לא הבחינה היא שתקבע

כדי לשפר את איכות העוסקים בעריכת דין, ראוי יותר להאריך את תקופת ההתמחות

נבחנים בבחינת לשכת עוה"ד / צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, למצולמים אין קשר לכתבה
נבחנים בבחינת לשכת עוה"ד / צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, למצולמים אין קשר לכתבה

פרסום תוצאות בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין, שבה נכשלו 70% מהנבחנים, יצר דיון ושיח על רמת הקושי של הבחינה וגם על רמת הלימודים במכללות השונות. דיון זה ראוי שיתקיים, וחשוב גם שיוביל לשינוי אופן הליכי ההסמכה וקבלת הרישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין.

מוסכם כמעט על כולם שהצפת המקצוע אינה תורמת לאף אחד, ושינוי הליך ההסמכה הוא הכרחי. לימודי המשפטים הפכו בשנים האחרונות לפופולריים וקיבלו קידום משמעותי באמצעות המכללות השונות שקמו. רבים לומדים משפטים גם כאשר אין בכוונתם לעסוק במקצוע, בין היתר כי משך הלימודים קצר יחסית. אלא שהצפה זו עלולה להביא לשחיקה באיכות השירות שניתן לציבור וגם לשחיקה במעמד הציבורי של עורכי הדין.

יש צורך לקבוע מנגנון הוגן וידוע מראש, כדי שסטודנטים בתחילת דרכם יוכלו לבחור כראוי את המקצוע הנכון להם, תוך בחינת האתגרים והשלבים העומדים בפניהם ותוך השוואה למקצועות אחרים. כדי שההשוואה והבדיקה יהיו מיטביות והוגנות, חשובה הוודאות על משך וצורת הליכי ההסמכה.

כיום, בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין מתקיימת אחרי הלימודים לתואר ואחרי שנת התמחות. כלומר, בשלב שהוא כמעט בבחינת אל-חזור עבור אלה שהגיעו עד אליו. כך, שאלה שנכשלו בבחינה, אחרי שהשקיעו ועברו כברת-דרך ארוכה זו, פשוט ייגשו אליה שוב (ושוב), עד שיעברו אותה. אם כן, ככל שיש כוונת מכוון בהקשחת הבחינה, מה הועילו חכמים בתקנתם? לכל היותר, עיכוב של חצי שנה-שנה.

הליך הכשרה חשוב נוסף הוא דרישת ההתמחות במשרד עורכי הדין. במסגרת התמחות זו פוגשים הסטודנטים את עולם המשפט המעשי ורוכשים ניסיון ברזי המקצוע. עם זאת, משך תקופת ההתמחות הוא קצר יחסית - שנה אחת בלבד. תקופה זו אינה מאפשרת התנסות מעמיקה, וגם עבור משרדי עורכי הדין אינה בהכרח כדאית. ברבעון הראשון ואף השני של שנת ההתמחות, המתמחה על-פי-רוב עדיין איננו פרודוקטיבי עבור המשרד, ויחד עם זאת, מושקעות בו תשומות רבות בזמן ובמאמץ. בנוסף, תקופת ההתמחות הקצרה אינה מאפשרת למתמחה שמצא שתחום ההתמחות פחות מתאים לו את ההזדמנות להתנסות בתחום נוסף.

ראוי לבדוק גם מה קורה במקצועות אחרים. בהליכי ההכשרה של אדריכלים בארץ, הם נצרכים להתמחות של 3 שנים אצל אדריכלים שרשומים כמאמנים; וכדי לקבל הסמכה כרואה חשבון נדרשת התמחות של שנתיים; ובתחום הרפואה ההתמחות ארוכה הרבה יותר - בין 4 לשבע שנים.

כדי לשפר את איכות העוסקים במקצוע עריכת הדין, ראוי יותר להאריך את תקופת ההתמחות, ולאו דווקא להקשות את בחינת ההסמכה. באופן זה, כבר בראשית הדרך הסטודנטים יידעו מהם המטלות והמבחנים שעליהם לעמוד בהם ויוכלו להשוות אותם למקצועות אחרים.

ההשוואה תהיה הוגנת, משך ההכשרה ללימודי המשפטים לא יהיה קצר מדי, ואופן ההליכים והקשיים הכרוכים בהשגת התואר והרישיון יהיו ידועים מראש. כך שלא יהיה מקום לבחינה שבה נכשלים 70% מהמתמחים. ובנוסף, המשרדים שמעסיקים מתמחים יוכלו להשקיע יותר משאבים וזמן בהכשרה, לרבות מתן אפשרות למתמחה להתנסות בכמה דיסציפלינות משפטיות, וכך להכשיר עורכי דין טובים יותר.

■ הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין ברקמן וקסלר בלום ושות'.