לא תאמינו איזה ספר ללימוד ערבית אישרו במשרד החינוך

בספר משנת 2010, "שפה מספרת תרבות", מהללים את הנשיא הסורי בשאר אסד שטובח בבני עמו, ואת קטאר התומכת בחמאס ובאחים המוסלמים ■ הספר משובץ בפסוקים מהקוראן, בתפילות מהרמאדן ובהלכות איסלאמיות ■ משרד החינוך בתגובה: "שפה, תרבות ומורשת חד הן"

ספר לימוד בערבית. צילום: מתוך הספר
ספר לימוד בערבית. צילום: מתוך הספר

במשרד החינוך אוהבים להיות עם היד על הדופק. כך הם צדו מסרים חתרניים בסיפור האהבה "גדר חיה" של דורית רביניאן; וכך הם נדרשים לשינויים ולעדכונים בספר לימוד באזרחות, כדי להפיח במקצוע קצת רוח יהודית.

לכן, די מפליא שספר ללימוד ערבית משנת 2010, "שפה מספרת תרבות" (מאת אלה ולסטרה בהפקת סטודיו אפקט טיב), שבו מהללים את הנשיא הסורי בשאר אל אסד ואת קטאר (התומכת בחמאס ובאחים המוסלמים), עבר שם מתחת לרדאר.

וכך, בשעה שהרוחות סוערות סביב העדכון השנוי במחלוקת בספר האזרחות שאושר לאחרונה על ידי משרד החינוך בראשות השר נפתלי בנט, תלמידי כיתות ז' ברחבי הארץ לומדים את השפה הערבית במסגרת לימודי החובה בבתי הספר, כשאותו אסד, על-פי הספר, הוא דוקטור מלומד שסיים את לימודי הרפואה בלונדון, השולט בכמה שפות והמכהן כנשיא סוריה מאז שנת 2000 ומתוארים בו בין היתר ביקורים הדדיים שלו עם עבדאללה מלך ירדן.

בתמונה המופיעה בספר נראה הנשיא אסד מחייך לתלמידים. מילא שאסד הוא לא בדיוק אנואר סאדאת ביחסו לישראל, אבל מאז שפורסם הספר כבר נטבחו בסוריה קרוב לרבע מיליון איש ועוד מיליונים הפכו לפליטים, אבל בקפסולת ההיסטוריה הזאת הזמן עמד מלכת. בכל זאת, זה רק כדי ללמוד ערבית.

המדינה קטאר, שמצוינת בספר מוצגת כאחת הנסיכויות במפרץ וכמי שמחזיקה ברשת החדשות אל-ג'זירה - לא משנה שמאז היא הספיקה להפוך לכלי המימון הכמעט בלעדי של חמאס ולמפיצת התעמולה שלו באמצעות רשת התקשורת. אבל את תלמידי כיתות ז' שלומדים ערבית לא צריך לעניין פוליטיקה. או שאולי דווקא כן.

מעבר לדברים האלה, הספר משובץ בפסוקים מהקוראן, בתפילות מהרמאדן ובהלכות איסלאמיות. אין חולק על כך שהתרבות והמורשת הערבית הן עשירות מאוד וזו דרך מעניינת ללימוד שפה (כך גם עולה משמו של הספר "שפה מספרת תרבות"), אלא שנזכיר כי בלימוד שפה עסקינן ופחות בלימוד דת, ואם כבר מורשת ותרבות, לא עדיף אולי להביא דוגמאות, למשל, מסיפורי אלף לילה ולילה? ואם כבר בחרתם להביא דוגמאות מההיסטוריה, לא כדאי לבדוק שהן רלוונטיות?

המרגיז הוא שכל זה קורה תחת אישור משרד החינוך שניתן, כך מצוין על גבי הספר, ביוני 2010, וכי גם לאור פנייתנו, לא מוצא כל בעייתיות בספר שהובא לידינו על ידי הורים לתלמיד הניזונים מהאמור בו.

ובכל זאת, מעניין לבדוק האם כשפסוקים מהקוראן הם הדרך ללמוד את השפה הערבית, מדוע בלימוד השפה האנגלית לא מסתייעים התלמידים בהלכי הדת הקתולית? האם התלמידים הערביים שלומדים עברית כשפה שנייה נעזרים מפסוקים מהתנ"ך? כנראה שלא. שלא נתבלבל - התרבות והמורשת הערבית היא דרך מעניינת ללימוד שפה אלא שכאן כנראה שדווקא כן התבלבלו - התרבות מיטשטשת גם מאחורי תמונת אסד המחייך.

משרד החינוך מתעקש בתגובתו ל"גלובס" כי הפוקוס התרבותי בלימוד נשמר. פנינו אליהם כדי להסב את תשומת ליבם לספר, אחד משלושה המאושרים על-ידיהם (בשניים האחרים, אגב, הלימוד מתבצע עם הרבה פחות יומרות, עם דוגמאות כמו הילד דאוד המתגורר בכפר) והתשובה שלהם הדהימה אותנו: "שפה, תרבות ומורשת חד הן", נמסר שם בפטרונות. "אי אפשר ללמוד ולהבין שפה ללא ההקשר התרבותי שלה. במסגרת הוראת הערבית לומדים התלמידים מנהגים, תרבות, היסטוריה, מורשת, וכן נחשפים לעושר התרבותי שמקופל בשפה".

הפצרנו כי יעברו שוב על הספר במטרה לחדד תגובה אחרת, אבל שם החליטו להשאיר את הדברים על כנם. ומה באשר לאזכורים הצורמים על אסד או על המדינה קטאר? לא הצלחנו לחלץ התייחסות לכך.

בין לימוד שפה לתרבות, מוטב אולי שתלמידי ישראל המתבגרים ילמדו על מה שמתרחש באמת במדינות השכנות אם לא דרך ספרי הלימוד שמאשר משרד החינוך, אז אולי בדרך אחרת.

ספר לימוד לשפה הערבית / צילום: מתוך הספר
 ספר לימוד לשפה הערבית / צילום: מתוך הספר