בישיבת הממשלה שנערכה ביום שני לפני כשבוע וחצי הציע שר הבינוי והשיכון יואב גלנט לכנס בהקדם האפשרי דיון של השרים הבכירים בממשלה, לפחות אלה שעוסקים בתחום הכלכלי, כדי להיערך להשפעות האפשריות של החלטה בריטית לפרוש מהאיחוד האירופי. ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב שמדובר בנושא חשוב, ואחד השרים הבכירים ביותר בממשלה אמר "בואו נקווה שזה לא יקרה". עם זאת, מלבד ההערות הללו, דבר לא נעשה בעשרת הימים האחרונים. הדיון המיוחד לא כונס.

הבוקר (שישי) ישראל מוצאת את עצמה, כמו העולם כולו, מתמודדת עם ההשלכות המידיות של ההחלטה הבריטית הדרמטית, שהתקבלה במשאל העם אמש. בורסות העולם חוו קריסה, המומחים מזהירים מפני משבר חדש, הכלכלה העולמית על סף טלטלה - ולכל הדברים הללו צפויה להיות השפעה ישירה גם על ישראל, שאירופה היא שותפת הסחר החשובה ביותר שלה. סביר להניח שבתחילת השבוע הבא, אולי כבר ביום ראשון, יתקיים הדיון שיכול היה להתקיים כבר בשבוע החולף לפני שההצבעה עצמה התרחשה.

אז איך בעצם צפויה להשפיע החלטת ה"ברקזיט" על מדינת ישראל? בטווח המידי, הדאגה העיקרית היא מפני ההשלכות הכלכליות. לדברי הכלכלן ד"ר יגאל נוימן, "זה אירוע שדוחף את בריטניה למיתון ועשוי לסחוף יחד אתו את אירופה כולה. ברגע שאירופה נכנסת למיתון, זה לא משהו שפשוט יחלוף ליד ישראל. 44% מסחר החוץ של מדינת ישראל הוא עם אירופה. זה אירוע שיכולות להיות לו השפעות דרמטיות על הכלכלה שלנו".

ד"ר נוימן מדגיש כי "לא צריך לקפוץ ישר לתרחישי אימים על משבר כלכלי גלובלי, אבל בהחלט שווה להתכונן גם לתסריטים קודרים יחסית כדי שלא נהיה מופתעים". לדבריו, "אנחנו תלויים כרגע בהתפתחויות שיהיו בשבועות הקרובים בבריטניה ובאירופה. כרגע זה לא נראה טוב. מבחינת בריטניה, יש פה מצב של חוסר ודאות עצומה, כזו שהבריטים לא חוו מזה עשרות שנים. כמובן שבטווח הקצר, אי-ודאות כזו יוצרת נתונים כלכליים גרועים ומטרידים".

"הרבה תלוי בשאלה כמה יצליחו הבנקים שם לייצב את שערי החליפין, שכרגע נמצאים בהתפרעות מוחלטת", הוסיף ד"ר נוימן. נכון לשעה זו, הלירה שטרלינג נמצאת בשפל חסר תקדים מול השקל, ושוויה רק מעט יותר מחמישה שקלים.

 

שאלה מעניינת לא פחות נוגעת להשפעות של ההצבעה אמש על ישראל בתחום המדיני. ראש ממשלת בריטניה המתפטר, דייוויד קמרון, הנחשב לידיד ישראל, אמר בכמה הזדמנויות במהלך הקמפיין שלו נגד פרישה מאירופה, כי חשוב שבריטניה תישאר חברה באיחוד האירופי כדי שהיא תוכל לסייע לישראל להדוף יוזמות קיצוניות כנגדה. בירושלים היו הבוקר מי שהסכימו להודות שקמרון צדק בעניין הזה: ללא בריטניה, ישראל הפסידה מדינה יחסית ידידותית באיחוד האירופי. יש אפשרות שבעקבות משאל העם תפרוש סקוטלנד מבריטניה ותצטרף לאיחוד כמדינה עצמאית, כך שמדינה פרו-פלסטינית מאוד תחבור לשורות האיחוד במקום מדינת האם שלה.

ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), שמשמש יו"ר ועדת החוץ וביטחון, הודה לקמרון על תמיכתו בישראל לאורך השנים, והביע תקווה שהקשר שלו עם ישראל יימשך גם לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים. גם כמה משרי הממשלה פרסמו הודעות דומות. ואולם, האמת היא שכישלונו של קמרון במשאל העם, ולמעשה עצם החלטתו לקיים את משאל העם, צפויים להפוך לכתם על מורשתו הפוליטית בבריטניה באופן שיאפיל על כל שאר מעשיו והישגיו כראש ממשלה.

גם בתחום המדיני וגם בתחום הכלכלי, הטלטלה מהבוקר עשויה ליצור סיכונים וקשיים עבור ישראל בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, קשה עד בלתי אפשרי להעריך כיצד הדברים יתפתחו, במיוחד אם בעקבות הפרישה הבריטית יחליטו מדינות נוספות לעזוב את האיחוד. הדבר עשוי לגרור את העולם כולו למשבר כלכלי, ובכך לפגוע גם בישראל - אך מצד שני, היחלשותו של האיחוד עשויה להוריד חלק מהלחצים הדיפלומטיים על ממשלת נתניהו.