חשיפה: "מסמך יצחקי" כולל את השרה גילה גמליאל; "הפקדתי שקלים לגמליאל, לכמה אנשים, מהממשלה"

כך הוקלט ניסים בוסנינו, עובד לשעבר של יזם הנדל"ן עודד תורג'מן ■ ההפקדה בסך 10,000 שקל דווחה ברשימת התורמים של גמליאל כחוק ■ גמליאל: "מנהלים ענייני התרומות עפ"י החוק"

גילה גמליאל / צילום: תמר מצפי
גילה גמליאל / צילום: תמר מצפי

בשבועות האחרונים עשתה משטרת ישראל מאמץ עילאי כדי לשכנע את הציבור ש"מסמך יצחקי", אותו מסמך מ-2014 שחשף העיתונאי רביב דרוקר, ובו ריכוז מידע על חשדות פליליים לכאורה נגד עשרות פוליטיקאים ובהם שבעה שרים מכהנים, הוא בסך-הכול רשימה.

דוברי המשטרה התראיינו בכל כלי תקשורת אפשרי כמעט, כדי לספר לנו כי ריכוז הח"כים והחשדות שלא נחקרו בעניינם איננו "ארסנל של תחמושת" שמחזיקה המשטרה נגד נבחרינו; לדידה של המשטרה, מדובר בכלל במסמך שנערך לצורכי בקרה פנימית, ושכל שניתן ללמוד ממנו הוא כמה מסודר וקפדן ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, שאצלו הכל רשום ומתועד.

הסיפור שנספר כאן היום מחורר מעט את הטענה הזאת, ומחזק את החשש שכאשר מובאות ראיות לכאורה שעלולות להטריד פוליטיקאים בכירים, מאפסנים אותן היטב במחסנים, מבלי להעמיק בהן חקר. במקרה זה "נשמרו" ראיות לכאורה כלפי השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שכלל לא בטוח אם יש בהן כדי לבסס חשד פלילי כלשהו, אך סביר שקיומן עלול להטריד את השרה. לאיזה צורך "נשמרו" הפרטים מבלי שנחקרו? כל אחד רשאי לתת לפרטים את הפרשנות שלו.

גיבור הסיפור ש"אופסן" בארונו של ניצב יצחקי הוא אדם בשם ניסים בוסנינו, תושב זכרון יעקב. בוסנינו עבד כמעין שליח שכיר - אחד ש"עושה סידורים" - עבור יזם הנדל"ן והקבלן, עודד תורג'מן. תורג'מן, הבעלים של חברת "אמירי זכרון יעקב", הוא היזם בפרויקטים שונים לבניית מאות יחידות דיור במקומות שונים ברחבי הארץ, בין היתר בזכרון יעקב ובגדרה.

גדרה היא "בסיס האם" של השרה גמליאל, שם נולדה וגדלה. אחיה של השרה, יואל גמליאל, הוא ראש המועצה המקומית גדרה מ-2008 ועד היום. תורג'מן, באמצעות חברת "אמירי זכרון יעקב", שימש בשנים האחרונות כקבלן פיתוח בפרויקט הנדל"ן הגדול ביותר במושבה הוותיקה - פרויקט מתחם צמרת גדרה, להקמת שכונת מגורים של 250 בתים פרטיים, בלב המושבה.

בשנים האחרונות, אגב, נתקע הפרויקט ולא קודם במשך תקופה ארוכה, בשל סכסוך גדול שהתגלע בין הקבלן למועצה, שלדברי המועצה נגמר בסילוקו של תורג'מן מהפרויקט ובהגשת תביעה כספית נגד החברה.

"הפקדתי כספים"

בוסנינו נקלע שלא מרצונו ללבה של פרשיית שחיתות שנחקרה בשנים האחרונות במושבה ותיקה אחרת - מקום מגוריו, זכרון יעקב. אי-שם ב-2014, בוסנינו ריכל עם חבריו על כספים שהעביר כביכול לבכירים במועצה, שעה שעבד עבור תורג'מן, וגם על כספים שהעביר, כך לדבריו - לשרה לשוויון חברתי, גמליאל. הכל - כביכול מטעמו של הבוס - הקבלן תורג'מן.

חבריו של בוסנינו היו חלק מקבוצה שחשפה פרשת שחיתות חמורה בתחום המועצה. כמה מעובדי המועצה המקומית בזכרון יעקב, זכו אף לתואר הרשמי "חושפי שחיתויות", במסגרת צו הגנה מיוחד שהוציא להגנתם מבקר המדינה, יוסף שפירא.

חבורת חושפי השחיתויות מזכרון מצאה עניין בסיפור של בוסנינו על העברת כספים לכאורה לבכירי המועצה, על-רקע שלל התלונות שהגישו ליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, בעניינו של ראש המועצה דאז, אלי אבוטבול. האחרון, אגב, פרש מאז מתפקידו על-רקע כתב אישום חמור שהוגש נגדו בגין איומים, בפרשה אחרת. המידע על כספים שהועברו לכאורה לגמליאל היה מבחינת המתלוננים, "מוצר הלוואי", של העדות על העברת הכספים לכאורה על לראש המועצה ולאנשיו. 

אחד מאותם מתלוננים, ג', שוחח עם בוסנינו והקליט אותו חוזר על הפרטים. כך התגלגלה השיחה:

ג': "אתה זוכר שסיפרת לי על ההפקדות של אלי (ראש המועצה המקומית זכרון יעקב לשעבר, אלי אבוטבול)... בחלומות (פרויקט 'חלומות זכרון יעקב' בבעלות חברתו של עודד תורג'מן)?"

בוסנינו: "כן"

ג': "אתה, יש לך הוכחה ודאית שעשו את זה?";

בוסנינו: "מה זה יש לי הוכחה? יש לי חשבון בנק שלי, שאני הפקדתי שקלים";

ג': "אתה הפקדת שקלים מהחשבון בנק הזה?";

בוסנינו: "לגילה גמליאל, לכמה אנשים, מהממשלה, מהמועצה";

ג': "רגע, השאלה היא אחרת - אתה יודע שהכסף הזה הלך לאלי (אבוטבול)?";

בוסנינו: "אתה יכול רק לשער את זה, אבל זה הכל סיבובים-סיבובים, כדי שלא יעלו על זה".

מכאן השיחה עוסקת בעיקר בראש המועצה לשעבר, אבוטבול. יש לציין כי אבוטבול הכחיש בצורה נחרצת קבלת כספים כלשהם מבוסנינו, בתגובה לכתבה קודמת ב"גלובס".

השוטר הורה למחוק

ההקלטה הזו של דברי בוסנינו הועברה לידי קצין המשטרה, רפ"ק אייל טל, שניהל את החקירה באותו שלב. לדברי מוסר ההקלטה, לאחר העברת עותק מההקלטה למחשבו של רפ"ק טל, הוא נדרש על-ידי הקצין למחוק את העתק ההקלטה מהטלפון הנייד שלו. זאת, לכאורה כדי שהמשטרה תחזיק בהעתק היחידי של הראיה.

עד לפני חודשים אחדים היו חבורת המתלוננים מזכרון יעקב בטוחים שההעתק היחידי של ההקלטה אבד, ושהמשטרה, שלתחושתם התנהלה באופן מוזר מאוד בפרשה, "איבדה" את ההקלטה. ואולם, לפני כמה חודשים נמצא העתק של ההקלטה על מחשב ישן - פרט שבמשטרה, ככל הידוע, לא מודעים אליו עד היום. הראיה שוחזרה.

בוסנינו הוזמן, לאחר מסירת ההקלטה, למתן עדות במשטרה, ולפי התיעוד במסמך יצחקי, אף הציע עצמו כעד מדינה בפרשה. למרות זאת, ככל הידוע התיק לא נחקר, לפחות לא במסגרת בדיקה או חקירה גלויה. השרה גמליאל לא התבקשה להשיב האם אכן קיבלה כספים מבוסנינו או שמדובר בהתרברבות שאין מאחוריה דבר; יואל גמליאל לא התבקש להסביר איך קיים קשרים מסחריים בין המועצה שבראשותו לבין היזם שעובדו העביר לכאורה "שקלים" לאחותו. אז מה כן נעשה? הפרטים נרשמו במסמך החסוי של יצחקי. הרי אין לדעת אם ומתי יהפכו לשימושיים, עבור גורמים במשטרה.

רביב דרוקר, חושף המסמך, התייחס בימים האחרונים לפרשה, אם כי לא ציין את שמה של השרה גמליאל. בטור שפרסם ב"הארץ" כתב כי "יש קצוות חוטים מסמרי שיער במסמך שאף אחד לא משך בהם, למיטב ידיעתי. אדם אחד מצוטט שם כאומר - אני העברתי בעצמי מזומנים מטעם אנשי עסקים לשר, ואני מוכן להעיד תמורת חיסיון מפני הפללה עצמית. שמעתם עליו? גם אני לא. היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות היחידה שיכולה לאשר פעולות חקירה נגד ח"כים, לא ידע על המסמך. גם המפכ"ל אז לא ידע".

מיותר לציין כי המשטרה לא סיפקה תשובה כלשהי לשאלה למה התבקש מוסר ההקלטה למחוק אותה מהטלפון הנייד שלו, ומדוע החשד לכאורה כלל לא נחקר, שעה שהמידע נשמר ברשימה של יצחקי, הניצב הקפדן.

מלשכת השרה גמליאל נמסר: "השרה גמליאל מאז ומעולם ניהלה ותמשיך לנהל את ענייני התרומות שלה באופן גלוי, שקוף ועל-פי החוק והכללים המחייבים. כך היה וכך יהיה. כל פרסום אחר או טענה אחרת הם מופרכים ומשוללי כל יסוד" (יתר התגובות במסגרת).

המשטרה: "איננו מתייחסים למידע מודיעיני"

ממשטרת ישראל נמסר: "מטבע הדברים איננו מתייחסים בשום אופן לעצם קיומו של מידע מודיעיני ספציפי או לתוכנו, וכל פרסום בעניין אדם זה או אחר הוא על דעת המפרסם ובאחריותו הבלעדית. נשוב ונבהיר כי כל מידע באשר הוא נבחן - ובהתאם לכך מדווח ומטופל מול הגורמים המוסמכים ובהנחייתם, ככל שנדרש".

ממשרד המשפטים נמסר: "מטבע הדברים, מדיניותנו היא שאיננו מתייחסים להליכים/ בדיקות/ מידעים, בין אם מתקיימים כאלה ובין שלא. כמובן שאין בכך לאשר או להכחיש דבר מן הנטען בפנייה, וכל פרסום הוא באחריות המפרסם בלבד".

מהמועצה המקומית גדרה נמסר: "למועצה ולעומד בראשה אין כל היכרות עם ניסים בוסנינו. לא ידוע גם על קשר בינו לבין עודד תורג'מן. המועצה גדרה חתמה עם חברה בבעלות תורג'מן על הסכם לפיתוח מתחם 'צמרות גדרה', והסכם זה הינו אחד מיני רבים שכמותו, שנחתמו כדבר שבשגרה. ההסכם נחתם בליווי אנשי מקצוע וקיבל את האישורים הנדרשים כחוק.

"לנוכח הפרות בוטות של חוזה הפיתוח על-ידי החברה, נאלצה המועצה בצעד חריג ותקדימי להורות על סילוקה החברה ממתחם הפרויקט ולהשלימו באמצעות קבלן אחר. בנוסף הוגשה תובענה כנגד החברה.

"המיוחס לראש המועצה בפנייתכם אינו אלא לשון הרע והוצאת דיבה תוך ניסיון אומלל ומאולץ לייצר יש מאין קשר דמיוני בין המועצה והעומד בראשה לבין השרה גמליאל בכל הנוגע לפרויקט הנ"ל".

הקבלן עודד תורג'מן מסר: "מדובר בטענה שקרית, ממוחזרת ומופרכת מלפני כחמש שנים. לא היו דברים מעולם".

את תגובתו של ניסים בוסנינו לא ניתן היה להשיג.

ניצב יצחקי: "המסמך נועד לעיני בלבד"

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, הגיע הבוקר (ד') יחד עם מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, לדיון סוער בוועדת הפנים של הכנסת כדי להסביר את פשרו של מסמך ריכוז החשדות כלפי הח"כים, הקרוי על שמו. "המסמך מבחינתי נועד לעמוד בהנחיות היועץ, להעביר כל מידע מהותי על ח"כ שנחקר לידיעתו או לידיעת פרקליט המדינה", מסר יצחקי. "אני נדרשתי לבקרה עצמית אצלי, בתוך הבית. הכנת המסמך הייתה החלטה אישית שלי, והמסמך נועד לעיני בלבד". בהמשך הוסיף יצחקי כי "כל מה שאנחנו עושים, נעשה בתיאום הדוק, הדוק, הדוק עם היועץ המשפטי לממשלה ועם פרקליט המדינה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, ביקש אף הוא להרגיע את הרוחות ואמר לחברי הוועדה: "תנוח דעתכם, ג'י אדגר הובר (ראש ה-FBI המיתולוגי שנודע בסחטנותו כלפי פוליטיקאים - ג'מ'), לא נולד בישראל מחדש".

אולם, דבריו של נזרי לא מרגיעים במיוחד, בפרט כאשר הם עומדים בסתירה לדברי יצחקי על "תיאום הדוק, הדוק עם היועץ המשפטי". נזרי סיפר כי "ערב פרסום המסמך, אני והיועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, לא הכרנו את קיומו של המסמך, והפרסום אכן הטריד אותנו מאוד, כי אם באמת המשטרה אוספת מידע בסגנון ג'י אדגר הובר - הדבר הזה הוא שיבוש חמור של יסודות המשטר הדמוקרטי".

נזרי סיפר כי לאחר פגישות ארוכות עם המפכ"ל וניצב יצחקי, הוא השתכנע שהמסמך הוכן לצורכי בקרה. בהמשך אמר לח"כים בוועדה כי "אם אין לכם אמון במפכ"ל ובראש אגף החקירות, אז באמת אפשר לסגור פה את הבסטה".

תיעוד ברשימת התורמים

חיפוש ברשימת התורמים של השרה גמליאל בפריימריז במפלגת הליכוד במערכות הבחירות האחרונות, מעלה את שמו של בוסנינו כמי שתרם לה 10,000 שקל בנובמבר 2008, ערב בחירות 2009. מסיבה כלשהי, שמו של בוסנינו עוות והוא כונה ברישום "ניסים בסנואוני".

בוסנינו אינו היחיד ששמו אוית שלא כראוי ברשימת התורמים של גמליאל. שמו של אדם נוסף שעבד אצל תורג'מן ותרם אף הוא 10,000 שקלים לגמליאל לפי הרישום, אוית באופן שגוי. מדובר באיש קיבוץ הסמוך לזכרון יעקב, ששם משפחתו ברישומים "בלאור". בדיקת "גלובס" מעלה כי מדובר באדם בעל שם דומה - שם משפחתו "בלאו". בלאו סירב לשוחח עם "גלובס", אך מסר באמצעות אדם אחר: "אין לי כל קשר לגילה גמליאל". פרט מעניין נוסף הוא כי תאריך התרומה של אותו "בלאור"-בלאו, על-פי הרישום, זהה לתאריך התרומה של בוסנינו-בסנואוני - ה-25 לנובמבר 2008.

תורג'מן מסר בשיחה עם "גלובס" בעבר כי זכור לו שהוא תרם כספים לגמליאל לאחר שפגש אותה, וכי זו עשתה עליו רושם חיובי. "הכול נעשה כחוק", הסביר תורג'מן. אף שתורג'מן זוכר שתרם בעצמו כספים לגמליאל, שמו אינו מופיע ברשימת התורמים של השרה. כשהוצגה לתורג'מן שוב השאלה מדוע תרם לגמליאל כספים שלא בשמו שלו, השיב: "אני לא זוכר, יכול להיות שביקשתי מבוסנינו".

האם 20,000 השקלים שתועדו ברישומים הם הכספים היחידים שלכאורה הועברו מתורג'מן לגמליאל? האם כשבוסנינו התייחס ל"שקלים" שהעביר מחשבון הבנק שלו לזה של השרה לכאורה - דיבר על אותה תרומה, שדווחה ב-2008 ותועדה על-ידי גמליאל, לכאורה כחוק? (יודגש, כי החוק מתיר תרומה מעין זו, כל עוד התרומה מדווחת כדין, ואינה עולה על סכום הקבוע בחוק, העומד נכון להיום על סך של כ-11 אלף שקל). האם למרות שהתרומה תועדה כחוק, יש בה בכל זאת פגם על-רקע האינטרסים הכלכליים שהיו לתורג'מן בתחום המועצה שמנהל אחיה של השרה?

אלה הן השאלות שהיו מתבררות לו היתה נערכת חקירה או "בדיקה" . ייתכן שחקירה או "בדיקה" הייתה בכלל מוכיחה שלא דבק באחים גמליאל רבב, אך זה לא נעשה. מה כן נעשה? המידע תועד באותה רשימה מטרידה, שכוללת שמות של עשרות ח"כים ושרים וחשדות ("מידעים", כלשון המשטרה) נגד אותם נבחרי ציבור שלא נחקרו מעולם.