מה יעשה טראמפ עם החוק לחשיפת פערי השכר בחברות

לפני בחירותו לנשיא, טראמפ אמר כי "כמויות הכסף האדירות שלוקחים המנכ"לים לכיסם הן מבישות" ■ האם טראמפ הנשיא ימשיך לתמוך בבלימת השכר?

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

עכשיו, אחרי בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא הבא של ארה"ב, גוברים סימני השאלה באשר למדיניותו הכלכלית, ובין היתר ליחסו לשכר המנכ"לים שכבר יצא מכל פרופורציה. בעבר אמר טראמפ כי "כמויות הכסף האדירות שלוקחים המנכ"לים לכיסם", כך בשפתו הבלתי מצונזרת, הן "מבישות". אך הוא אמר את זה לפני שנבחר לנשיא, וכעת תוהה העיתון "וושינגטון פוסט" אם טראמפ הנשיא ימשיך לתמוך בבלימת שכר המנכ"לים, בין היתר באמצעות חוק Dodd Frank שהבטיח בעבר לבטל (כי הרי האיש משנה דעתו בלי הרף).

כדי להבין במה דברים אמורים, נחזור קצת לאחור. בקיץ 2015 אישרה הרשות לני"ע בארה"ב חוק שיחייב את החברות הציבוריות לחשוף את הפער בין שכר המנכ"ל שלהן לשכר החציוני של כל עובדיהן. ברוב של 3 מול 2 בוועדה של הרשות, המורכבת מחמישה אנשים ואחראית על העניין הזה, הפכה הרשות האמריקאית את החובה הזאת לחלק מחוק Dodd Frank מ-2010, שבעיקרו דוגל בכמה שיותר שקיפות כלפי ציבור בעלי המניות בכל הנוגע לשכר בכירי החברות הציבוריות.

החוק ייאכף רק על חברות אמריקאיות ולא על חברות זרות שנסחרות בארה"ב (למשל חברות ישראליות כמו טבע). החברות ייאלצו לעשות זאת מהשנה הפיסקלית שמתחילה בינואר 2017, כלומר במסמכיהן השנתיים המוגשים במחצית הראשונה של 2018 - שנת הכהונה הראשונה של טראמפ כנשיא.

שני חברי הוועדה שהתנגדו לחוק הם חברי המפלגה הרפובליקאית. הם טענו שחשיפה זו תביך את מנכ"לי החברות ולא תפיק תועלת לציבור בעלי המניות. טראמפ, נזכיר, התמודד כרפובליקאי ולכן עולה השאלה אם ייתן ידו לאכיפת החוק הזה או יפעל לביטולו. במילים אחרות, האם בחירתו של טראמפ תותיר את פערי השכר חסויים ובכך תמנע מציבור המשקיעים להשפיע על שכר המנכ"לים?

ב"וושינגטון פוסט" אומרים שכמה מומחי שכר וממשל תאגידי כבר החלו לתהות באשר לסוגיה הזאת. "ההימור הוא שממשל טראמפ יבטל את החובה לפרסם את פערי השכר כמה שיותר מהר", אומר דיוויד וייס, בכיר בחברת הייעוץ Korn Ferry Hay Group. "זה החלק מחוק Dodd Frank שהוא הכי פחות הגיוני בעיני הרפובלקאים, ויש סיכוי גבוה שיבוטל", טוען וייס.

"זהו חוק שנועד לבייש את המנכ"לים ואת חברי הדירקטוריון", אומר וייס ומדגיש כי אפילו האופן שבו יחשבו החברות את פערי השכר אין בו כדי להעיד במדויק על פערי ההכנסות שבין המנכ"ל לעובדיו. לפי "וושינגטון פוסט", ייתכן מאוד שהרשות לני"ע האמריקאית, כעת תחת שליטה רפובליקאית, תחליט לדחות את המועד לאכיפת החוק, ינואר 2017.

 

הקהילה העסקית, כמובן, גם היא לא ממש תומכת בחוק הזה והייתה מעדיפה שיתבטל. לכן, ייתכן שתפעיל את לחצה על ממשל טראמפ, שאולי מצדו ירגיש חובה להיענות ללחציה - על אחת כמה וכמה אם קיבל ממנה תמיכה כלכלית במהלך הקמפיין שלו לנשיאות.

לעומת זאת, מומחי שכר טוענים כי יש סיכוי שחלק אחר בחוק Dodd Frank ישרוד את ממשל טראמפ, והוא Say On Pay - מנגנון שמאפשר לכל בעלי המניות להצביע בעד או נגד חבילות השכר של בכירי החברות שבהן הם מושקעים. מנגנון זה קיים כבר חמש שנים, ואף שיעילותו מוטלת בספק, הוא הרחיב את הדיאלוג שבין החברות לבעלי המניות בהן בכל הקשור לשכר הבכירים. "יהיה הרבה יותר קשה לבטל את חובת Say On Pay", אומר צ'רלס אלסון, מנהל המרכז לממשל תאגידי באוניברסיטת דאלוור. "הדירקטוריון צריך להקשיב לבעלי המניות". כמו כן, רוב בעלי המניות מצביעים בעד חבילות השכר ולכן Say On Pay אינו ממש מטריד את החברות כמו שחשיפת פערי שכר עלולה להטריד.

"זה מאוד מבלבל משום שמסריו של טראמפ מעט מנוגדים", אומר וייס. "מצד אחד, הוא אנטי-רגולציה ומצד שני הוא נבחר בגלל הפופוליזם שלו", ולכן עתיד החוק לפרסום פערי שכר לוט בערפל. בינואר הקרוב כנראה נהיה חכמים יותר.