"מחסור במלונות? 7,000 חדרי מלון נמצאים בבנייה"

על רקע המצב הביטחוני והירידה בתיירות הנכנסת, עומדת התפוסה במלונות על 62% בלבד ועוד אלפי חדרי מלון עומדים להתווסף בקרוב לשוק ■ אז למה שר האוצר ושר התיירות מכריזים על צעדים להוספה מהירה של עוד עשרות אלפי חדרי מלון

נצרת / צילום: בן יוסטר
נצרת / צילום: בן יוסטר

בחודש נובמבר האחרון הציגו שר האוצר משה כחלון ושר התיירות יריב לוין "תוכנית לאומית להוזלת מחירי הנופש בישראל", תוך הבטחה כי מחירי החופשות יוזלו בשיעור של כ-20% בתוך כחמש שנים. השרים הבטיחו שהליכי הבנייה יקוצרו, שהיצע חדרי המלון יגדל ושהתחרות בשוק התיירות תגבר.

את הרקע לתוכנית הסבירו באוצר ובמשרד התיירות במחסור חמור בחדרי מלון שנוצר כתוצאה מקשיים ביורוקרטיים, מהליכי תכנון ארוכים ומסורבלים וסיכון כלכלי גבוה, שבעטיים יזמים נמנעים מבניית מלונות חדשים.

קיראו עוד ב"גלובס"


מהנתונים שהציגו האוצר ומשרד התיירות עולה כי בעשור האחרון נבנו בישראל רק כ-3,000 חדרי מלון חדשים (עלייה מזערית של 6%), ובשורה התחתונה ההיצע הנמוך של חדרי המלון בישראל הוא הגורם העיקרי לעליית מחירי הלינה בישראל בעשור האחרון, בשיעור של 70%.

הימשכות וסרבול הליכי התכנון וקבלת ההיתרים אכן מהווים חסם עיקרי בבניית מלונות חדשים בישראל, ולא אחת נדרש למעלה מעשור להשלמת הליכי הבנייה. היזם אלפרד אקירוב כבר הצהיר לא פעם שלאחר השלמת פרויקט ממילא בירושלים, שארך כמעט שני עשורים, הוא לא יבנה יותר בישראל ויפנה להקים מלונות רק בחו"ל. חסם נוסף שעליו מצביעים באוצר ובמשרד התיירות הוא הפער שבין התשואה הממוצעת בענף לבין רמת הסיכון הגבוהה, דבר הגורם לקשיים בקבלת מימון מגופים פיננסיים ולהגדלת עלות ההון בפרויקט.

מטרת התוכנית שהציגו השרים היא לתת מענה אמיתי ומיידי לחסמים הללו, להגדיל את היצע חדרי המלון, להוות מנוע לתחרות בשוק ולהביא להוזלת מחירים.

יעדי התוכנית כפי שהציגו השרים הם כי בתוך חמש שנים יוקמו בישראל 15 אלף חדרי מלון חדשים ובתוך 10 שנים 27 אלף חדרים חדשים. לראשונה, בתי מלון יוגדרו כתשתיות לאומיות ויאושרו באופן מהיר ופשוט בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). הגידול הדרמטי במספר חדרי המלון אמור להביא להוזלה של 20% במחירי החופשה. נוסף לכך, הצהירו השרים כי לראשונה ועדות מקומיות עצמאיות יוכלו לאשר שימוש של עד 20% משטח המלון לטובת מגורים. זאת במטרה להקטין את הסיכון ליזמים, להרחיב את מקורות המימון ולקצר את זמן החזר ההשקעה הראשונית בכחמש שנים. "זהו מהלך שישפיע על הכיס של כל אחת ואחד מאיתנו", אמר שר התיירות יריב לוין במסיבת העיתונאים בנובמבר. "התוכנית תביא לכך שיזמים לא יאלצו לעבור את מסע הייסורים הביורוקרטי, והקמת מלון בישראל לא תהיה בגדר חלום. אנו נותנים מענה ופתרון ליזמים ומשקיעים מהארץ ומחו"ל, שנמנעו עד כה מלהשקיע במלונות בישראל, ומורידים את הסיכון הכלכלי הכרוך בהשקעה".

"משבר לא קטן בתחום התיירות"

אלא שנתונים שמציגה התאחדות המלונות בישראל מעוררים שאלה באשר לקיומה של מצוקה חמורה בתחום.

על פי הנתונים, בישראל יש כיום 50 אלף חדרי מלון, ומתחילת השנה ועד חודש אוקטובר התפוסה הממוצעת בבתי המלון עמדה על כ-62% בלבד. בסיכום שנת 2014, מדווחים בהתאחדות, עמד הרווח התפעולי הממוצע לחדר במלון בישראל על 26.5 אלף שקל בלבד, לפני הוצאות פחת. על פי נתוני ההתאחדות, ב-2015 נפתחו 1,194 חדרי מלון חדשים, וכיום נבנים בפועל 6,481 חדרי מלון נוספים (ראו טבלה). בקרוב צפויה להתחיל בנייתם של 1,713 חדרי מלון נוספים. מכאן, שב-2015 בלבד נבנו ונמצאים בהליכי הקמה כ-7,000 חדרי מלון חדשים.

"אנחנו נמצאים במשבר לא קטן בתחום התיירות", אומר מנכ"ל התאחדות המלונות, נועז בר ניר, לשעבר מנכ"ל משרד התיירות. "נכון לנובמבר 2015 אנחנו בירידה של 23% בכמות לינות התיירים לעומת נובמבר 2013. כל המלונות מתבססים על כך שיהיה גידול בתיירות ובינתיים אנחנו במשבר גדול. עד שהתגברנו על צוק איתן הגיעה אינתיפדת הסכינים וכרגע המצב בתיירות קשה, ואני מעריך שבדצמבר תירשם ירידה יותר גדולה". לדבריו, משרד התיירות השיג תקציב שיווק מרשים. "ואני מקווה שהתקציב יתורגם לשיווק שיהיה אפקטיבי בעקבות המצב. הדבר הכי חשוב מבחינת תיירים הוא המצב הביטחוני. אבל כרגע מצד אחד אנחנו נמצאים במשבר ומצד שני המון בתי מלון עתידים להיפתח או נמצאים בשלבי בנייה. הכמות זו של 7,000 חדרים לא היה לה אח ורע מאז שנת 2000".

לדברי בר ניר, "טוב לעודד בניית בתי מלון, אבל הבנייה לוקחת זמן וזה יתן פירות בעוד הרבה שנים. כרגע המצב ממש לא טוב והוא גם לא אחיד בכל אזורי הארץ. יש מקומות שבהם המצב סביר, כמו תל אביב, אבל יש מקומות שהמצב בהם חמור כמו נצרת, ירושלים וטבריה. בנצרת יש תנופה אדירה של בתי מלון, אבל אין להם פרנסה. גם בירושלים. איפה שהמלונאות מבוססת על תיירות פנים, המצב יותר טוב. אבל מקומות שמתבססים על תיירות חוץ נמצאים בבעיה".

- אז מה הפתרון?

"הממשלה צריכה להתמקד בשיווק. לבנות מלון זה חשיבה לטווח רחוק, כי זה לא קורה מחר בבוקר. אבל קודם כל צריך לפתור את בעיות התדמית שיש כרגע והמשבר שנובע מתחושת התיירים לאור מה שהם רואים בתקשורת לגבי המצב הביטחוני".

- אז מה דרך המלך להורדת מחירי המלון?

"על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רווחיות בתי המלון בארץ היא נמוכה. בעשור האחרון עברנו חמישה אירועים. חדר במלון בארץ יקר כי ישראל מדינה יקרה ועלויות הייצור שלה יקרות. מה לעשות שלהעסיק חדרן באילת עולה כמו להעסיק חדרן בגרמניה, ויקר משמעותית מיוון וספרד. כוח האדם פה הרבה יותר יקר, המזון פה יקר ב-27% ממדינות ה-OECD, והשכר פה גבוה יותר מאשר בהרבה מדינות באירופה, כולל מדינות OECD. שכר המינימום פה הוא 1,100 אירו, ובמצרים 156 אירו ובירדן 241 אירו, יוון 684 אירו, ספרד 724 אירו. גם הארנונה גבוהה פה פי ארבעה מאשר באירופה, ויש לנו הוצאות שיש רק במדינת ישראל כמו חובת מציל כל השנה כולל בחורף, אגרת בריכת שחייה, אגרת מאבטחים. הממשלה יכולה להוריד עלויות מיותרות".

"אני חסיד גדול"

מי שדווקא תומך בתוכנית הממשלה לעידוד הקמת בתי מלון הוא ראש עיריית חיפה יונה יהב, שאינו חושש מהעובדה שכיום נבנים ברחבי עירו 51 בתי מלון, שחלקם כבר נפתחו השנה. "בשלוש השנים האחרונות התווספו ל-1,400 חדרי המלון בחיפה, 3,300 חדרים נוספים. אני חסיד גדול של התוכנית הממשלתית, כי צריך להוזיל את מחירי הנופש, מאחר ואנחנו לא עומדים בשום תחרות עם תיירות באגן הים התיכון כמו יוון וטורקיה. כל מי שמתנגד לתוכנית, ומסתכל על המצב הביטחוני הנקודתי, לא מסתכל נכון, כי התפתחות תיירותית לוקחת שנים. לא ייתכן שבקפריסין שמתגוררים בה מיליון איש, מבקרים 4 מיליון תיירים בשנה, ובישראל שמתגוררים 8 מיליון תושבים, מבקרים 3.5 מיליון תיירים בשנה. זה חסר היגיון".

יהב לא חושש מקניבליזם של בתי המלון בחיפה, שיתחרו זה בזה. "אני מסתכל על כל מלון שנבנה כמרכז שיווק של עצמו ושל העיר. אבל נכון שהמדינה חייבת גם לתת מענקים או הלוואות בתנאים טובים לשדרוג מלונות קיימים כי תיירים היום לא ילכו למלונות זניחים, רק למלונות טובים".

גורמים במשרדי הממשלה הסבירו שלמרות ההכרזות, הם מעולם לא חשבו שיש מחסור בבתי מלון בישראל, אך ביקשו "לשפר את המצב שבו יזמים חוששים להקים בתי מלון בגלל הזמן הממושך שדרוש כדי להחזיר את ההשקעה". קיצור הבירוקרטיה אמורה לעודד הקמת בתי מלון חדשים, והיא תייתר את הצורך במתן מענקים לבתי מלון חדשים, מאחר שהיזמים ייהנו מרשת ביטחון גבוהה יותר.

"מקימים מלונות חדשים, ולא משפצים את הקיימים"

סוגיה נוספת שבר ניר מתייחס אליה היא העובדה שהממשלה מעודדת בניית בתי מלון חדשים, אך לא שיפוץ ושדרוג מלונות קיימים. "זו טעות. הממשלה נותנת תקציבים על פי חוק עידוד השקעות הון לשיפוץ ולשדרוג מפעלי תעשייה למשל. לא חוכמה לבנות מלונות חדשים כשבמקביל ייסגרו מלונות קיימים, לכן חשוב להשקיע בשיפוץ ושדרוג לצד הבנייה החדשה. אם זה לא יקרה, נראה כאן הרבה קריסות של בתי מלון. נסגרו ונמכרו כבר כמה בתי מלון באילת ובאשקלון, וישנם מלונות נוספים שנמצאים בסכנת קריסה. לא לכולם יש יכולת להעביר תקופה קשה. היום אין מחסור בחדרים, ולא צפוי להיות מחסור עם 7,000 החדרים החדשים שנבנים. התקציב שהביא שר התיירות עשוי להגדיל את מספר התיירים הנכנסים, אבל נכון להיום אין מחסור".

באוצר שוללים את ההשוואה בין מפעלי תעשייה שמקבלים מענקים מהממשלה, לעומת בתי מלון קיימים שלא מקבלים סיוע. לדבריהם, אין מה להשוות בין שני העסקים, "שכן המענקים שמקבלים מפעלי תעשייה מיועדים לשדרוג מכונות שמגדילות את הפיריון במשק, בעוד שיפוץ מלון הוא עניין פרטי של כל מלון ומלון".

מלונות
 מלונות