תעודת עניות לישראל

לפי דוח יוניצ"ף, בישראל יש מיליון ילדים רעבים - הגרוע בעולם המערבי. זו בושה למדינה

עוני עניים דוח העוני / צלם תמר מצפי
עוני עניים דוח העוני / צלם תמר מצפי

דוח חדש של יוניצ"ף, הארגון העולמי לזכויות הילד של האו"ם, הצביע על כך שישראל נמצאת במקום הגרוע בעולם המערבי מבחינת אי-שוויון של ילדים. מנתוני הדוח עולה שהפערים הכלכליים-חברתיים בין ילדים בעשירון התחתון בישראל לבין ילדים בעשירון האמצעי, הם הגבוהים ביותר מבין 41 המדינות המערביות שנבדקו.

הפערים נשמרים בכל הקטגוריות שנבדקו: חינוך, בריאות, רמת הכנסה, רווחה ועוד. 27.5% מכלל הילדים בישראל מוגדרים כעניים, אפילו יותר מילדי מדינות פחות מפותחות כצ'ילה, רומניה, בולגריה, מקסיקו, טורקיה ונוספות.

נתונים בולטים נוספים שעולים מהדוח מלמדים שבמדד אי-השוויון הכלכלי, ישראל נמצאת במקום ה-35 מתוך 35, דהיינו אחרון. גם במדד פערי הבריאות, ישראל נמצאת במקום האחרון, נתון לא מפתיע לאור קריסת הרפואה הציבורית.

וכך גם בחינוך, ישראל נמצאת במקום האחרון בהשוואה בין ילדים עניים לילדים בחציון האמצעי. ברור, שככל שההשוואה תיעשה מול העשירונים הגבוהים, הפער הבלתי-נסבל אף יתפח לממדים בלתי נתפסים.

נתוני העוני בישראל אינם מפתיעים. דוח "מרכז טאוב" לסיכום שנת 2015, קבע ש"העוני ואי-השוויון בין רמות ההכנסה השונות הם מהגבוהים בעולם". מרכז טאוב מציין, שהעוני משפיע על דפוסי צריכת מזון, וכן על הכלכלה השחורה, כאשר היקף ההון השחור גבוה ביחס למדינות אחרות בעולם המפותח. לפי מרכז טאוב, גם הצפיפות בכיתות והירידה במספר התלמידים הניגשים לבחינות בבגרות מורחבת, תורמות ליצירת פערים בחינוך.

דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" צייר תמונה חמורה יותר מנתוני הביטוח הלאומי, ולפיה יש בישראל כמיליון ילדים עניים מתוך 2.6 מיליון איש המוגדרים כעניים. "דוח לתת" מצייר תמונה קשה במיוחד: ילדים מדלגים על ארוחות בשל מצוקה כלכלית, ילדים עוסקים בקיבוץ נדבות, וחלקם מועברים לפנימיות. אמנם מחצית מההורים של הילדים העניים עובדים, אך הכנסתם נמוכה ואינה מאפשרת קיום לילדיהם.

פרופ' לאה אחדות ממכון ון-ליר (מרכז למחקר ולשיח בינתחומי במדעי הרוח והחברה), עסקה "בכלכלה של העוני שעוסקת בהגדרת העוני ומדידתו". בעיית זיהוי העוני, שהעסיקה את אחדות, נתונה לפרשנות מצד גופים כמו משרד הרווחה וביטוח לאומי, ולחלופין מצד עמותות וכן מערך הסיוע הסוציאלי ברשויות, שמתמודד באורח יום-יומי עם העוני ומכיר את הנושא.

הנזק הכלכלי הישיר למדינה מעוני ומאי-שוויון הוא עצום. העניים סובלים מהיעדר מוטיבציה להתפתח בעבודה, ומרצון מתמיד, בלתי נשלט לעיתים, לסיים את השבוע והחודש בלי חובות גדולים. לחלק גדול מהילדים שחיים בעוני נמחק ההווה כילדים, והעתיד אינו נתפס אצלם כבעל תקווה (הפסיכולוג פרופ' עמירם רביב, דיקן ביה"ס לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה), ומכאן שהעוני הוא פגיעה נפשית שהשפעתה הכלכלית בעתיד עלולה להיות קשה.

הכלכלן הבריטי מאוקספורד, קולין קלארק, עסק בהזנחת העתיד אצל עניים. לדעתו, יש הרס של הון חברתי ופחות חשיבה על איכות חיים עתידית בקרב העניים, וזה קיים גם בישראל. מעבר להיותו של "דוח יוניס"ף" תעודת עניות לחברה בישראל, משמעותו הכלכלית רחבת היקף. אם הפערים יקטנו - יותר ילדים יוכלו להגיע להישגים בלימודים, כולל רכישת מקצוע ויציאה בעתיד ממעגל העוני. יציאה שתתרום לשיפור הכלכלי, לצמיחה ולפריון במשק, ותועיל לממשלה, כיוון שכאשר יש פחות עניים הם אינם סמוכים על קצבאות, ועובדים לפרנסתם.

חוסנה של מדינה נבנה לא רק על חברות היי-טק וביומד מצליחות ועל עוד טייסת קרב. חוסן חברתי-כלכלי יוצר חברה שוויונית עם פחות עיוותים ופחות ילדים רעבים.

הכותבת מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א)