ביה"ד: המדינה פוגעת בזכויות עובדיה המשרתים במילואים

בפסק דין הצהרתי, השופט דורי ספיבק הורה למדינה להשיב לעובדי המדינה המשרתים במילואים עשרות מיליוני שקלים שנוכו משכרם שלא כדין

מילואימניקים / צילום: דובר צה"ל
מילואימניקים / צילום: דובר צה"ל

על המדינה להשיב את הפרשי השכר שניכתה שלא כדין מעובדיה ששירתו במילואים בימי שישי ושבת, בימי מנוחה ובימי חופשה, וזאת החל מחודש אוגוסט 2008 - כך קבע הבוקר (א') בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בפסק דין הצהרתי.

קביעה זו חלה על כלל עובדי המדינה המשרתים במילואים, וההחזר יבוצע לא יאוחר מחודש נובמבר השנה.

המשמעות היא שהמדינה תשיב בחודשים הקרובים למשרתי מילואים עובדי מדינה עשרות מיליוני שקלים שנוכו משכרם שלא כדין.

לפני כ-3 שנים הגישו שני טייסים מבצעיים במילואים, הממלאים בחייהם האזרחיים תפקידים בכירים במשרדי הממשלה, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המדינה, בהיקף 32 מיליון שקל, בגין ניכויים פסולים שהמדינה מבצעת במשכורות משרתי המילואים.

התובעים - עוזר בכיר למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ויועץ מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל - טענו, באמצעות עו"ד חן בכר, כי המדינה, המעסיק הגדול ביותר במשק, מפרה את חוקים שהיא עצמה חוקקה - חוק שירות המילואים וחוק הביטוח הלאומי - הקובעים כי משרת מילואים המבצע את שירות המילואים בימי המנוחה, בחגים או בימי חופש, יקבל הן שכר עבודה רגיל והן תגמול מילואים.

בתביעה נטען כי המדינה, באמצעות משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, מנכה משכר עובדי המדינה סכומים שאסור לנכותם - שווי שכר עבודה ונלווים של ימי מנוחה וחופשה במהלך שירות המילואים.

לטענתם, הם משרתים בממוצע (כל אחד מהם) כ-50 ימי מילואים בשנה, כאשר כחלק מכוננויות סדירות ופעילות מבצעית, הם נדרשים לבצע חלק לא קטן משירות המילואים שלהם במסגרת ימי המנוחה או בימי החופשה שלהם (שבתות וחגים).

המשמעות של הניכוי האסור מהשכר, נטען, היא שבמקום שעובדי המדינה יקבלו במסגרת שירות המילואים בימי המנוחה הן משכורת מהמדינה והן תגמולי מילואים, כפי שקובע החוק - הם מקבלים רק את תגמולי המילואים, כשהמדינה "שומרת לעצמה" את התשלומים אותם היא חייבת להעביר לאותם עובדים על-פי חוק.

בתגובה לתביעה ולבקשה לאשרה כייצוגית, הודיעה המדינה כי תשיב לתובעים את הסכומים שנוכו משכרם, וכן תחיל את תוצאות ההליך על כלל משרתי המילואים. זאת, בהתאם להחלטת החשבת הכללים במשרד האוצר.

בהמלצת בית הדין, ובהסתמך על התחייבות זו, משכו התובעים את תביעתם הייצוגית, ותחתיה הגישו תביעה פרטנית על זכויותיהם בלבד - בין היתר משום שלמרות התחייבויותיה המדינה לא השיבה את הכספים שנוכו ממשכורתם של התובעים.

בתגובה הגישה המדינה בקשה לדחות את התביעה החדשה על הסף, לאור החלטתה להחזיר את הכספים שנוכו ממשכורת המילואימניקים. ואולם, התובעים התעקשו לקבל פסק דין הצהרתי לטובתם, על מנת לעגן את התחייבות המדינה בהחלטה שיפוטית.

שופט בית הדין לעבודה דורי ספיבק דחה את הבקשה למחוק את התביעה על הסף, וציין כי "המדינה אמנם התחייבה בפני בית דין זה להשיב לתובעים, וכן לשאר עובדי המדינה ששירתו במילואים, את הסכומים שנוכו משכרם מאז אוגוסט 2008 - ברם המדינה טרם עשתה זאת".

השופט אף מתח ביקורת על התנהלות המדינה בעניין זה, וציין כי לא רק שהסכומים טרם שולמו - אלא שהמדינה אף טרם נקבה במועד לקבלת ההחזר.

ספיבק אף דחה את טענת המדינה, לפיה אם לא ישולמו הסכומים כפי שהתחייבה, יוכלו התובעים לשוב לבית הדין ולתבוע - וקבע כי טענה זו היא בבחינת "לעג לרש".

"האם באמת ובתמים סבורה המדינה כי לאחר קרוב ל-3 שנות התדיינות סבוכה ומתישה על התובעים למחוק את תביעתם - ולהמתין בסבלנות למועד בלתי ידוע שבו תואיל המדינה לשלם להם את הסכומים שתבעו", כתב השופט.

עוד נקבע בפסק הדין כי אם המדינה תחליט בנקודת זמן כלשהי בעתיד לשנות את שיטת הניכוי משכרם של משרתי המילואים, יהיה עליה להודיע על כך מראש לתובעים.

בנוסף, המדינה חויבה לשלם לשני טייסי המילואים הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין בסך כולל של 80 אלף שקל.

עו"ד חן בכר ממשרד בכר-שבתאי, שייצג את טייסי המילואים, מסר כי "מדובר בפסק דין פורץ דרך, המשנה מצב קיים עבור אלפי משרתי מילואים בשירות המדינה, ובכלל.

"משרתי המילואים מתייצבים לדגל כל אימת שהם מתבקשים לעשות כן, מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום את חלקם לביטחון המדינה, ואין הם מבחינים בין ימי עבודה לימי שבת או חג, ועל כן על המדינה להתייצב לצדם בכלל ובפרט, ולקיים את החוקים שהיא עצמה מחוקקת".