הייחוד של חיפה, לטוב ולרע

הטופוגרפיה כבר שנים בעוכרי העיר - תחבורתית, כלכלית וחברתית

שריפה בחיפה / צילום : משה טובי
שריפה בחיפה / צילום : משה טובי

כבר שנים שחיפה נחשבת למעין אקס-טריטוריה ישראלית. לא בירת הצפון. ודאי לא חלק ממרכז הארץ. מאז שפתחו את כביש 6 ולאחר מכן את מנהרות הכרמל החוצות את ההר, אפילו הנוסעים צפונה לא מבקרים בעיר. חיים כצמן, הבעלים של חברת גזית גלוב, אפילו לא הדביק לקניון שיש לו על הכרמל את הלוגו של קניוני הקבוצה בישראל. די לו לקניון להיקרא 'מרכז חורב', כאילו מי בכלל בחיפה מכיר ומוקיר את כצמן, את גזית גלוב ואת קניוני ג'י.

מעליב? ממש לא. הניתוק והזרות חביבים על החיפאים. להבדיל מכל כך הרבה ערים ויישובים שהוקמו ברחבי המדינה במשך עשרות שנים במודלים שהועתקו מאחד לשני, לחיפה תמיד היה אופי משלה, שהיא נשאה בגאווה מופגנת.

רבים מהחיפאים כבר גרים אמנם בגוש דן (בעיקר משיקולי תעסוקה וטעויות אחרות שעשו במרוצת השנים פרנסי העיר והמדינה, ובוודאי שאין כאן מקום לפרט ביריעה כל כך קצרה), אבל הם נושאים בגאווה את תחושת השותפות והייחוד של מי שגדל בעיר (בכל משחק של מכבי חיפה בגוש דן רבתי, כשהפרשנים מציינים שאלפי אוהדי חיפה עשו את הדרך לפתח תקווה, לנתניה או לתל-אביב, הם מגחכים.

הרי רבים יותר עושים את הדרך בכל שבועיים מתל-אביב או מפתח תקווה או מנתניה לאיצטדיון הבית החיפאי). לא רק הריחוק הגיאוגרפי הבדיל בין חיפה לבין ערים אחרות. לפני כל ההסברים ההיסטוריים, זה הצבע הירוק ששלט בכל רחוב (ובעיקר בין הרחובות) והטופוגרפיה ההררית, שהגדירו ועיצבו את השונות הגדולה של חיפה ממרבית ערי ישראל האחרות (ועיצבו את אופיים של האנשים שגדלו בה). אבל האמת היא שהטופוגרפיה כבר נמצאת שנים בעוכרי העיר - תחבורתית (נסו לרכוב על אופניים משכונה לשכונה), כלכלית (עלות הבנייה והפיתוח גבוהה פי כמה), חברתית ועוד.

אם בתל-אביב ההצלחה מדביקה כמעט באופן טבעי שכונה אחר שכונה, בחיפה יש נתק כמעט מוחלט בין השכונות, היושבות כל אחת על גבעה אחרת, ואין כמעט דרך לטשטש את ההבדלים והפערים בין השכונות (ראו אין ספור נסיונות לחבר את העיר התחתית ואת הדר למרומי הכרמל). זו גם הסיבה שאין בחיפה מרכז עיר קלאסי וברור, אלמנט קריטי שמאפשר לערים אחרות להשתדרג ולהתחדש.

ועכשיו, גם הירוק הפך מיתרון לחיסרון. מאז חמישי האחרון, שמענו חיפאים רבים המייחלים לכך שיורידו את כל הירוק שנותר מסביב אחרי השריפה הגדולה. רק שללא ההר הירוק, עם המדרונות והעצים בין הבתים והרחובות (לטוב וגם לרע), נקבל עוד עיר שמוגדרת רק לפי המרחק שלה מתל-אביב.