עסקת BG ב"אפרודיטה": חדשות טובות או רעות לישראל?

תגובות מעורבות בשוק לאור הודעתה אתמול של BG כי היא רוכשת 35% מאפרודיטה ■ בכיר בקפריסין: "ישראל נמצאת בעמדת כוח" ■ בכיר בחברת האנרגיה של: "יהיה קשה מאוד לפתח את לוויתן בתוך ארבע שנים"

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

ישראל ואפרודיטה יש שתי אלטרנטיבות - או שהן משתפות פעולה בייצוא הגז למצרים, או שהן מתחרות זו בזו. אם יחליטו להתחרות, ישראל תהיה בעמדת כוח", כך אומר בשיחה עם "גלובס" בכיר במשק האנרגיה של קפריסין. "פיתוח אפרודיטה, לעומת פיתוח לוויתן, תלוי בחתימה על הסכם ה-unitization (איחוד פעולות) בין שתי המדינות. כעת יכולה ישראל לעכב את ההסכם כמה שתרצה".

אתמול הודיעה חברת נובל כי היא נכנסת לשותפות עם בריטיש גז ומוכרת לה 50% מזכויותיה במאגר הגז אפרודיטה, הלא הוא "בלוק 12" בקפריסין. היקף העסקה הינו 165 מיליון דולר. מאגר אפרודיטה התגלה ב-2011 וגודלו מוערך ב-4 טריליון רגל מעוקב (TCF). מכירת מחצית מהזכויות לבריטיש גז תיסגר עד סוף השנה. אחרי העסקה תמשיך נובל אנרג'י להיות המפעיל של "בלוק 12" עם 35% מהזכויות במאגר הכולל, בריטיש גז תחזיק ב-35% וקבוצת דלק של יצחק תשובה ב-30%.

ההודעה על כניסתה של BG לקפריסין התקבלה בתגובות מעורבות במשק הגז בישראל. מצד אחד היא מצביעה אולי על האמון שמביעה החברה במשק הגז האזורי, מצד שני האמון כרגע הוא בקפריסין ולא בישראל. מצד אחד BG ודלק הופכות להיות שותפות במאגר אפרודיטה - מה שאולי יקדם חתימה על חוזה מחייב בין BG-SHELL (השתיים חתמו על הסכם למיזוג ביניהן) ללווייתן בהמשך - אך מצד שני הרכישה של BG באה על חשבון דלק שרצתה גם היא להגדיל את זכויותיה במאגר. מצד אחד BG היא סוחרת ה-LNG הגדולה בעולם, מצד שני היא שילמה על הגז הקפריסאי מחיר רצפה של 10 סנט ליחידת אנרגיה, מה שמשקף מחיר נמוך למאגרים לא מפותחים.

כך או כך, בחברות הגז טענו כי הכניסה של BG היא חדשות טובות שמצביעות על כך שהחברה מעוניינת לקנות גז ישראלי וקפריסאי עבור מתקן ההנזלה שלה במצרים.

"הבשורה על כניסתה של BG היא חדשות מעולות בשביל קפריסין. כבר לא מדובר בחברה כמו טוטאל שרק מחזיקה בבלוק, אלא בחברה שנכנסת למאגר קיים", טוען הבכיר ומוסיף כי עבור ישראל הדבר החשוב ביותר הוא לפעול במהירות ולחתום על חוזה עם BG לפני ש-Shell נכנסת לתמונה "כרגע נראה כי BG מעוניינת ומחויבת לרכישת גז ישראלי. אך מהרגע ש-Shell תיכנס לא ניתן יהיה להבטיח זאת".

גם בן אודמן (Ben Oudman), מנהל האנרגיה של מכון המחקר ההולנדי DNV-GL, סבור כי מהרגע שתיכנס Shell לתמונה "דברים ייראו אחרת". לדבריו, למרות שרכישת גז מלווייתן תהיה כלכלית עבור BG-SHELL הגיאופוליטיקה עשויה לנצח. "ל-Shell יש אינטרסים בקטאר, וברגע שאיראן תיכנס לתמונה, גם שם יהיו לה אינטרסים".

לטענתו, אחת מאופציות הייצוא המעניינות ביותר עבור לווייתן היא טורקיה. "הגז הישראלי שיגיע לטורקיה יוכל משם לעבור לאירופה שמשוועת לאנרגיה זולה. מעבר לזה, פתיחת המים הכלכליים של ישראל לחיפושים נוספים היא בהחלט צעד שיקדם כניסה של חברות בינלאומיות נוספות".

"לפעול במהירות"

אז האם יש סיכוי ששל תשקיע גם בישראל? לטענת מנהל הפיתוח העסקי בחברת האנרגיה רויאל דאץ' של, ד"ר איוולד ברונס (Breunesse), שהגיע לוועידת אנרגיה ועסקים 2015, "קיים שיתוף פעולה כלכלי נרחב בין ישראל והולנד, אז למה שלא יהיה גם באנרגיה?" כשנשאל על משמעות כניסתה של BG לאפרודיטה ועל המשמעות של עסקת BG-לווייתן הוא סירב להגיב, אך טען כי "במחירי הנפט הנמוכים של היום, יהיה קשה מאוד לפתח את לוויתן תוך 4 שנים. השותפות יצטרכו לחכות עד שמחירי האנרגיה יעלו".