על פי האו"ם, מספר תושבי הערים בכל העולם עומד להכפיל את עצמו בשנים הבאות ועל מדינות העולם להיערך לכך. בוועידת העירוניות שתתקיים החודש בעכו תוצג גישה חדשה וכוללת לחיים האורבאנים. " צריך לחשוב מה ניתן לעשות כדי לאפשר לעיר למצות עצמה ולשגשג"
*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות
על פי ההערכות, עד סוף המאה ה-21 מעל 90% מאוכלוסיית העולם תתגורר ותעבוד בערים. כך עולה מדוח שפרסם ארגון הדיור העירוני של האו"ם, UN Habitat. הארגון, האמון על פתרונות המחייה והמגורים של אוכלוסיית העולם, יקיים בסוף 2016 את כנס Habitat III ובו תידרש כל מדינה להציג את המדיניות שבאמצעותה יוכלו עריה לספק קורת גג, תעסוקה, איכות חיים, שירותי ם חברתיים וסביבה בטוחה ובריאה לכמות הולכת וגדלה של אוכלוסיה מגוונת.
"היוזמה הזאת מהווה הזדמנות עבור מדינת ישראל לגבש מדיניות שכל העולם יוכל ללמוד ממנה", אומר נתנאל לפידות, מנהל האגף לתכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון. "בניגוד למרבית מדינות העולם, ישראל היא כבר היום מדינה עירונית לחלוטין. כ-93% מאוכלוסיית ישראל חיה ביישובים עירוניים או ביישובים הנמצאים בקרבת העיר ותלויים בעיר, ומתמודדת עם האתגרים הכלכליים, האקולוגים והדמוגרפיים (שהוזכרו למעלה - א.ג.) שהעולם יתמודד איתם רק בעוד 80-85 שנה".
"במהלך השנה הקרובה נכין דוח כולל על החזון הלאומי של ישראל בתחום העירוניות, נקים ביתן ישראלי ונכין פרזנטציה שבה נציג לעולם את הכלים שאנחנו בונים כדי ליישם עירוניות טובה יותר". את תחילת העבודה עומד משרד הבינוי להשיק בוועידת העירוניות שתתקיים בין ה-17 ל-19 בנובמבר בעיר עכו, ושם יוצג "המטה הלאומי לעירוניות" - גוף שישלב את כל הגורמים שיש להם נגיעה לתחום העירוניות. כך, בין היתר, יפגשו סביב שולחנות עגולים נציגי משרדי ממשלה, חברי אקדמיה, שלטון מקומי, מגזר עסקי, ארגוני חברה וסביבה וידונו בנושאים כמו ציפוף נכון, בנייה ירוקה, תכנון תחבורתי מקיים, קידום אוכלוסיות חלשות ועוד. "אנחנו מאמינים שגישה שמשתפת את הציבור ואת כל הגורמים תסייע לנו לגבש חזון ארוך טווח לתפיסה חדשה של עירוניות בישראל, שממנו נוכל לגזור ארגז כלים שיאפשר לתמוך במהלכים לשיפור העירוניות בישראל".
לקרוא את המפה
שחקן צומח נוסף בתחום הוא "הפורום הישראלי לעירוניות" שנעמי צור, לשעבר סגנית ראש עיריית ירושלים, היתה ממקימיו. צור פועלת בשנים האחרונות בכדי להעלות את המודעות לצורך לקדם את העירוניות בסדר היום הלאומי. "תהליך העיור הדרמטי שמתרחש בעולם עומד לשנות את מאזן הכוחות הכלכלי העולמי, את מאזן הכוחות בין הערים והמדינות, ומחייב שינוי כולל בתפיסת התכנון העירוני", היא אומרת. "אם האו"ם הוא היום חבר של מדינות, ייתכן שבעתיד יהפוך לחבר של ערים וקונצרנים גדולים. כבר היום הבנק העולמי מתחיל לדבר עם שחקנים כלכליים וציבוריים שאינם מדינות. החוכמה היא לקרוא את המפה עכשיו ולהבין שלשם העולם הולך".
לדבריה, האתגרים הלאומיים בקידום עירוניות הם רבים ומגוונים. "אנו חיים במדינה קטנה בשטחה, ועל כן נידרש לצופף את האוכלוסיה בערים בחכמה ובזהירות, מבלי לפגוע בפיתוח הרווחה האישית והכלכלית, פיתוח חיי קהילה ושמירה על משאבי הטבע סביבנו. אולם למרות שרובנו נמצאים בערים, משרדי הממשלה מתרכזים בעיקר באינטרסים הלאומיים. התופעה הזאת לא ייחודית לישראל. בכל העולם קיים נתק בין השלטון המקומי והשלטון המרכזי וצריך לשנות את זה".
"הדוגמה הכי קשה בעיניי קשורה לנושא הדיור בר-השגה. מערכת התכנון של המדינה מחייבת תכנון באשכולות עירוניים, כלומר לצופף ולבנות במטרופולינים ובתוך הערים ולא על חשבון השטחים הפתוחים. החשיבה כחשיבה היא נכונה, מכיוון שיש מערכות טבע, מערכות מים שיש לשמור עליהן. אבל מצד שני, אותה מדינה שדורשת שהבנייה תתרכז בעיר לא מאפשרת לזוגות צעירים לרכוש דירה בתוך העיר, אפילו אם הם עובדים בתוך העיר. כך, זוג צעיר צריך לגור רחוק ממקומות העבודה ולנסוע בכל יום, אולי אפילו עם רכב מזהם, כדי להגיע לעבודה שלו.
"צריך להתחיל להתמקד בעיר ולחשוב מה ניתן לעשות כדי לאפשר לעיר למצות את עצמה, את האופי שלה ולשגשג בדרך שלה", ממשיכה צור, "כדי להצליח במשימה נידרש לעבוד ביחד, להקשיב אחד לשני, ולהבין שהידע וההשראה יכולים להימצא בוועד שכונה כמו בוועדה בכנסת. לאור ההתגייסות של כל השותפים, מהממשלה ועד לוועדי פעולה בשכונות, אני משוכנעת שהמשימה אפשרית".
"דיור זה לא רק בית"
הרעיון להקים פלטפורמה משתפת לקידום תחום העירוניות הושפע מאוד מביקור שערכה משלחת ישראלית, במסגרת כנס הביטאט הקודם, בעיר מדאין שבקולומביה לפני כשנתיים, אשר הפכה לשם עולמי בזכות גישת "האורבניזם החברתי" שפיתחה.
ח"כ סתיו שפיר, שהשתתפה במשלחת, מספרת שעד לפני כעשור סבלה העיר מדאין משיעורי פשע ואלימות מאוד קשים. בעיר המונה אוכלוסיה של כ-2 מיליון תושבים, הצביעה הסטטיסטיקה על כ-32 אלף נרצחים בשנה, בעיות של סמים וארגוני פשיעה שחלחלו לכל תחומי החיים. בזכות תוכנית כוללת, מאוד יצירתית, ששילבה התחדשות עירונית עם שיתוף פעולה בין גורמים עירוניים, גורמים מהמגזר העסקי, ראשי אוניברסיטאות ובעיקר תוך הידברות עם התושבים, הפכה מדאין לעיר פורחת, בטוחה ומשגשגת.
"בתחום הדיור, הוקם בעיר פרויקט יפה של דיור ציבורי עבור תושביה העניים ביותר של העיר", מספרת שפיר. "הפרויקט נבנה על צלע הר, הרחק ממרכז העיר, וכלל בתים חדשים ושטחים ירוקים, מתוך מחשבה שסביבה נעימה גם במרחב הפרטי וגם במרחב הציבורי יעודדו את התושבים לשמור על השכונה. מכיוון שכאמור, הפרויקט נבנה מחוץ למרכז העיר, הוקמו מספר רכבלים המקשרים בין השכונה למרכז ולתחבורה הציבורית העירונית ובכך הנגישו את האוכלוסיה למקומות תעסוקה ולשירותים שהעיר מציעה. גם הרכבל מאוד יפה, זול ונוח ופועל 24 שעות ביממה".
בנוסף, הנהיגה העיר בשכונות העניות מנגנון של "תקציב השתתפותי". שפיר מסבירה, שבמסגרת זו, הוקצה חלק מהתקציב לשכונות עצמן, כאשר בידי תושבי השכונה להחליט באופן דמוקרטי מה ייעשה עם אותו התקציב. צעד זה תרם מאוד לחיזוק האמון של התושבים בשלטון המקומי, וכאשר התושבים נותנים אמון במקום שהם חיים בו יש לכך השלכה פסיכולוגית, הם יותר שומרים על המקום. יותר אכפת להם".
"באחת השכונות שביקרנו בהן החליטו התושבים ליצור מדרגות נעות לאורך צלע ההר, שיקלו על התושבים המבוגרים להתנייד בשכונה התלולה. מסביב למדרגות הנעות קמו אטרקציות ופעילויות והפכו את השכונה לצבעונית ומשמחת", היא ממשיכה. "במקביל, הקימו בשכונות מבני ציבור ותרבות, ספריות, מגרשי ספורט, עודדו הקמת עסקים והעסקה של תושבי השכונות. היה מאוד מרגש לראות מה הם עשו שם".
"בעקבות הביקור הבנתי שדיור זה לא רק בית, זה משהו שדורש הסתכלות הוליסטית. זה פתח לחיים ולאיכות החיים. יש היום בממשלה נכונות 'להחליף דיסקט' מבחינת תפיסת העירוניות. אם בקולומביה הצליחו, בטח שאפשר לעשות את זה גם כאן".
לשנות את "החלום הישראלי"
ח"כ תמר זנדברג, המשמשת כיו"ר השדולה לעירוניות בכנסת, טוענת שהמפתח לפיתוח עירוניות משגשגת נעוץ גם בהעלאת המודעות של הציבור ליתרונות שמציעים המגורים בעיר. "מצאנו שקהילה עירונית המורכבת מאוכלוסיה מגוונת היא קהילה שיש בה יותר חוסן וסולידריות מאשר קהילה פרברית שבה המפגש במרחב הציבורי מצומצם", היא אומרת. "בקהילה הטרוגנית יש דאגה לאנשים המבוגרים יותר, לילדים, לאוכלוסיות חלשות, המורים והשוטרים גרים בקהילה עצמה. לכן אנחנו פועלים כדי לשנות את 'החלום הישראלי' מבית צמוד קרקע עם שתי חניות למגורים בקהילה מגוונת בתוך המרחב העירוני".
"פרויקטים של פינוי-בינוי, למשל, הם הזדמנות להגדיל את הצפיפות בתוך המרקם העירוני הקיים באופן שייצר חיי קהילה שיתופיים ובריאים יותר", היא מסבירה. "אנחנו מקדמים הצעות חוק שיחייבו נגישות ותחבורה ציבורית נוחה בתוך השכונות ועובדים מול כל משרדי הממשלה בכדי לקדם את החשיבה של ציפוף נכון ומקיים". אך עם זאת היא מדגישה, "חשוב להבין שאיכות החיים בקהילה עירונית מושפעת גם מפיתוח מנגנונים חברתיים בתוך הקהילה, ובעיקר מנגנונים של שקיפות ודמוקרטיזציה. ברגע שאנשים יקחו חלק פעיל בקבלת ההחלטות הנוגעות לקהילה שבה הם חיים, דרך ועדי שכונות או השתתפות פעילה של התושבים בישיבות של המועצות המקומיות, הם יראו במקום המגורים שלהם בית גם במובן המשפחתי אבל גם במובן הרחב יותר. אם קהילה כזאת תיקח חלק בהחלטות הנוגעות אליה, גם התקציביות וגם החלטות אחרות הנוגעות לחיי הקהילה והעיר, השכונה תהיה מקום טוב יותר לחיות בו, מקום נקי, מתוחזק, מואר ונעים במובן הקהילתי והשותפותי".