ביום ראשון הקרוב יעלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבית המשפט העליון, לדבר בפני בג"ץ על מתווה הגז הטבעי. אבל האם הוא יישא נאום או יעיד? האם השופטים ישאלו שאלות, יקשו או יקלו עליו? ואם יקשו, מה הם חייבים לשאול?

האם תינתן זכות השאלה גם לתובעים את ביטולו של מתווה הגז? האם נתניהו יבקש לקיים לפחות חלק מהדיון באופן חסוי, כדי לשטוח בפני השופטים את טענותיו בנושאי מדיניות חוץ וביטחון הקשורות לגז הטבעי?

מה עדיף לנובל אנרג'י? 

בהופעתו הפומבית הראשונה והאחרונה בנושא מתווה הגז הטבעי, בוועדת הכלכלה של הכנסת, התחמק נתניהו מכל שאלה קשה. זה לא היה רק באשמתו. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, שניהל סדרת שימועים מעניינת לאורך כעשרה ימים, כשל במשוכה האחרונה כאשר בחר לשאת נאום פוליטי בפתח הדיון בו הופיע ראש הממשלה. בכך הוא נתן גם לנתניהו את הזכות לשאת נאומים פוליטיים ולהתחמק מכל שאלה קשה. לשופטי בג"ץ יש הזדמנות לתקן את התקלה.

לדיון יתייצבו שני הצדדים, אולי בעצם שלושה. מצד אחד של המתרס יעמדו המדינה וחברות האנרגיה, בעוד התובעים את ביטול המתווה יעמדו מצדו השני. אלא שהצד של המדינה וחברות האנרגיה אינו צבוע בצבעים אחידים. לא ברור, לדוגמא, מהי התוצאה הרצויה לנובל אנרג'י. החברה הגיבה באופן לקוני בלבד לבג"ץ, ונציגה בדיון הראשון ויתר על זכות הדיבור.

אם בג"ץ ידחה את העתירות, ונובל אנרג'י תהיה בצד המנצח, נובל תהיה בבעיה: יהיה עליה לסכם על חוזי מכר לטווח ארוך ולהתחיל בפעולות לפיתוח שדה הגז הטבעי לקראת קבלת החלטת פיתוח FID בסוף השנה, כשהמצב הכלכלי צפוי להיות מאתגר, במקרה הטוב.

אם בג"ץ יקבל את העתירה, ביוסטון יוכלו לפנות לנתיב שממנו ממשלת ישראל חוששת - בוררות. אלא שההשקעה שלה תידרש נובל בפיתוח שדות הגז, כ-2 מיליארד דולר, תהיה נמוכה במידה ניכרת מההשקעה לה היא תידרש בתביעת בוררות - ועשויה להיות גם להיות רווחית הרבה יותר.

לנובל, אם כן, עדיפה בכל זאת דחיית הבג"ץ על פני קבלתו. ממילא היא לא תהיה מסוגלת למצוא לקוחות לגז הטבעי במחיר העולה על 2-3 דולר ליחידת חום בפי הבאר בתקופה הקרובה. השינויים המתרחשים בשוק הגז העולמי, כמו חוזים צמודים למחירי מרכזי סחר בגז טבעי (trading hubs) במקום שיהיו צמודים למחיר הברנט, משאירים סיכוי קלוש בלבד למחירי גז גבוהים כאשר מחירי הנפט יעלו, אם יעלו.

טורקיה והמתווה

כדי לקדם את הטיעון המדיני בבג"ץ דאגה אתמול המדינה להדליף ל"הארץ" על דבר קיומו של מפגש נוסף בין נציגי ישראל לטורקיה בשווייץ. אולם בינתיים טאיפ ארדואן לא נותן לנתניהו את המעדן הטורקי שהוא מבקש, וגם שר הביטחון משה יעלון מקשה עליו, אחרי שהציב תנאים נוספים, כמו החזרת גופות חיילים שנהרגו במלחמת 2014 בעזה לישראל.

מאז תחילת המשא-ומתן היו שתי דרישות שהיוו מכשולים עיקריים, לסיכומו: ישראל דורשת את חיסול פעילות החמאס בטורקיה - וזו מסרבת; בעוד טורקיה דורשת את הסרת המצור הימי על עזה - וישראל מסרבת. האם במוצאי שבת, ערב הדיון השני והאחרון בבג"ץ, תצא הודעה על השלמה בין שתי המדינות?

הודעה נוספת, שאמורה היתה להשפיע על הבג"ץ, הייתה על הסכם ארוך-טווח ליצוא גז טבעי. אולם, על אף שלפני כשבועיים מסר לי מקור שנשמע כאמין כי הודעה על חוזה בין רויאל דאץ' של לבין שותפות "תמר" אמורה להתפרסם "עוד השבוע", ההודעה טרם התפרסמה, וכעת ספק אם תתפרסם.

לאחר אישור האיחוד בין BG לשל בסוף החודש שעבר, הודיעה של על ביטול השקעות בעוד שני פרויקטים גדולים של גז טבעי, כך שקשה לראות אותה משקיעה כעת יותר ממיליארד דולר בהקמת צינור תת-ימי מ"תמר" ומתחייבת לרכוש גז טבעי במחירים שמעל למחירי השוק הנוכחיים.

גם השוק הטורקי נראה פחות טוב מאשר בעבר. לאחרונה התברר כי רוסיה מוכרת לטורקיה גז טבעי במחיר של 5-5.5 דולר ליחידת חום, נמוך אף מהמחיר שבו נמכר הגז הטבעי הישראלי לחברת החשמל, כך שאפילו השוק הטורקי אינו אטרקטיבי כמו ששותפות "לוויתן" היו רוצות שנאמין.

מה צריך לשאול את נתניהו

שני דוחות סותרים לחלוטין - האחד שחיברה המל"ל ונמסר לוועדת צמח ב-2011 והשני שנמסר לוועדת קנדל ולראש הממשלה ב-2015 - עסקו בהיבטים של מדיניות חוץ וביטחון במדיניות הגז הטבעי.

הדוח הראשון קבע כי "ברוב המקרים אספקת הגז טבעי אינה מקנה כוח גיאופוליטי משמעותי ואינה משמשת כמנוף יעיל לקידום אינטרסים מול המדינה הצרכנית " - אך נתניהו העדיף את הדוח השני.

שופטי בג"ץ צריכים לשאול אותו למה והאם חוות-הדעת המאוחרת לא נועדה אלא כדי לרצותו, מאחר שניתנה על-ידי פקיד בכיר ששאף לקבל תפקיד בכיר עוד יותר ואכן גם קיבל אותו בעקבות עדותו בוועדת הכלכלה. 

כאשר נתניהו יבשר לשופטי הבג"ץ על רמת הביטחון האנרגטית האפסית של מדינת ישראל, ראוי שישאלו אותו מדוע לא עשה משהו בנידון, מאחר שהוא ראש הממשלה מ-2009, כלומר: בכל עידן הזיית הגז הטבעי. איך קרה, יוכלו השופטים לשאול, שהמדינה תלויה במקור אחד ובצינור אחד לאספקת הגז הטבעי. זה יכול להיות קדימון לוועדת החקירה הממלכתית למחדל הגז הטבעי, שתקום ביום מן הימים.

מן הראוי ששופטי בג"ץ ישאלו גם את ראש הממשלה איך שהמדינה עצמה (פרקליטות המדינה) מעריכה שאם פרשת הגז הטבעי תגיע לבוררות מול נובל אנרג'י, ישראל תפסיד בבוררות? מי אחראי לניהול כושל זה? 

הטנא מלא בשאלות שכדאי שיישאלו, כדוגמת מה עושים עם סעיף היציבות? ולמה תמחור הגז הטבעי הפוגע בצרכנים הישראלים? אבל הכי חשוב שהשופטים ישאלו את נתניהו מהי התוכנית האלטרנטיבית שלו למקרה שנובל אנרג'י תחליט בסוף השנה לא להשקיע בפיתוח "לוויתן", או שתבחר לדחות את ההחלטה למועד מאוחר יותר. מה יקרה אז למתווה הגז הטבעי? ומה יבטיח אז את ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל?