משרדי ממשלה וגופי ציבור דורסים ברגל גסה את חובת המכרזים

לאחרונה פורסמו מספר ידיעות ונתונים, אשר האינטגרציה שלהם שופכת אור חדש על אוזלת היד של רשויות השלטון בכל הקשור לקידום הצלחתם של עסקים קטנים בישראל. הדוח האחרון של האפוטרופוס הכללי והכונס-הרשמי במשרד המשפטים, מצביע על גידול ניכר במספר פשיטות-הרגל של עסקים קטנים, לעומת שנים קודמות. במקביל, מבקר המדינה תקף בדוח האחרון את ההתנהלות השערורייתית של הרשויות המקומיות ושל משרד הפנים שאמור לפקח עליהן, על אי-קיום גורף של חובת המכרזים, בניגוד לכללי מינהל תקין.

במקביל, התבשרנו כי ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת-חוק המקדמת העדפה של עסקים קטנים במכרזי הממשלה. אך נראה, שהמפגש של רצונות חיוביים בחקיקה, עם היעדר אכיפה החלטית לקיום חובה זו, לא ישפר את מצבם של העסקים הקטנים בישראל.

העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, בדומה למדינות רבות, מהווים גורם מרכזי בכלכלה. הם מחזקים את צמיחת המשק בהגדלת התוצר המקומי והיצוא, תורמים ליצירת מקומות עבודה ולצמצום שיעור האבטלה; ומכאן גם חשיבותם לחוסן הלאומי ולמרקם החברתי. בהינתן חשיבותם למשק ולחברה, קיימת הסכמה שיש לפעול לעידוד עסקים קטנים, בשאיפה להתגבר על קשיים וחסמים אופייניים לסקטור זה.

אחד החסמים המשמעותיים הוא הקושי של עסקים קטנים להשתתף במכרזים ציבוריים של רשויות שלטון וגורמים ציבוריים, כפי שעולה מדוחות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ושל מרכז המחקר של הכנסת. חסם זה נוצר בגלל שורה של גורמים, ובכללם תנאי-סף מקשים ומיותרים, חוסר בשקיפות מידע על קיום מכרזים, דרישה לערבויות מכבידות, עלויות גבוהות לרכישת מסמכי המכרז ועוד. כתוצאה מכך, קיימת השתתפות נמוכה של עסקים קטנים ברכש הממשלתי והמוסדי, אשר גורם לא אחת - בהיעדר היקף עסקי הולם והפסדים - לסגירתם של עסקים קטנים.

גורמים מוסדיים ופוליטיים מודעים לחשיבותו של סקטור העסקים הקטנים, ולצורך להקטין חסמים המקשים על פעילותם והצלחתם. במסגרת זו, מקודמת לאחרונה הצעת-החוק להעדפת עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה (פ/1749/20). החוק מכוון לתת העדפה מתקנת לעסקים קטנים ברכש הציבורי, כפי שקיים בארה"ב ובאירופה, באופן שהניקוד במכרז ייתן להם יתרון לעומת עסקים גדולים. העדפה כזו תעודד השתתפות עסקים קטנים רבים, במכרזים ממשלתיים, ובכלל זה עסקים מהפריפריה, באופן שיחזק את הסקטור ויתרום לדינמיות הכלכלית במשק.

ייתכן שהגורמים המקדמים חקיקה זו יזכו למחיאות-כפיים ולנקודות זכות פוליטיות, אך השאלה היא אם אומנם היא תקדם את מצבם של העסקים הקטנים. התשובה כתובה באותיות קידוש לבנה בדוחות שהוזכרו. הדוחות של מבקר המדינה מצביעים בעקביות על כך שחקיקה ותקנות בכלל, ובתחום חובת המכרזים בפרט, אינן יוצרות מציאות בשטח. נהפוך הוא, משרדי ממשלה וגורמים ציבוריים דורסים ברגל גסה את החובות לגבי מכרזים, ואינם מקיימים אותם.

במקרה הטוב, הדבר נעשה מתוך עצלות לנהל תהליך מוסדר, ובמקרה הגרוע זה נעשה עקב נורמות מוסר ירודות. כל זאת בהיעדר אכיפה עקבית ובלתי מתפשרת. אמנם מהלך של חקיקה תומכת בסקטור העסקים הקטנים נתפס כחיובי בשיח הציבורי והפוליטי, אך ראוי שהגורמים העוסקים בקידום ההצלחה של עסקים קטנים ובינוניים, ישימו דגש על אכיפה מתמשכת והחלטית של חוקים ותקנות. שאם לא כן, אין בחקיקה הזו תועלת מרובה.

הכותב הוא ראש תחום ההתמחות בניהול עסקים קטנים ובינוניים בבית-הספר לניהול במכללה האקדמית גליל מערבי