וינשטיין: "צל שורה על פשרה לסילוק נגזרת נגד צמרת לאומי לשעבר"

היועמ"ש מתנגד לסילוק התביעה הנגזרת שהוגשה נגד צמרת בנק לאומי בפרשת מיקי פרידמן ■ התובע הנגזר, צבי פרל, צפוי לקבל 3 מיליון שקל כחלק מעסקה להסתלקותו מהתביעה

יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר

"חריגה, בעייתית ואשר צל מסוים שורה עליה" - אלה המילים שבהן בחר להשתמש היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהתייחסו לבקשה לסלק את התביעה הנגזרת שהוגשה נגד צמרת בנק לאומי בפרשת מיקי פרידמן.

התובע הנגזר (המייצג את הציבור) צפוי לקבל לכיסו 3 מיליון שקל כחלק מעסקה להסתלקותו מן התביעה ומתביעות אחרות שהוא מנהל באופן אישי נגד הבנק. וינשטיין הודיע היום (ב') לבית המשפט על התנגדותו לבקשה.

התביעה נוגעת לפרשת מיקי פרידמן, מי ששימש כמנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי וכיו"ר ועדת האשראי בבנק בין השנים 2007-2003 והורשע בשורה של עבירות בקשר לגניבת עשרות מיליוני שקלים מכספי הבנק ולמתן הלוואות למכריו בתנאים החורגים מהנחיות הבנק ותוך התבססות על ניירת מפוברקת. פרידמן נידון ב-2014 ל-8 שנות מאסר.

בסוף 2009 הגיש צבי פרל, עובד לשעבר של הבנק, את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת כנגד צמרת הבנק, בשם הבנק ובעלי מניותיו. זאת, לאחר שהבנק בעצמו חדל לכאורה מלהגיש תביעות נגד מנכ"לית הבנק לשעבר, גליה מאור, ונגד יו"ר וחברי ועדת הביקורת של הדירקטוריון באותה העת.

הטענה המרכזית בתביעה היא כי צמרת הבנק לא בדקה כראוי מידע מפורט שהביא פרל בפניה בעניין מעלליו של פרידמן, ולפיכך - כך נטען - על נושאי המשרה לשאת באחריות למחדליהם ולהשיב לבנק 23 מיליון שקל מתוך הסכום.

פרל טען בבקשה לאישור התביעה כי עוד ב-2001 הוא הביא לידיעת הגורמים המוסמכים בבנק פרטים ומידע בקשר להתנהלותו של פרידמן, אך ועדת הביקורת ביצעה "בדיקה לקויה, שטחית ומגמתית, שהסתיימה מבלי שהומלץ לנקוט צעד כלשהו כנגד פרידמן או כנגד מאן דהוא אחר".

פרל הוסיף וטען בבקשה המקורית כי יוסף הורוביץ, שהיה המבקר הפנימי הראשי של לאומי, אסר עליו לפנות לבנק ישראל בקשר למידע שהעביר לצמרת הבנק אודות פרידמן, ואף איים עליו כי אם יעשה כן, הבנק ינקוט נגדו הליכים משפטיים.

כמו כן טען פרל כי הבנק ובכיריו עשו מאמצים כדי שהפרשה לא תגיע לפסים של תלונה פלילית, כדי להותיר את הכביסה המלוכלכת "בבית פנימה".

"עירוב מסוכן"

במקביל לניהול הליך התביעה הנגזרת תבע פרל את הבנק בבית הדין לעבודה בטענה כי יש לבטל את הסכם הפרישה עליו חתם עם הבנק שנים קודם לכן, או לבטל את סעיפי הוויתור באותו הסכם, וזאת משום שלטענתו חתם על ההסכם לאור התנכלויות שספג מגורמים בבנק.

מאז 2010 מנהל פרל גם תביעת לשון הרע נגד נעמי זנדהאוז, עד לא מכבר היועצת המשפטית הראשית של הבנק, בטענה כי זו פרסמה טענות כוזבות נגדו במסגרת מייל ששלחה לעובדי הבנק.

הסכם הפשרה שהושג עם פרל כלל את הסתלקותו מכלל ההליכים שהוא ניהל נגד הבנק - כולל התביעה הנגזרת (כאמור, הליך ייצוגי בשם כלל ציבור בעלי המניות הבנק) ותשלום פיצוי כולל של 3 מיליון שקל לפרל.

היועמ"ש וינשטיין מתריע, באמצעות עורכי הדין ליאב וינבאום ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), על ה"השעטנז", כלשונו, שבין התביעה הנגזרת לבין התביעות הפרטיות ובגין "האינטרס העודף" של פרל בהסתלקות מן התביעה, בשל הסכום שהוצע לו על-ידי הבנק.

"בהינתן העובדה שהמבקש (פרל - ג'מ') עתיד ליהנות מסיום ההליכים שלו מול הבנק ומי מטעמו (נושאי משרה ודירקטורים) בסכום מהותי (כ-3 מיליון שקל), הרי שקיים חשש ל'זליגה' ו/או ל'השראה' בין שני סוגי ההליכים (האישיים והקבוצתי) המסתיימים בד-בבד", נכתב בתגובת היועמ"ש. "ענייננו בבקשת הסתלקות חריגה, בעייתית ואשר צל מסוים שורה עליה".

וינשטיין מציע כי במקום שההליך יידחה כפי שהוצע על-ידי הצדדים - יימחק ההליך, וזאת באופן שיאפשר הגשת תביעה נגזרת חדשה על-ידי תובע אחר (כלומר - לא ייוצר "מעשה בית דין"). לחילופין מציע היועץ אפשרות של כניסת תובע נגזר אחר - אחד מבעלי המניות של הבנק - שימשיך בניהול התביעה במקומו של פרל.

השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב תחליט בשבועות הקרובים האם לאשר את הסתלקותו של פרל מן התביעה.