הרוב המוחלט של תושבי ישראל מתגוררים בפחות ממאה יישובים. המציאות הזו מאלצת את הערים הבינוניות והגדולות ליישר קו עם המגמה העולמית ולהצטרף לטרנד "הערים החכמות". ההגדרה של עיר חכמה רחבה מאוד וכוללת מגוון רחב של תחומים - באופן עקרוני מדובר בשימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר את התנהלות השוטפת של העיר ולשפר את חיי התושבים. הטכנולוגיה יכולה לסייע במציאת חניה, צמצום פקקי תנועה, חיסכון באנרגיה ומגוון תהליכים נוספים.
חזון הערים החכמות הופך בהדרגה למציאות. סקר של חברת מילגם מעלה כי 63% מהרשויות המקומיות בישראל בחנו בשנה האחרונה פתרונות מהסוג הזה. עם זאת ראוי לציין כי כ-50% מהפרויקטים שנבחנו עדיין לא עברו לפסים מעשיים. הנתונים מצביעים על מודעות הולכת וגוברת לטכנולוגיות של "העיר החכמה", אך ההטמעה מתקדמת בקצב אטי יחסית.
מבין הרשויות שעדיין לא בחנו פרויקטים של "ערים חכמות" (37%) - 81.5% העריכו כי יעשו זאת במהלך השנה הקרובה. הסקר נערך בקרב כ-40 בכירים ברשויות מקומיות בישראל, בהם ראשי ערים, מנכ"לי עיריות, גזברים ושאר בעלי תפקידים בכירים. כאשר בוחנים את התחומים שמעניינים את הבכירים ברשויות מגלים שרובם (31%) מחפשים פתרונות בתחום האנרגיה (למשל חיסכון בהוצאות על תאורת רחוב), 20.7% שואפים לשפר את הקשר בין הרשות לבין התושבים (למשל באמצעות אפליקציות). בנוסף מנסות הרשויות לקדם את הפעילות בתחומי האשפה והתברואה (פינוי יעיל יותר של פסולת), תחום המים (מניעת נזילות), חניה ועוד.
משתתפי הסקר התייחסו גם לגורמים אשר מונעים או מעכבים אימוץ של טכנולוגיות של "עיר חכמה". הקושי המשמעותי ביותר (50%), באופן לא מאוד מפתיע הוא תקציבי, אולם ישנן גם בעיות טכניות, קושי בתיאום בין גופים שונים שכפופים לאותה רשות ועוד.
טומי דויטש, ראש תחום ערים חכמות במילגם, התייחס לסקר ואמר כי "ישנן הגדרות רבות ותפיסות שונות באשר למושג ערים חכמות. אנחנו מגדירים עיר חכמה ככזו שמפיקה תובנות מהנתונים שנוצרו בשטחה ומהמידע שמצטבר ברשות, מתוך מטרה להעניק תועלות לתושבים לצד שיפור תפקודן של המערכות המוניציפליות. הסקר שערכנו בוצע מתוך מטרה להבין ולהציג את תמונת המצב של התחום כיום בישראל, ואנו מתכוונים להמשיך ולעדכן את תמונת המצב הזו באופן קבוע. נכון להיום, לפחות מתוך ממצאי הסקר, עולה כי תחום הערים החכמות מרכז עניין הולך וגובר בקרב מנהלים במגזר המוניציפלי בישראל".
דויטש הוסיף כי: "להבנתנו ולאור האתגרים עליהם הצביעו מנהלי המגזר המוניציפלי בדרך להחדרת פיתוחים ומוצרי עיר חכמה לשוק המוניציפלי בישראל, הרי שבטווח הקרוב, ככל שהפתרונות יהיו אטרקטיביים כלכלית, ונקודתיים, ולאו דווקא פתרונות מערכתיים או חוצי ארגון, הרי שסיכויי הטמעתם בקרב הרשויות יגדלו".