האיום האיראני הבא, אחרי הגרעין

העיסוק התקשורתי בארץ ובעולם של החודש האחרון סביב הסכם הגרעין שנחתם לאחר 22 חודשים של משא-ומתן (ב-14 ביולי 2015) בין איראן לשש מעצמות המערב, מזניח את מה שייתכן שיהיה לאיום האיראני הבא - איום הסייבר.

באופן כללי, סייבר הוא אותו מרחב קיברנטי (מטאפורי) של מערכות מחשב ורשתות מחשב שבו נאגרים נתונים אלקטרוניים ומתבצעת תקשורת מקוונת ואינטראקטיבית ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של המשתמשים בו. האקר (-פצחן), הוא מומחה למחשבים, המתמחה בעקיפת גבולות או הערמה במרחב הסייבר ועל-ידי כך שואב מידע החיוני לו למטרותיו.

ההאקרים מסווגים לשלוש רמות הבאות לידי ביטוי בשלושה צבעי כובעים. "האקר כובע לבן" - מי שמשתמש בידיעותיו במחשבים כדי לבדוק יציבות של תוכנות, מחשבים ורשתות, ואת עוצמת המיגון שלהם. ה"האקרים הלבנים" נחשבים על-פי-רוב לחלק מן הממסד. "האקר כובע אפור", הוא מי שמשתמש בידיעותיו במחשבים כדי לחקור ולחפש ידע נוסף בתחום, או מי שכוונתו לא בהכרח ברורה; הוא אינו מעוניין לגרום נזק לקורבן, אך גם לא לסייע לו. "האקר כובע שחור", הוא מי שמשתמש בידיעותיו במחשבים כדי להפיל או לחדור למערכות ללא רשות, ולדלות משם פרטים או לשנות נתונים, פעולות שהן עבירה על החוק.

איראן רואה בעולם הסייבר חזית וזירת לחימה של ממש נגד ארצות-הברית ובעלות-בריתה, וגם פלטפורמה מצוינת להפצת האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית שלה. מומחי סייבר טוענים, כי איראן הגדילה את ההשקעות בפיתוח הסייבר שלה פי 12 בשנים האחרונות, ולכן בעוד מספר שנים יכולות הסייבר שלה יהיו מדאיגות יותר מתוכנית הגרעין. גם מוחמד חוסין-ספהר, סגן נציג המנהיג העליון במשמרות-המהפכה התגאה ואמר בפברואר 2013, כי "איראן היא מעצמת הסייבר הרביעית בגודלה בעולם".

מאז שנת 2009, שוקד המשטר האיראני ביתר שאת על בניית תשתיות סייבר, ומנסה למסדן בשלושה שלבים עיקריים:

קיראו עוד ב"גלובס"


הקמת מוסדות סייבר ותמרוני סייבר: זה שש שנים, מאז שנת 2009, מגייס המשטר באיראן אלפי לוחמי ומומחי סייבר. בשנת 2011 הקימה הממשלה את "מטה הסייבר של ארגון ההגנה הפאסיבית", אשר מתוקף תפקידו מרכז את פעילות המשטר בהגנה על התשתיות במדינה, קובע תקנות למען בטיחות מרחב הסייבר, ומבצע תמרונים קיברנטיים המשתלבים כמעט בכל תרגיל צבאי.

גיוס האקרים (פצחנים) לפעילות במסגרת המשטר: המשטר באיראן ממשיך בפעילותו ומגייס האקרים ל"מועצת הסייבר של הבסיג'" ואף עושה שימוש רחב בהאקרים מחוץ לגבולות איראן עצמה.

תקיפת אתרים מחוץ לאיראן בחסות המשטר: בהמשך ישיר לפעילות הגיוס וההכשרה של האקרים, המשטר האיראני מעודד האקרים וסטודנטים לפרוץ לאתרי אינטרנט המזוהים עם המערב, ואף מתגמל בפרסים ובמענקים סטודנטים שיצליחו לפרוץ לאתרים המפיצים ערכים "בלתי מוסריים" הן באיראן והן מחוצה לה.

המשטר האיראני רואה במרחב הסייבר זירת מלחמה של ממש, ולכן הוא פעל להקמת צבא סייבר (שנת 2011) ולקידומו. צבא מומחים זה המרכז בתוכו עוצמה קיברנטית שהולכת ומאיצה מחולק לארבע מחלקות-משנה: אחת, שעוסקת בהתגוננות מפני מתקפות סייבר ומתמחה בעיקר במעקב, איתור ובלימת ניסיונות לחדור למערכת המחשוב האיראנית. המחלקה השנייה עוסקת בפיתוח טקטיקות התקפיות, כגון שיפור יכולות פגיעה בחברות אנרגיה, מים ונמלי תעופה. השלישית, עוסקת בפענוח קודים אלקטרוניים מיוחדים; והמחלקה הרביעית עוסקת בהשתלטות על תדרי תקשורת לווייניים של ערוצי טלוויזיה במזרח-התיכון.

איראן ומקבלי ההחלטות שבה הבינו כבר לפני מספר שנים כי מרחב הסייבר הוא החזית הבאה שלה בשל האיום האמריקאי-ישראלי בהיבט זה, ולכן השקיעה, משקיעה ותמשיך להשקיע סכומי עתק לשיפור היכולות והטכנולוגיות הרלבנטיות. פעולות אלו מחייבות התייחסות רצינית ממקבלי ההחלטות במערב לאיום האיראני, ולא רק לזה הגרעיני.

הכותב הוא חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה; מחבר הספר "איראן והמפרץ הפרסי"