשות מרוכזות, כדי לשמר יכולת לפעול באופן רציף במהלך השנה. זה לא שאם יש מקרה שבו רתך אחד יוצא לחופש או לא מגיע לעבודה מסיבה אחרת, יש רתך אחר שימלא את מקומו ושגרת הייצור תישמר. אם רתך לא מגיע, פשוט אין לו מחליף. אתה יודע כמה פעמים בעל עסק כזה נאלץ לרדת אל רצפת הייצור ולמלא את מקומו של עובד שלא הגיע ועובד כתף אל שכם עם שאר העובדים?".

בארגוני המעסיקים נזהרים מלהתרעם על הצורך המובן, ולעתים הכרחי, להגן על זכויות עובדים ומתריעים על היעדר פרופורציות ואיזון שמשתקפים מיוזמות החקיקה: בהתאחדות המלאכה והתעשייה קוראים למחוקק להחריג את העסקים הזעירים מחוקים אלה, כי החלתם באופן גורף תוביל לקריסתם. לין מאיגוד לשכות המסחר מבהיר: "אנחנו לא נגד העובדים. אבל כשהאיזון מופר, העסקים האלה יקרסו ואותם עובדים ייפגעו כי לא יהיה להם איפה לעבוד. אנחנו לא נמצאים במציאות שבה העובדים נמצאים במקומות העבודה שלה 42 שעות בשבוע והמעסיק הולך לים. המעסיקים מושקעים במקומות העבודה האלה, הקימו אותם בעשר אצבעות, לקחו הלוואות וסיכונים והם עובדים 70 וגם 80 שעות בשבוע. פשוט נקודת האיזון אבדה וצריך למצוא אותה מחדש".

משרד הכלכלה: מנסים לקבוע תקנות שימנעו קריסת עסקים קטנים

אף שהליכי החקיקה של חוק העסקים הקטנים והבינוניים, שעתיד להסמיך את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה כגוף מתאם בין הרגולטורים בבואם לפעול מול בתי עסק, טרם הושלמו, במשרד הכלכלה מסבירים כי מנגנון תיאום כזה כבר פועל מאז הכנסת הקודמת.

במסגרת הליכי תיאום אלה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מספקת לוועדות הכנסת חוות דעת על השפעותיה של רגולציה קיימת במקרה שמתקיים הליך לקביעת רגולציה חדשה, וזאת תוך המלצה על חלופות למימושה.

ממשרד הכלכלה נמסר כי "למרות היעדר סמכות מוגדרת, כבר בכנסת ה-19 הגיבה הסוכנות לכל הצעות החוק, התקנות, החלטות הממשלה ויוזמות אחרות שמובאות לידיעתה ורלוונטיות לפעילות העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. פעילות הסוכנות כבר נותנת את אותותיה ומשפיעה על הליכי קבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת וזאת ניתן לראות ב-51 הצעות חוק שתוקנו בהתאם לדגשים של הסוכנות לעסקים קטנים ועוד 32 הצעות חוק שנדחו, מתוך 98 הצעות חוק רלוונטיות שהגיעו בכנסת ה-19 אל ועדת השרים לענייני חקיקה".

במשרד הכלכלה אמרו עוד כי "בכל הנוגע לעיצומים כספיים, מאז כניסת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה בחודש יוני 2012, יזם מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד פעילות ומבצעי אכיפה לצד טיפול באלפי תלונות ובהיקפים נרחבים. בהתאם למדיניות משרד הכלכלה בנושא, המינהל מיקד את פעילות האכיפה שלו באוכלוסיות עובדים המצויים בתחתית המדרג הסוציו אקונומי של החברה הישראלית.

"ב-2012 הגיש המשרד תקנות הפחתה שכללו תקנה המבקשת להפחית את סכום העיצום הכספי על עסק קטן או בינוני במקרה שהוא גבוה מ-15% מהמחזור העסקי של המעסיק. מטרת תיקון זה היא למנוע קריסת עסקים קטנים ובינוניים בעקבות הטלת עיצום כספי. תקנה זו הובאה לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אולם יו"ר הוועדה דאז החליט שלא לאשר את התקנה. משרד הכלכלה הגיש את הצעתו בשנית במהלך מושב הכנסת ה-19 אולם אלה לא הועלו לדיון בוועדת העבודה והרווחה והמשרד ממשיך לנסות ולקם את תקנות ההפחתה.

"חרף זאת, במסגרת מדיניות האכיפה של מינהל ההסדרה והאכיפה ניתנת למעסיק אפשרות להציג דוחות כספיים כדי שהיקף העסקאות שלו ייבחן וככל שיימצא כי גובה העיצום גבוה מ-15% ממחזור עסקאותיו, העיצום לא יוטל כל זמן שהמשרד מנסה לקדם את אישור התקנות החדשות".

כנסת נמרצת 2

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות