מנכ"לי החברות הישראליות בלונדון: מי מקבל שכר מנופח?

מקבל השכר הגבוה ביותר בין 18 החברות שנבדקו הוא עוזי כץ מטליט תקשורת ■ גל הבר מ-Plus500 קיבל רק 290 אלף דולר, והחברה שלו שווה כמעט פי 3 מטליט

בורסת לונדון / צילום: רויטרס
בורסת לונדון / צילום: רויטרס

בואו נודה על האמת: שכר של אחרים הוא תמיד מעניין, ולו רק בגלל יצר החטטנות שקשה לדכא, אבל כשמדובר בשכר של מנכ"לים בחברות ציבוריות, לא מדובר בחטטנות לשמה - למנכ"לים יש אחריות כלפי בעלי המניות, העובדים והלקוחות שלהם ובהתאם לה הם מקבלים את שכרם. במסגרת האחריות הזאת, חברות ציבוריות - משוק ההון הישראלי, דרך הבריטי ועד האמריקאי - חושפות את נתוני השכר של העומדים בראשן, בעיקר כדי שציבור בעלי המניות יוכלו לשפוט את ביצועיהם (שלמעשה מגולגלים בטווח הארוך לביצועי המניות), כפי שגם אנחנו מנסים לעשות בטור הזה מפעם לפעם.

באחרונה כתבנו על עלויות השכר של מנכ"לי שתי החברות הישראליות הגדולות ביותר בין אלו הנסחרות בשוק ההון הבריטי, 888 ופלייטק, אך הן לא היחידות שהונפקו בסיטי של לונדון. לאורך העשור האחרון הונפקו בשוק ההון הבריטי עשרות חברות ישראליות. מהן נותרו בערך 20, אחרי שחלקן נרכש או נמחק מהמסחר לאחר שהמניות קרסו. יש גם חברות ישראליות ספורות שנסחרות בבורסת פרנקפורט, ורשה ושוקי הון אירופיים אחרים, אך הן לא מדגם מייצג ולכן התמקדנו באותן חברות ישראליות שעדיין נסחרות בבירה הבריטית כדי לבדוק אם ביצועיהן וביצועי המניות שלהן מצדיקים את עלויות השכר של מנכ"ליהן. הבדיקה נעשתה על בסיס נתוני 2015 - מנתוני עלות השכר שמפורטים במסמכי החברות, דרך התוצאות הכספיות של החברות ועד ביצועי המניות לאורך שנה זו. את המסקנות ריכזנו בטבלה המצורפת (בנטרול 888 ופלייטק). לגבי ביצועי המניות נציין רק שמדד FTSE100, המדד המוביל של בורסת לונדון והבנצ'מרק לביצועי המניות של חברות אלו, איבד מערכו 5% במהלך 2015.

את השיפוט שלנו לגבי עלות השכר של המנכ"ל בכל חברה - הוגנת או לא - סימנו באצבע למעלה או למטה. עלות שכר הוגנת בעינינו היא כזו שמותאמת לגודל החברה, לביצועיה ולביצועי המניה שלה, וכמובן היכן היא עומדת ביחס לעלויות שכר של מנכ"לי חברות אחרות, כי הרי לא הגיוני (בתיאוריה לפחות) שמי שמנהל חברה ששווה 10 מיליון דולר יקבל יותר ממי שמנהל חברה ששווה 100 מיליון דולר.

ועוד הערה קטנה: חלק מעלויות השכר בטבלה הן רק שכר בסיס, כלומר המנכ"ל לא קיבל בונוס במזומן או תגמול הוני. שכר בסיס, לפחות במקרה של מנכ"ל, אינו יורד אלא רק עולה, כלומר דירקטוריון לא יקצץ בשכר בסיס של מנכ"ל בגלל שביצועי החברה הידרדרו. במקרה כזה הוא יקבל בונוס נמוך יותר או לא יקבל בונוס כלל. ועדיין, שכר בסיס כן יכול להעיד על סנכרון בין מדיניות התגמול של הדירקטוריון להצלחת החברה, והצלחה פירושה גודל חברה ותשואה לבעלי המניות.

ולתוצאות הבדיקה: מקבל השכר הגבוה ביותר בין 18 החברות שבדקנו הוא עוזי כץ, מייסד ומנכ"ל טליט תקשורת (Telit Communication), וזאת למרות שטליט אינה החברה השלישית בגודלה אחרי פלייטק ו-888. עלות שכרו עמדה אשתקד על 3.5 מיליון דולר, ובל נשכח שכץ הוא בעל המניות הגדול בחברה, כך שבמקביל הוא מרוויח מעליית ערך המניה ומהדיבידנד שהחברה מחלקת. בעינינו, זו עלות שכר נדיבה יתר על המידה וכץ היה יכול להסתפק בפחות. עלות שכרו של כץ כללה שכר בסיס של 1.4 מיליון דולר, בונוס במזומן של 1.8 מיליון דולר והשאר הטבות סוציאליות. בשנת 2014, היה מדובר בנתון די דומה: סך עלות של 3.8 מיליון דולר.

מדוע בעינינו זוהי עלות שכר נדיבה מדי? קחו לדוגמה את עלות השכר של בריאן מטינגלי, בעברו מנכ"ל 888 ששווה פי 3 מטליט. בשנת 2014 עלות שכרו של מטינגלי עמדה על 1.6 מיליון דולר, פחות מחצי מזו של כץ ומטינגלי אינו בעל מניות. כלומר, אפשר לנהל חברה בסדר הגודל של טליט ולא לקבל יותר מ-2 מיליון דולר בשנה. והנה עוד דוגמה: דוד אבגי, מייסד ומנכ"ל Safecharge מקבוצת טדי שגיא קיבל אשתקד 1 מיליון דולר והחברה שווה פי 1.4 מטליט ולאבגי יש שיעור חד-ספרתי נמוך מהון החברה. ההשוואה מול עלות השכר של מור וייזר, מנכ"ל פלייטק, מתמחרת ביתר את כץ או מתמחרת בחסר את וייזר, תלוי איך מסתכלים על זה: 2.7 מיליון דולר בשעה שפלייטק שווה פי 10 (!) מטליט.

ודוגמה אחרונה: גל הבר, ממייסדי Plus500 ועד לאחרונה מנכ"ל החברה, קיבל אשתקד רק 290 אלף דולר, והחברה שלו שווה כמעט פי 3 מטליט. נכון, הבר הוא בעל מניות די משמעותי והחברה מחלקת דיבידנד גבוה יותר פר מניה מזה של טליט, אבל שיעור החזקתו של הבר נמוך משמעותית משל כץ כי Plus500 הוקמה על ידי שישה אנשים ודיבידנד מחולק לכלל בעלי המניות, כולל גברת כהן מחדרה.

שני בדירוג הוא רון ברון, מנהל ההשקעות הראשי של ליוורמור, חברת ההשקעות של נועם לניר שלמעשה מתנהלת כמעין Family Office. ברון הוא בעל מניות בחברה, ליוורמור פסקה זמנית מחלוקת דיבידנד, שווה רק 62 מיליון דולר אבל ברון קיבל אשתקד 1.9 מיליון דולר. נדיב מדי לטעמנו.

הנה עוד דוגמה למנכ"ל שהוא מייסד ובעל מניות גדול שמושך שכר גבוה מדי לטעמנו מהחברה ביחס לשוויה: עמי וייזר מסימיגון, חברה ששווה רק 12 מיליון דולר אך וייזר משך ממנה אשתקד עלות כוללת בשווי של 634 אלף דולר. 64% מהסכום הזה הוא שכר בסיס.

וכמובן יש עוד כמה דוגמאות ואתם מוזמנים להתרשם מהן בטבלה. השורה התחתונה? בגדול, עלות שכר של מנכ"ל הוא נתון מורכב לשיפוט. הוא תלוי בגודל החברה, בפריסתה הגיאוגרפית, במספר עובדיה, הסקטור שבו היא פועלת, מיצובה התחרותי, השלב במחזור חייה (צעירה או בוגרת) ועוד. ועדיין, אפשר לשפוט. אנחנו ניסינו. אתם מוזמנים לעשות את זה במקביל ולחוות את דעתכם.

עלויות
 עלויות