גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזיקים לעובדים החלשים

את מי משרת בעצם מאבק העובדים שמניעה ההסתדרות?

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי
אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

שאלת המינון של ההגנה המשפטית הניתנת לעובדים נתונה במחלוקת שנים ארוכות. הפרמטרים העיקריים ידועים ומוכרים: ככל שההגנה הניתנת לעובדים חזקה יותר - היא מקטינה במשהו את רווחיהם של בעלי ההון המשקיעים בעסק, מגדילה במשהו את האבטלה, אך משפרת את מצבם של אותם עובדים הנותרים במקומות העבודה גם במצב שיווי-המשקל החדש.

איתור נקודת האיזון הראויה, שבה היתרונות עולים על החסרונות, היא עניין לדיון מורכב, הכולל - מלבד שאלות חישוביות - גם מרכיבים נורמטיביים וערכיים.

תמונת המצב מסתבכת עוד יותר, אם מכניסים למסגרתה, בנוסף לאינטרסים אינדיבידואליים של עובדים, גם שאלות של צדק קבוצתי, כלומר, שאלות של צדק חלוקתי בין מגזרי אוכלוסייה שונים.

מלכתחילה, אינטרסים קבוצתיים מעוררים בעיות קשות של העדפה. כל חלוקה של האוכלוסייה לקבוצות, וניסיון ליצור שוויון בין קבוצות אלה, עלולים להתברר כבסיס לאפליה, אם היא נבחנת על סמך חלוקה אחרת של אותה אוכלוסייה, שאיננה יוצרת קבוצות הומוגניות מבחינת החלוקה הראשונה.

לדוגמה, העדפה מתקנת של נשים עלולה לקפח דתיים וערבים. קביעת מכסה מינימלית של דירקטוריות נשים, למשל, מכניסה בדרך-כלל לדירקטוריונים נשים יהודיות, חילוניות ואשכנזיות, משום ששיעור היציאה לעבודה בקרב נשים אלה גדול יותר מאשר ביתר האוכלוסיות הנשיות. בעקיפין, העדפה מתקנת כזאת מקטינה את שיעורם של דתיים, ערבים ומזרחיים במועצות מנהלים.

בדומה לזה, העלאת גיל הפרישה תפעל לטובת אשכנזים (שחלקם בקרב העובדים המבוגרים גדול יותר), ותקטין את חלקם של המזרחיים בשוק העבודה, וכן הלאה. מה שנראה כחלוקה בין-קבוצתית שוויונית על סמך קריטריון חלוקה אחד, עלול להתגלות כחלוקה מקפחת על סמך חלוקה אחרת של אותה אוכלוסייה לתת-אוכלוסיות.

גם לעוצמת ההגנה הניתנת לעובדים יש השלכה חשובה על שאלת החלוקה הבין-קבוצתית. הסיבה לכך היא שהגנות חזקות על עובדים משפרות את מצבם של העובדים החזקים (בישראל: יהודים-גברים-חילונים-אשכנזים), אך נוטות לפלוט מן השוק עובדים שהשוק מתמחר את כישוריהם בחסר (כגון, נשים, חרדים וערבים).

ככל שההקפדה על זכויות עובדים רבה יותר - המשק מתרכז בייצור סחורות ושירותים יקרים בידי עובדים יקרים, ופולט מקרבו עובדים שהסיבה העיקרית להעסקתם היא עלותם הנמוכה.

אילו ההבדל היה רק בין עובדים מיומנים לעובדים בלתי מיומנים, ניחא; ניתן היה לראות בכך תמריץ חיובי לרכישת כישורים מקצועיים. אך אם ההבדל נובע מעמדה תרבותית בלתי ניטרלית, משמעות הדבר היא קיפוח מגזרי ו/או עדתי.

נדגים זאת במה שקרה לאחרונה בקבוצת עבודה של נשים חרדיות. מרחב ירושלים של ההסתדרות יזם לפני כחודש מבצע מתוקשר של התאגדות כ-600 עובדות חרדיות ברשת מוקדים טלפוניים בבית-שמש ובירושלים, בשם נטסורס, במטרה להגיע להסכם עבודה קיבוצי.

על-פי הדין בישראל, זכותן של העובדות להתאגד, וזכותה של ההסתדרות לעשות נפשות לשירותי ההתאגדות שהיא מעניקה למצטרפים אל שורותיה. גם מנקודת-ראות הלכתית, אין מניעה עקרונית להתאגדות כזאת, וכך פסקו, בין השאר, הרב אליעזר-יהודה וולדנברג, המכונה הציץ אליעזר, הרב עובדיה יוסף ועוד.

דא עקא שבעל החברה אינו מחויב, לא על-פי דין ולא על סמך שום עיקרון מוסרי או דתי, להמשיך ולקיים את החברה, בוודאי לא כשהוא חושש להפסד כספי, ועל כן הוא פעל לסגירת החברה.

וכך הודיעה חברת נטסורס כי היא תיסגר, לאחר שהעובדות ניסו להתאגד בהסתדרות, ובעלי החברה הוכפשו כ"מעסיקים נצלנים ומקפחים", מה שיגרום למאות נשים חרדיות לאבד את מקום עבודתן.

הסיבה היחידה שבגללה חברות יעדיפו מיקור חוץ במרכזי שירות מרוחקים היא מחירה של שעת עבודה. אילו עלות השירות באמצעות מיקור חוץ הייתה דומה לעלותו במרכזי שירות פנימיים, שעובדיהם מקבלים שכר נדיב, לא היו החברות פונות למיקור חוץ. ממילא, המועסקים בחברות מיקור חוץ בעולם הם תמיד אנשים ממגזרי אוכלוסייה מקופחים.

נשים חרדיות, בפרט, נמצאות במצב קשה בשוק העבודה. כדברי הביטוי הידוע ביידיש, עס איז שווער צו זיין א-ייד, אבער עס איז שווערער צו זיין א-יידענע: קשה להיות יהודי, אבל קשה יותר להיות יהודייה.

חרדיות נוטלות על עצמן עול קשה של טיפול במשפחה גדולה, הניידות שלהן מוגבלת לפעמים, ולא אחת הן נתקלות בדעות קדומות בקרב מעסיקים.

כדי להתגבר על הקושי, יש צורך ברכישת מיומנויות מקצועיות, אך - בין שהדבר מוצדק ובין שלא - גם בהתפשרות על שכר העבודה או על תנאי העבודה.

בעולם בלתי מושלם עדיף לעתים להתפשר בטווח הקרוב, ולתקן את העולם בהדרגה. בחיי המעשה, נשים חרדיות שאינן מוחלות קמעא על כבודן ועל שאיפתן לשוויון מלא, מוצאות את עצמן ללא תעסוקה כלל.

חברות מיקור החוץ עובדות בשוק שרף הכניסה אליו איננו גבוה במיוחד. לכאורה, כל אחד יכול לפתוח חברה כזאת, להקים אולמות תעסוקה, צוותי הדרכה ומנגנון בקרה ולהתפרנס מן הפער בין השירות שנותנים העובדים לבין התשלום הניתן על-ידי הלקוחות.

זהו שוק שאין בו טכנולוגיה ייחודית, אין בו גישה ייחודית ללקוחות, ואין מיתוג יקר. מה שנחוץ הוא נכונות ליטול סיכון עסקי ויכולת תפעול טובה. וראו זה פלא, החברות העוסקות בכך במגזר החרדי - נער יספרם.

ככל הנראה, שולי הרווח של חברות אלה אינם מצדיקים נהירה של משקיעים אל התחום. אילו היו השוליים רחבים, כנראה תחרות הייתה מצרה אותם במהירות, בהיעדר סיבה מבנית לריכוזיות.

על הרקע הזה ניצב בעל חברת מיקור החוץ, שההסתדרות מניעה את עובדותיה להתאגד, וכך לייקר את עלות עבודתן, במצב בלתי אפשרי. מלכתחילה הוא נכנס לתחום שרוב השוק ראה אותו כבלתי אטרקטיבי. החשש שלו, שמא עלות ההתאגדות תעביר את העסק למצב של הפסד, הוא מבוסס, ומידת הזהירות העסקית תחייב אותו, אפוא, לעבור לעסקים אחרים.

את מי משרת, אם כך, מאבק העובדים שמניעה ההסתדרות? - קרוב לוודאי שלא את הנשים החרדיות. מאבק ההסתדרות מוציא מן השוק את העבודה הזולה של נשים חרדיות, ושולח אותן חזרה הביתה. בכך, הוא משרת את העובדים החזקים יחסית: גברים או נשים חילוניות, שהשוק מוכן לשלם להם יותר.

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים