ברק: נתניהו נקלע להלך רוח פאסיבי, פסימי, קורבני ואחוז חרדה

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר בראיון לרדיו ללא הפסקה, אתמול: הסכם הסיוע עם ארה"ב מדבר על 3.8 מיליארד דולר בשנה, שהם 3.1 מיליארד שהיינו מקבלים עד היום, בתוספת 700 מיליון, או 650 מיליון - סכום שהקונגרס היה מאשר בנפרד כל שנה

אהוד ברק / צילום: קובי גדעון-לע"מ
אהוד ברק / צילום: קובי גדעון-לע"מ

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק התראיין אתמול (ה') לרדיו ללא הפסקה 103 FM, והמשיך לתקוף את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

- פורסם על תוכנית סודית להפלת נתניהו שלך ושל גבי אשכנזי.

ברק: "לא שמעתי ואני לא עוסק בדברים האלה".

- הליכוד פרסם הודעה חריפה ונזעמת, על ראש הממשלה הכושל מממשיך לגחך את עצמו. פרסום מאמר המנגח את מדיניות ישראל בתקשורת האמריקאית ביום שבו נחתם הסכם הסיוע הגדול ביותר בתולדות ארצות-הברית.

"אני לא מגיב להודעות של הליכוד. אני בקושי מגיב להודעות של נתניהו, שנראות לי בלתי ענייניות בעליל, ילדותיות וקצת מבוהלות".

ברק המשיך: "הסכם הסיוע עם ארצות-הברית מדבר על 3.8 מיליארד דולר בשנה, שהם 3.1 שהיינו מקבלים עד היום, בתוספת 700 מיליון, או 650 מיליון, סכום שהקונגרס היה מאשר בנפרד כל שנה. כלומר המספר הנומינלי הוא אותו הדבר, אולי גדול ב-70 או 80 מיליון מהמספר של השנים האחרונות. לעומת זאת, כושר הקנייה נשחק עם האינפלציה, והאינפלציה מבחירי נשק היא כזו שב-2019 ב-3.8 מיליארד שאנחנו מקבלים עכשיו, לא נוכל לקנות את יכולות הלחימה שאפשר היה לקנות עשור שנים קודם לכן, ב-2009, עם ה-3.1 מיליארד הקודם. אז לא מדובר בכלל בהסכם הכי גדול, אלא אם מסתכלים על המספר הנומינלי, וגם זה בשוליים. ישראל התחייבה שלא לבקש מהקונגרס סכומים נוספים וחוסר האמון הוא ברמה כל כך גבוהה, שהממשל האמריקאי דרש שישראל תחתום על מסמך שאם בכל זאת הקונגרס יאשר יותר, אז ישראל תחזיר את זה".

ברק: "מעבר לזה, יש נזק של 3 מיליארד בשנה, שיהיה מדורג על פני שבע שנים, ובסופו של דבר יצטרכו או לבטל פרויקטים או לפטר אלפי פועלים או לקצוץ בתוכניות במקומות אחרים, תוכניות חברתיות, תוכניות חינוך או תשתיות. בבעיות ביטחון לפעמים אתה נתקל בדילמה וצריך להחליט בין דבר לכולרה, ומה שתחליט זו תהיה החלטה רעה. אתה בוחר את הקטנה שברעות ומשלם מחיר, כולל להתמודד עם הביקורת הציבורית. פה לא הייתה סיבה אחת, שמישהו מצליח להעלות על הדעת, שהיה צריך להיכנס למאבק מאחורי גבו של הנשיא, בתוך הקונגרס, בתוך הפוליטיקה האמריקאית. כתוצאה מהדבר הזה הפסדנו את ההזדמנויות לא רק לקבל 4.5 מיליארד בשנה אלא גם להגיע לתיאום עמוק ביותר עם האמריקאים בנושא הטריגרים והאירועים, שיכולים להחזיר מחדש את הסנקציות (על אירןא) לדיון, האירועים שיכולים להעלות מחדש את הפעולה הצבאית לדיון ומה ארצות-הברית יכולה לעשות כדי שישראל תהיה יותר מוכנה לדברים האלה בעתיד".

- האם יכול נשיא אמריקאי לשפר בעתיד את התחומים בהסכם בהם לדעת ברק ישראל הפסידה?

"הלוואי. עקרונית יכול להיות, מעשית, מניסיוני בתחום, שמתחיל לפני 35 שנה בתקופת הנשיא רייגן, הסיכוי לכך נמוך. רגע החסד הוחמץ. אותו רגע לא נולד במקרה. הנשיא, שקיבל החלטה לחתום על הסכם עם איראן, הבין שמטווח זמן של חמש שנים ואילך, הוא לוקח הימור עצום. לכן מבחינתו אין דבר יותר נכון מאשר לגדר את ההימור הזה על ידי השארת הרקורד שהוא העמיק את יחסי הביטחון עם ישראל, סיכם איך מקיימים מעקב אחרי האיראנים, שיאפשר לדעת בזמן (אם הם חוזרים לפתח יכולת גרעינית), סיכם עם הישראלים מה הן הסנקציות הנדרשות במקרה ויתחדש (פרויקט הגרעין האירני), סיכם איך נכנסים לתיאום ולפעולה נפרדת או משותפת במידה והאיראנים באופן בוטה בעוד כמה שנים מפרים את ההסכם. בשביל הנשיא זה נכס עצום, היכולת להגיד שעם בעלת בריתנו החזקה ביותר סיכמתי את כל הפרטים. אבל בשביל לסכם דברים כאלה צריך רמת אמון ורמת שיח ויחסים אחרים לחלוטין מאשר מה שגרם נתניהו בהתנהגותו הבלתי אחראית".

- האם מדובר באותו מחדל ביטחוני של נתניהו, שהשאיר את ישראל חשופה בתחום מאוד רגיש, עליו דיברת לאחרונה באחד מנאומיך.

"על הנושא ההוא שהזכרתי אני לא יכול לדבר, אלא בתוך החדר הסגור של ועדת המשנה לענייני מודיעין (של ועד החוץ והביטחון של הכנסת). זה המקום היחידי שממנו אין הדלפות. הבעתי את רצוני להופיע שם ובכל מיני תירוצים תעלולים שמקורם בלשכת נתניהו העניין נמנע".

- ישבת עם נתניהו בממשלה, מה קרה שהמשיחיות שאתה מתאר השתלטה עליו?

"כשישבתי בממשלה ישבו גם בני בגין, דן מרידור, בוגי ואנוכי, זו ממשלה שאי אפשר היה תחת כל מצב רוח רגעי להביא אותה להחלטות בלתי אחראיות או בלתי שקולות. זה היה הבדל גדול. כרגע מדובר בממשלת ימין שמובילה אג'נדה סמויה. נתניהו נקלע להלך רוח פאסיבי, פסימי, קורבני ואחוז חרדה שלא מאפשר לו לעשות שיקולים נכונים. הייתה על 'הליכוד' השתלטות עוינת. בני בגין מצא את עצמו משתמש ממש באותן מילים כאשר הוא נדרש לתאר את מה שקרה עם מועמדותו של הראפר (הצל) להצטרף לליכוד".