לשכת עוה"ד מעמידה לדין את יוסי כהן - ממי היא מתעלמת?

בכל הכבוד לפרקליטה של שרה נתניהו, מה עם שומרי-הסף בתיקי ענבל אור ואורן קובי? למה אין ללשכה אומץ עם פירמות גדולות וחזקות כמו גולדפרב-זליגמן? ■ דעה

עורך דין יוסי כהן/ צילום: אוריה תדמור
עורך דין יוסי כהן/ צילום: אוריה תדמור

לפני כמה חודשים שודרה בערוץ 10 סדרה שנויה במחלוקת, ששמה "דיני נפשות", על התביעה הכללית (הפרקליטות) בישראל. בפרק הראשון גוללה היוצרת אורנה בן-דור, את סיפורו של שוקי משעול, איש רשות המסים, ממפוצצי פרשת שחיתות גדולה ברשות המסים. משעול התריע על מעשי שחיתות לכאורה, לרבות סיפור חקירת הברחת סחורות גדולה שטויחה, לטענתו, בשל קשריהם הטובים של מבצעי ההברחה עם צמרת הרשות. ברגע השיא בעלילה, מקור מודיעיני חשוב בפרשה מצא את מותו בנסיבות מסתוריות.

משעול עצמו מצא את עצמו מתמודד עם חקירה, ובהמשך עם כתב אישום שנוגע למסירת מידע סודי בקשר לכמה תיקים של נישומים, לאנשים מחוץ לרשות; וכן בסעיף של קבלת החזר הוצאות רכב בסכום פעוט של כ-500 שקל, שלא כדין - סעיף הצובע את כתב האישום נגדו בגוון קטנוני. משעול הורשע, והוטלו עליו 5 חודשי מאסר.

במהלך הפרק בסדרת הטלוויזיה מתארים משעול ועורך דינו, מנחם רובינשטיין, את השופטת דניאלה שריזלי, זו שחרצה את דינו של משעול, כמעין "שפוטה" של הפרקליטות. זאת, כביכול על בסיס דברים שלטענת עו"ד רובינשטיין אמרה לו התובעת בתיק משעול, שלפיהם "אצלה (אצל שריזלי), אנחנו (הפרקליטות) מקבלים מה שאנחנו רוצים".

זאת אמירה קשה מאוד נגד שופטת בישראל. איש לא הציע אז להגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נגד עו"ד רובינשטיין, כמו שגם לא נשמע קולה של לשכת עורכי הדין בנושא.

עו"ד יוסי כהן מוכר לציבור הרחב בעיקר בשל אותה לקוחה מפורסמת שלו, המתגוררת בדירה מרופטת ומוזנחת ברחוב בלפור בירושלים. זו שרודה בעובדיה עד כדי "העסקה פוגענית". קשה להגדיר את כהן כאחד המשפטנים הבולטים בישראל. נדמה כי סוד קסמו טמון גם בכישורים הלא משפטיים, כמו היכולת ליצור קשר עם הגברת הראשונה.

יש גם הרבה שאלות סביב האיש. לדוגמה, המוסד שממנו קיבל את תואר הדוקטור שלו במשפטים - מוסד מוזר ובלתי מוכר בשם "אוניברסיטת ניופורט". גם תוכנית הטלוויזיה שהנחה בערוץ 2 - "שאלה משפטית" - מעלה סימני שאלה. על-פי פרסומים, כהן שילם בעבר כסף בעד הזכות להנחות את התוכנית. כלומר, קנה זמן מסך שלא בדרך של פרסומת.

ויחד עם כל זאת, הביקורת שנשמעה לאחרונה לגבי דבריו של אותו כהן, על השופטת דיתה פרוז'ינין, היא פופוליסטית, ואם הייתה נאמרת במקרה שאינו קשור לשרה נתניהו, האישה והשערורייה - סביר שלא היה מוצא את עצמו עומד לדין משמעתי.

מה אמר עו"ד כהן? הנה הדברים: "היחס הפוגעני האמיתי הוא זה של השופטת פרוז'ינין, שכצפוי התעלמה שוב באופן בוטה ומוטה מעדותה של הגברת נתניהו. המשפט נוהל באופן חד-צדדי, ולא התאפשר לגברת נתניהו להביא עדים שיפריכו את טענותיו השקריות והמרושעות של גיא אליהו".

האמת, זה לא ממש חורג מדברים שנשמעים מפי עורכי דין חדשות לבקרים. איך זה שונה מדברי עו"ד רובינשטיין על השופטת שריזלי?

לפני מעט יותר משנה סיקרתי את אחת הישיבות בתיק של אב הבית במעון ראש הממשלה, מני נפתלי. נפתלי הגיע לחקירתו הנגדית מלא עוז ועזוז, והיה ברור לגמרי שהוא הוכן לעדות היטב, לא רק על-ידי עורכות הדין חובבות הפרסום שלו, אלא גם על-ידי היחצ"ן הצמוד שפמפם את "פרשת אב הבית" כל-כך טוב, עד שנדמה היה שהקהל דרש (וקיבל) סרט המשך.

תזמון מבריק

נפתלי נשאל על תצהירו, וענה תשובות שנשמעו כלא רלבנטיות לחלוטין. נראה היה כי הדברים נועדו לייצר כותרות. כך לדוגמה, נפתלי סיפר לבאי האולם על הרגלי השתייה של רעיית ראש הממשלה. תוך שניות פלטו מיליוני סמארטפונים הודעות "פוש" עם הכותרת "שרה שותה 3 בקבוקי שמפניה ביום".

טענות צבע עולות לרוב בהליכים משפטיים, גם כשהתקשורת איננה נוכחת. שופט טוב לא נותן שהאולם שלו יהפוך לתוכנית ריאליטי, הוא עוצר עדים ברגע שהם מתחילים לצעוד לכיוונם של "מחוזות השמפניה". פרוז'ינין לא עשתה זאת. נותר הרושם שהיא אפשרה לנפתלי להפוך את האולם שלה לקרקס. האם זה אומר שדעתה הייתה מוטית? לא. אבל האם צריך לחסן את כבוד השופטת מפני ביקורת? גם לא.

אם לשרת המשפטים איילת שקד מותר לכנות את בית המשפט העליון "חסר אחריות"; אם לראש הממשלה בנימין נתניהו מותר לכנות את החלטת שופטי בית המשפט העליון בעניין הגז "תמוהה", אז מה רוצים מעו"ד יוסי כהן? הוא בסך-הכול טען בשם לקוחה שלו, ועל סמך תחושתה, שהשופטת לא הקשיבה לגרסתה בנפש חפצה. אז מה? האם אי-אפשר לבלוע את האמירה הזאת בשם חופש הביטוי?

שופטים הם אנשים. יש להם חששות, רצונות וגם נקודות חולשה. האם לא היה כאן שופט מחוזי (משה גלעד), שפרש רק בשנה האחרונה בגלל חשבון בנק סודי, דשן ומסתורי, שנתגלה בבעלות רעייתו בשווייץ? האם לא היה כאן שופט מחוזי לשעבר (דן כהן), שלימים הפך לדירקטור בחברת החשמל, ואז נטל מיליונים בשוחד מחברת סימנס, וברח לפרו בשביל לחמוק מן הדין?

קשה שלא לומר מילה על לשכת עורכי הדין בהקשר של פרשת עו"ד יוסי כהן. ההתנהלות מריחה מאופורטוניזם ומרדיפת כותרות, הנופלים אולי רק מתשוקת הפרסום של חבורת מייצגיהם רודפי המצלמות של מני נפתלי וגיא אליהו.

 

הלשכה יצאה בהודעת הגינוי התקשורתית נגד יוסי כהן - והרוויחה כותרת בתזמון מבריק. זאת, על אף שבמקרים אחרים העדיפה לסכור את פיה נוכח התנהלות חמורה יותר (לכאורה) של עורכי דין. בהמשך החליטה הלשכה, בהליך-בזק, לקבל את תלונת הנהלת בתי המשפט ולהעמיד את כהן לדין משמעתי.

שני מקרים שכנראה לא מעניינים את הלשכה 

אז הנה שני מקרים משמעתיים הנוגעים לעורכי דין, שהלשכה לא הוציאה הודעות לתקשורת בעניינם, וגם לא העמידה את עורכי הדין המעורבים לדין משמעתי.

הלשכה לא גילתה כל עניין בהתנהלות האתית של משרדי עורכי הדין שייצגו את ענבל אור, שנתנו לה את התשתית המשפטית לגרימת אסונם הכלכלי של מאות קורבנות. קחו לדוגמה את ניסוח טופסי ההתקשרות הראשוניים שעליהם חתמו לקוחותיה של אור - שעם החתימה עליהם הפקידו בידי אנשי המכירות של חברת אור סיטי נדל"ן סכום של 100 אלף שקל דמי רצינות, ללא כל בטוחה וללא רישום הערת אזהרה.

עורכי הדין שניסחו אותם ידעו היטב שהם מכניסים אנשים תמימים לסיכון עצום ובלתי סביר בעליל, בלי שאותם אנשים מודעים לכך וללא כל הגנה משפטית. במקרה מסוים (פרויקט ברחוב הירדן ברמת-גן), הדבר נעשה לקראת עסקה שלאור סיטי לא הייתה עדיין כל זיקה לקרקע שבמרכזה.

את הטפסים הללו ניסחו משרדים מוכרים, שייצגו את אור וגם את לקוחותיה (לקוחותיהם). עורכי הדין לא המליצו ללקוחות בהמשך על הפקדת כספים בנאמנות, כדי להגן על הלקוחות מפני האסון הכלכלי שהתברר שנחת עליהם. בין המייצגים היו משרדים מוכרים, כמו עמר-רייטר-ז'אן, קסוטו-נוף, שרקון-בן-עמי-אשר ועוד. בהשוואה לגודל משרדם ולמידת השפעתם הפוטנציאלית על ראשי הלשכה, עו"ד יוסי כהן הוא דגיג-רקק, הגם שהוא מייצגה של הקיסרית נתניהו.

הלשכה ממשיכה להתעלם מסוגיית תפקודם של עורכי הדין בפרשת עוקץ הקרקעות של חברת "אדמה" שבשליטת אורן קובי. ישנם כמה משרדים ששירתו את קובי, שעה שהוא חשוד כי מעל בכ-35 מיליון לפחות שקל מכספי לקוחותיו, שנועדו להיות מופקדים בחשבונות נאמנות במשרדי עורכי הדין השונים.

בין המשרדים הללו - עמר-רייטר-ז'אן (שוב), שרקון בן-עמי-אשר (שוב) המשרד השני בגודלו בישראל - גולדפרב-זליגמן, ומשרד ארדינסט-בן-נתן רב-המוניטין. מתחת לאף של המשרדים הללו, גבה קובי צ'קים מלקוחותיו היישר לחשבונות החברה, במקום לקופת הנאמנות.

לפני זמן מה פרסמנו ב"גלובס" את טענותיה של אחת מקורבנות קובי, שלדבריה מסרה צ'ק שנועד לחשבון הנאמנות של גולדפרב-זליגמן, לפקודת חברת "אדמה", וזאת אל מול עיניו הפקוחות של עורך דין ממשרד גולדפרב. בגולדפרב מכחישים שכך אירע. אולם אותה לקוחה מחזיקה בהקלטה, שהייתה יכולה לסייע לבירור המשמעתי הסופר-מתבקש הזה, אילו רק היו מעוניינים לבצע אותו בלשכה.

הלשכה מצוינת בלרדוף אחרי עורך דין ממעמדו של יוסי כהן, במיוחד כשהעיתוי נוח מבחינה תקשורתית. עם משרדי ענק הם פחות נוטים להתעסק. אפי נוה, נראה אותך גיבור על גולדפרב-זליגמן.

■ גילוי נאות: לשכת עורכי הדין וראש הלשכה עו"ד אפי נוה הגישו שתי תביעות לשון הרע, באמצעות משרד עו"ד קסוטו-נוף, נגד עיתון "גלובס" והכתב גור מגידו.