הכנסת בולמת הצעת רשות המסים לקבל מהבנקים מידע על נישומים

(עדכון) - ועדת החוקה דנה בהצעת חוק שתחייב מוסדות להעביר לרשות המסים מידע על נכסים פיננסיים של ישראלים ברחבי העולם, וזאת מבלי שיתעורר לגביהם חשד לעבירות מס ■ גם הפעם נתקלו האוצר ורשות המסים בהתנגדות עזה מצד חברי הוועדה

האם נבלמה סופית כוונת רשות המסים לקבל מידע על נישומים מהבנקים? ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת המשיכה לדון הבוקר (ד') בהצעת החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה, המכוונת למלחמה ב"הון השחור", אשר מעוררת התנגדות נרחבת בשוק; גם הפעם נתקלו האוצר ורשות המסים בהתנגדות עזה מצד חברי הוועדה והנוכחים בישיבה לקידום הצעת החוק.

יוזמת החקיקה שמקדמים רשות המסים, בראשות משה אשר, ומשרד האוצר, מבקשת לחייב מוסדות להעביר לרשות המסים מידע על נכסים פיננסיים וכספיים של ישראלים ברחבי העולם, וזאת מבלי שיתעורר לגביהם חשד לביצוע עבירות מס. 

מדובר ביוזמת חקיקה שנויה במחלוקת, אשר עוררה סערה בקרב הגופים הפיננסיים בישראל ונתקלה בחודשים האחרונים בהתנגדות עזה מצד חברי וועדת החוקה, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין וגורמים נוספים במשק.

החקיקה, אשר עוגנה תחילה בפרק המאבק בהון השחור במסגרת חוק ההסדרים, אך בהמשך פוצלה לדיון נפרד, כללה שני תיקוני חקיקה הנוגעים למידע פיננסי שרשות המסים מבקשת לקבל מבנקים, מוסדות פיננסיים וגופים סולקים.

בהצעת החוק המקורית הוצע להטיל חובת דיווח כפולה על גופים פיננסיים: דיווח חודשי שוטף ביחס לחשבונות עסקיים, בנוגע לבעלי החשבון והנהנים ממנו ומכלול הסכום שהתקבלו; דיווח פיננסי מפורט לפי בקשה של רשות המס על קבוצת לקוחות (פרטיים או עסקיים) על בסיס "יסוד סביר", שגרם לרשות המס להאמין שהלקוחות מעלימים מסים.

ואולם, כבר בשלב המקדמי של הגשת ההצעה לדיון נתקלה ההצעה בהתנגדות מצד היועצת המשפטית של ועדת חוק חוקה ומשפט, עו"ד סיגל קוגוט, אשר קבעה כי קיים ספק בנוגע לשאלה עד כמה המידע שיעבירו הגופים הפיננסיים לרשות המסים יסייע למלחמה בעבירות המס, וספק אם התועלת שתצמח מחיוב הבנקים "להלשין" על לקוחותיהם לרשות בנסיבות מסוימות אכן מצדיקה את קיומו של הסדר, שיחייב אותם לעשות זאת על-פי חוק תוך פגיעה בפרטיות לקוחותיהם.

עוד היא קבעה כי הקמת מערכת שיטתית ורחבת-היקף של רשות המסים על הפעילות הפיננסית העסקית של כלל העסקים במדינת ישראל - ללא שקיים חשד כנגד לקוחותיהם - מעצימה את הפגיעה בפרטיות הלקוחות; ומנגד, הסדר נוסף שמאפשר למנהל רשות המסים "לסמן" קבוצות לקוחות של גופים פיננסיים כחשודים בביצוע עבירות מס, מהווה סמכות שלטוניות פולשנית ופוגענית כלפי קבוצות נרחבות של אנשים פרטיים. 

על הרקע הזה והתנגדויות נוספות שנשמעו בדיון הקודם שהתקיים בוועדת החוקה, נשלחה רשות המסים לערוך שינויים בהצעת החוק - והצעה כזאת אכן הוגשה.

על-פי הצעת החוק שהוגשה לקראת הדיון היום, קבעה הרשות מנגנוני הגנה לפרטיות לקוחות הבנקים לכאורה, בכך שנקבע כי הרשות לא תוכל לדרוש ישירות מהבנקים את המידע על לקוחותיהם, אלה תגיש רשימת שאילתות לוועדה ציבורית שחברים שני עובדי רשות המסים, עובד לשעבר במשרד האוצר ונציג ציבור שמינה היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, מוצע כי לאחר אישור הוועדה, אם ניתן, תועבר דרישת המידע ליועץ המשפטי לממשלה, שלו תהיה זכות וטו באישור או דחיית הבקשה.

עוד מנגנון שעוגן בהצעה החדשה הוא ההצעה כי השאילתות שאושרו בוועדה יועברו לבנקים, אשר יעבירו את המידע לגוף חדש שיוקם ברשות המסים (שכבר זכה לכינוי "הקופסה השחורה"), אשר ישלוט במאגר מידע ייעודי חדש בעניין זה, ואשר יעביר את המידע שהגיע אליו לפקיד שומה, מנהל מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין או לחוקרי הרשות רק במקרים שמתגלה חשד להעלמת מס בהיקף של מעל 100 אלף שקל.

כדאי שתיסע לאיי קיימן

ואולם, המנגנונים המוצעים לא בלמו את ההתנגדויות להצעה. הדיון שהתקיים היום בהצעת החוק היה סוער במיוחד, הן בפן הפוליטי והן בפן המקצועי. בפתיחת הדיון הודיעו חברי הכנסת בני בגין, אורי מקלב ומשה גפני כי הם מתנגדים לקיום הדיון או לדון בסעיפי החוק.

גפני טען כי הסעיף שהוחל לדון בו, כהצעת רשות המסים, הוא סעיף חדש, ובשל כך חובה על יו"ר הוועדה לעצור את הדיון ולפנות לוועדת הכנסת שתכריע האם זה נושא חדש. סלומינסקי, אשר תומך בחוק, קבע כי הדיון יימשך.

בהמשך ניהל ח"כ בני בגין ויכוח עקרוני נוקב עם יו"ר הוועדה ונציג האוצר על פגיעת הצעת החוק בפרטיות והפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בגין שאל את נציגי האוצר כמה אנשים עלולים לעלות בכל שאילתה של רשות המסים, ונציג משרד האוצר, גיא גולדמן, השיב כי הוא לא יודע.

"נאמר לי כי מכל מדגם, יעלו רק כ-2-3% חשודים בלבד. הפגיעה אינה מידתית. יותר מדי אנשים תמימים יעלו ברשת, ותיפגע זכותם לפרטיות", אמר בגין, והוסיף כי "מאוד מטריד אותי שהממשלה לא יודעת כמה אנשים יעלו במדגם. אנו צריכים לדעת מה מידת הפגיעה".

עוד התייחס בגין לתועלת הכלכלית שתצמח מהחוק וצמצום ההון השחור, ואמר: "שמעתי מנציגי הממשלה יותר מפעם אחת שהצעת החוק יכולה להניב 5 מיליארד שקל לשנה"; אך יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, אמר כי הוא שמע על סכום נמוך משמעותית, בהיקף כ-300 מיליון, ובגין השיב בתמיהה: "על 300 מיליון נפגע בפרטיות של האזרחים? האם הצר שווה בנזק המלך?".

נציג האוצר הבהיר שוב כי "אם החשש יעמוד על פחות מ-100 אלף שקל, המידע לא יועבר לרשות המסים", אך הדבר לא הצליח להרגיע את הרוחות.

לאורך כל הדיון הביע ח"כ סלומיאנסקי תמיכה בהצעת החוק השנויה במחלוקת ואמר כי "התכלית חשובה יותר מהפגיעה המידתית. כל מאבק בהון השחור, יש בו בהכרח פגיעה בפרטיות. המסר שעלול לצאת מפה הוא שאנו שמים רגל למאבק בהון השחור, והציבור יחגוג. אם הממשלה תדרוש להיכנס לבתיהם של האזרחים, הייתי מתנגד".

ואולם, בתגובה לדבריו אמרו נציגת איגוד הבנקים ונציג לשכת רואי החשבון כי "זה בדיוק מה שמבוקש פה".

בשלב מסוים  הדיון אף עבר לפסים אישיים, כאשר יו"ר הוועדה סלומיאנסקי אמר לח"כ גפני כי "יום אחד תצטרך לנמק לאומה מדוע החוק הזה פוגע אישית בך". הרמיזה העבה, לפיה יש לגפני מה להסתיר מרשויות המס, הרתיחה את גפני, אשר השיב לסלומיאנסקי: "ביום שאני אסביר, כדאי שתיסע לאיי קיימן".
בתום הדיון הסוער לא התקבלה כל החלטה, למעט ההחלטה לבטל את ישיבת ההמשך לדיון בהצעת החוק שהייתה אמורה להתקיים מחר. לפי שעה לא ברור מתי יתקיים הדיון הבא.