הכירו את הסטארט-אפים שרוצים לעשות מהפכה במדעי המוח

קרן אינפרה-אדומה שתחליף את המקל של העיוורים, אבחון מהיר של הפרעות קשב באמצעות האישונים ומכשור לביש לזיהוי מוקדם של שבץ - אלו רק חלק מהטכנולוגיות החדשניות שאותן מפתחים בימים אלה סטארט-אפים בתחום מדעי המוח

מוח במעבדה / צלם: המרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית
מוח במעבדה / צלם: המרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית

 

קרן אינפרה-אדומה שמאפשרת לעיוורים לזהות מכשולים בלי להיעזר במקל, מכשיר לביש שיזהה התחלה של שבץ, אבחון קליני מהיר של הפרעות קשב והקלה משמעותית בסימפטומים של פרקינסון. אלו רק חלק מהרעיונות המהפכניים של הסטארט-אפים שהתקבלו למחזור השני של Brainnovations, האקסלרטור של IBT, העמותה לקידום טכנולוגיות בתחום מדעי המוח.

עמותת IBT, שבראשה עומדת מירי פולצ'ק, יוצרת ומקדמת אקו-סיסטם יזמי בתחום מדעי המוח, מתוך תפיסה שבישראל ישנם המוחות המבריקים ביותר (תרתי משמע) שצריכים לנתב את האנרגיה היזמית שלהם גם לתחום חשוב זה.

המנטורים בתוכנית ילוו בארבעת החודשים הקרובים שמונה סטארט-אפים מבטיחים, חלקם בתחילת הליך הפיתוח וחלקם כבר עם פטנטים רשומים ומכשור שנבדק קלינית, אושר ועובד ואפילו אחרי גיוס ראשוני. הצוותים מורכבים ממומחים בעולמות הנוירולוגיה, מדעי המוח, מדעי המחשב, מתמטיקאים, פסיכולוגים ועוד, ולכולם מטרה אחת: לפתח טכנולוגיות, אפליקציות ומכשור שיקלו על חייהן של אוכלוסיות שלמות.

המחזור החדש משקף טרנדים עולמיים בתחומי הטכנולוגיה ומדעי המוח. כך למשל, התחומים הבולטים הם כלים אבחוניים וטיפוליים שעושים שימוש בטכנולוגיה הפופולרית של מוצרים חכמים ולבישים, תוך הסתמכות על machine learning ו-IOT לטובת המטופלים.

קיראו עוד ב"גלובס"


"אנחנו רואים יזמים שפועלים מתוך רצון לזרז ולשפר את האפקטיביות של הליכים רפואיים, שלפעמים יכולים להוות את ההבדל בין חיים ומוות, או בין איכות חיים ורמת תפקוד גבוהה לסבל רב", אומרת יעל פוקס שלומאי, שעומדת בראש התוכנית. "כולם מבקשים לספק כלים שיהיו זמינים לכל כיס או לכל מוסד רפואי, מתוך הבנה שטיפולים רבים כיום יקרים מאוד, ולעיתים מסורבלים ולא מגיעים במועד למטופל שזקוק להם".

כך למשל, ב-RenewSenses, היזמית דפנה רוזנבאום ופרופסור אמיר אמדי מהאוניברסיטה העברית מפתחים כלי עזר שיעזור לעיוורים וללקויי ראייה "לראות" בעזרת קול ומישוש. ה-EyeCane, מכשיר שמזהה מכשולים ברדיוס של חמישה מטרים בעזרת קרן אינפרה-אדומה ומתריע בעזרת קול, קטן יותר ממקל הליכה, וכבר פותח לו אבטיפוס. כמו כן כבר יוצרו גם משקפיים חכמים שסורקים תמונות דיגיטליות, מתרגמים את הפיקסלים לצלילים ומאפשרים למרכיב אותם "לשמוע" את התמונה, ומתוכננת גם כפפה מיוחדת ו"עין ביונית" שתשתלב בניתוחי השתלת רשתית.

Re:mind של אלי גלברט ועמית רפל מפתחת טכנולוגיה לבישה שתאפשר זיהוי של שבץ בשלביו המוקדמים. טיפול יעיל בשבץ יכול להינתן עד 4.5 שעות מרגע שהחל, וכיום פחות מ-10% מגיעים לבית החולים בזמן. אנטנות שפועלות בחתימת אנרגיה נמוכה מזו של סמארטפון יקלטו תנודות חשמליות ברקמת המוח שמתרחשות בזמן שבץ, ואלגוריתם יידע לזהות אותן ולהתריע.

BioEye של ערן פרי, דובי ילין וענת ברנע חוקרים ביו-מרקרים שיאפשרו לאבחן בעזרת האישונים, לראשונה, בצורה קלינית ותוך דקות את הפרעת הקשב ADHD. כיום האבחון לוקח זמן רב עם 20% אבחונים שגויים. הפיתוח יאפשר לעקוב גם אחרי הידרדרות במצבם של חולי אלצהיימר ודמנציה בכלל, כדי לדעת מתי להתאים טיפול מונע שיכול לעכב את התפתחות המחלות.

באקסלרטור נותנים מענה גם לטיפול ביתי בהפרעות קשב ששואף להחליף טיפול תרופתי. ב-InnoSphere של רמי שקור, אחאב שקור, יוסף בדרן וגבי שקור מפתחים קסדה לשימוש ביתי שתגרה באופן לא פולשני את האזורים הרלוונטיים במוח. הגירוי החשמלי יותאם אישית לכל מטופל יפחית את הסימפטומים וייסע לטיפול בהפרעה.

ילדים על הספקטרום האוטיסטי שזקוקים לעזרה בפיתוח כישורים חברתיים אולי יוכלו להיעזר בעתיד בפיתוח של Sentidio של אריאל ברונר, רוני קירש ושני פיר, טכנולוגיה שמתורגמת למשחק לטאבלט שמאפשר לילדים "להתאמן" על תגובות בסיטואציות חברתיות. הם בוחרים כיצד לפעול מול הדמויות בסרטונים שמוצגים לפניהם, עם תוצאות שמוצגות באופן משחקי ולימודי. המשחק יכול להשתלב בפגישות עם המטפל שיצפה בילדים משחקים ויבחר באילו משימות עליהם לשחק בבית, וכך לאפשר גם לילדים שהוריהם לא יכולים לשלם על טיפול יקר וארוך, להמשיך ולהשתפר.

ולסיום, מי שמכור לג'אנק פוד ישמח לדעת ש-Pauzzitive Life, אפליקציה בפיתוח של לימור שילוני ונעמי רודיך, תעזור עם כלים כמו צ'אט והתראות בהתאם לדפוסי ההתנהלות, להרגיע את הדחף לאכול משהו טעים ולא בריא, ואף לרכוש הרגלים בריאים יותר. היא מתבססת על מחקרים שמצביעים על ההשפעה שיש על המוח לעצירה רגעית, לפני פעולה. המרווח הזה מאפשר להימנע מפעולה אימפולסיבית ומפנה מקום להקניית דפוסים חדשים - בשונה מאפליקציות קיימות שדוחפות כלפי שינוי, בלי עזרה בהפסקת ההרגל הקבוע מלכתחילה.

"האקסלרטור שלנו קם מתוך הבנה שבישראל יש צורך בתוכנית שתלווה באופן ספציפי מיזמים מתחום מדעי החיים והמוח, שיש להם צרכים שונים למשל משל סטארט-אפים בתחום הווב והמובייל", מסכמת פוקס שלומאי. "בישראל יש ריכוז יוצא דופן של מומחים מדיסציפלינות שונות שיחד מגיעים לפתרונות חדשניים ופורצי דרך. התפקיד שלנו ב-IBT הוא לייצר סביבה תומכת ואקוסיסטם יזמי בתחום מדעי המוח ולעודד גם מומחים מענפים אחרים להפנות את הידע והמומחיות שלהם לפתרונות שיש להם השפעה חיובית משמעותית על חיים של אלפי בני אדם".