עוד חוות-דעת: ישראל חשופה לבוררות בינ"ל אם לא יאושר מתווה הגז

משרד המשפטים העביר היום לבג"ץ חוות-דעת סודית נוספת המסבירה מדוע ישראל חשופה לבוררות בינלאומית אם מתווה הגז לא יאושר ■ חוות-הדעת נמסרה במעמד צד אחד ולעיון השופטים בלבד

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

משרד המשפטים העביר היום (ג') לבג"ץ חוות-דעת סודית נוספת המסבירה מדוע ישראל חשופה לבוררות בינלאומית. זאת כמה ימים לפני הדיון המכריע בבג"ץ בשבוע הבא בעתירות נגד מתווה הגז, אליו יגיע גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

קיראו עוד ב"גלובס"


חוות-הדעת נערכה בימים האחרונים על-ידי משרד עורכי דין בינלאומי, ותצטרף לחוות-הדעת הקודמת בעניין שהוגשה בשבוע שעבר לבג"ץ. העותרים דורשים לקבל את הפרטים.

כפי שפורסם בתחילת השבוע ב"גלובס", בסוף הדיון בבג"ץ בשבוע שעבר העביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, חוות-דעת של משרד עורכי דין בינלאומי, שמפרטת את סיכוייה של ישראל לזכות בבוררות בינלאומית מול נובל אם לא יאושר המתווה. חוות-הדעת הייתה סודית כל-כך (יותר מזו של משרד הביטחון, צה"ל והמטה לביטחון לאומי), עד שליכט ביקש להעביר אותה לשופטים בעל-פה. 

...

אלא שכעת מסתבר כי משרד המשפטים מעוניין להגיש לבית המשפט מה שהוא מגדיר בתור "היבטים משלימים לחוות-הדעת". ההשלמות, כמו חוות-הדעת המקורית, נמסרו במעמד צד אחד ולעיון השופטים בלבד. 

העותרות פנו לפיכך לבית המשפט וביקשו לקבל לידיהן את חוות-הדעת. בפנייה של עו"ד אפי מיכאלי, מגיש העתירה מטעם המרכז האקדמי למשפט ועסקים, לבג"ץ הוא כותב כי "העותרות מתנגדות להצגתה של ראיה זו באופן האמור, ושומרת לעצמן את הזכות לטעון בהקשר זה".

לטענת עו"ד מיכאלי, "היעדר יכולתן של העותרות בבג"ץ להיחשף למכלול השיקולים שעמדו בבסיס החלטת הממשלה נשוא העתירה, מציבה את העותרות בנחיתות ראייתית קשה. מצב זה מהווה פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות, הן בזכות הגישה לערכאות, הן בזכות לפומביות הדיון והן בזכות לקיומו של הליך הוגן בפני ערכאות שיפוטיות". 

נזכיר כי רק אתמול הגיש נתניהו את התצהיר שלו לבג"ץ, בו הוא מסביר את החלטתו להשתמש בסעיף 52 על-מנת לקדם את המתווה: "השתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז מקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש עם בעלי הזכויות בחזקות 'תמר' ו'לוויתן', ולאחר שהגעתי, על בסיס חוות-דעת מקצועיות שהונחו בפניי, למסקנה חד-משמעית כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה". 

ראש הממשלה הדגיש כי "כל חלופה אחרת שהוצגה היא תיאורטית ובלתי ישימה בלוח זמנים שייתן מענה לצרכים הרבים שמקדם המתווה".