שני המחדלים שהרגו את שירה

מה שהכי מזדקר לעין בפרשת רציחתה של הנערה שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה זו העובדה שמפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב משה אדרי, הוא עדיין מפקד מחוז ירושלים.

מיד לאחר המקרה הודיע אדרי, על-פי מיטב הקלישאות של הבורחים מאחריות: "נתחקר את האירוע". מה יש פה לתחקר? הרי הכול ידוע. זה היה סוד למשטרה שהאיש ישב זמן ממושך בכלא 10 שנים על דקירת 3 אנשים במצעד ב-2005? מעשיו ודעותיו של שליסל היו כספר פתוח, וכך גם כוונותיו. מה עושה המשטרה? משחררת אותו ממאסר ישר לקראת אירוע הגאווה העכשווי.

לא סתם מחדל

מפקדי המשטרה הרבו לשבת על מדוכת המצעד, ערים לאפשרות שמשהו עלול להשתבש. הם ידעו את זהותו ודעותיו של המועמד הכי הגיוני לביצוע אותם מעשים פעם נוספת. הם לא עשו דבר בעניין, איפשרו לרוצח להתהלך בחופשיות ולחדור אל בין משתתפי המצעד.

אדרי עדיין מפקד המחוז?

זה לא סתם מחדל. הקשר בין החידלון של המשטרה לבין רציחתה של שירה אינו מקרי או עקיף - זהו קשר ישיר. הם היו צריכים לעשות את מה שעושים כדבר שבשגרה כאשר, למשל, אישיות כלשהי מבקרת בעיר, וידוע שיש כאלה המבקשים לפגוע בה.

מה עושים במקרה כזה? איך אמר מפקד המשטרה בסרט קזבלנקה? "לאסוף את כל החשודים הרגילים". המשפט הזה הפך לקלסיקה, יחד עם הסרט כולו.

אבל גם זה לא עזר לשירה. במחוז המשטרה של ירושלים לא שמעו על הפרוצדורה הזאת. או שכחו אותה. אם מפקד המחוז, או מישהו מהמפקדים שם, היה אומר את המשפט הזה - שירה הייתה היום איתנו.

בושה וגם חרפה

ההתנהלות של המשטרה הייתה בושה גדולה. העובדה שמפקד המחוז עדיין לא לקח אחריות היא חרפה, לא פחות. אבל לאן נעלמו עקבותיהם של המפכ"ל המכהן - וגם של השר האחראי?

אם אדרי לא רוצה להתפטר לאלתר, אם הוא מקווה לישועה מתוצאותיה של חקירה מוזמנת - הם אלה שצריכים להראות לו את הדלת החוצה. בין שיש לו ובין שאין לו אחריות ישירה - הוא האחראי. ואם נאפשר לאחראים למחדלים להמשיך בתפקידיהם, יימשכו הפאשלות שאנחנו עדים להן כמעט בכל התחומים.

המחדל השיפוטי

קיים בפרשה זו מחדל נוסף, שיפוטי. איך הצליחו שופטי העליון נאור (היום הנשיאה), רובינשטיין ואלון להגיע למסקנה שכאשר שליסל דקר 3 אנשים במצעד ב-2005 לא היתה לו "כוונה פלילית" ביחס לאחת הפגיעות? ועל סמך פרשנות זו לנכות לו שנתיים מהמאסר שנקבע במחוזי? המחשבה שאם שליסל היה יושב את השנתיים הללו...