"אם אנשים ימשיכו להוריד סדרות מהרשת, לא תהיה יצירה מקומית"

הורדה של סרטים וסדרות לצפייה היא פעולה שכיחה בקרב חלקים רחבים בציבור ■ בענף הטלוויזיה יש מי שסבורים כי הצפייה החינמית הלא חוקית כבר פוגעת בתעשייה וביכולת לייצר תוכן ראוי והפקות מקוריות

הורדות תכנים פיראטיים באינטרנט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הורדות תכנים פיראטיים באינטרנט/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף איגוד התסריטאים

אחת הבעיות הגדולות עימן מתמודדת כיום תעשיית הבידור בארץ היא הורדות התכנים הפיראטיים באינטרנט. בתעשייה טוענים כי ההורדות ברשת גורמות להפסדים כלכליים קשים ליוצרים, שעמלים על יצירת תוכן מקורי במשך שנים לא מעטות ומשקיעים בכך כסף רב.

נכון להיום עבירת הקניין הרוחני של הורדת תוכן פיראטי לא באה לידי ביטוי מספק בחקיקה. בשונה ממדינות מערביות רבות בהן קיימים עונשים בחוק - בישראל, כידוע, כל אדם בעל מחשב וחיבור לאינטרנט יכול להוריד סרטים וסדרות ישראליים ברשת כאוות נפשו, מבלי לשלם אף לא שקל אחד ליוצרי התוכן המקורי.

רבים בתעשייה טוענים כי אנו ניצבים כיום על קו פרשת מים, וכי קיימת סכנה לעשייה הטלוויזיונית המקורית אם לא תינקט פעולת מניעה כלשהי בנושא. "אפשר לדמות את ההפצה באינטרנט למגרש מכוניות פתוח, כשבתוך כל אוטו יש כבר מפתחות וכל אחד מניע ונוסע, ולא רק זה - יש גם שוטר שמכוון את התנועה", מצהיר המפיק חיים סלוצקי.

- בשוק הטלוויזיה נכון להיום רוב האנשים מחוברים ל-yes, הוט או סלקום TV, אז מן הסתם היקף ההורדות זניח יחסית.

"הוא ממש לא זניח. יש כיום על-פי ההערכות כ-300 אלף בתי-אב (בניכוי המגזר החרדי שלא צופה – י.ג.) שלא מחוברים להוט, yes או סלקום. אם נכפיל את זה במספר נפשות ממוצע לכל משפחה, מדובר על היקף גדול מאוד שלכאורה לא רואה טלוויזיה. בפועל אלה אנשים שמצאו פתרון טוב עבורם, והם מורידים תכנים באינטרנט, באמצעות תוכנות כמו 'קודי', בלי לשלם".

- איך זה משפיע על היוצרים?

"היוצרים ניזונים בין השאר מסעיף הפקות המקור אליהן מחויבות חברות הלוויין והכבלים, העומד על 8% מסך ההשקעה הכוללת שלהן בתכנים. ככל שכמות המנויים ואיתה ההכנסות לחברות יורדות - כך גם יורדת ההשקעה הכספית ביצירה המקומית. רק בחודשים האחרונים נרשמו הפסדים למעלה מ-10 מיליון שקל - שתי סדרות מושקעות שלא יופקו".

לדברי סלוצקי, אנשים לא מבינים גם שההורדה פוגעת לא רק ביוצר בודד זה או אחר - אלא בתעשייה שלמה המתפרנסת מהפקת תוכניות מקור וסרטים תיעודיים. "זו תעשייה שמכלכלת עשרות אלפי משפחות - יוצרים, מפיקים, תסריטאים, צלמים, אנשי סאונד, נהגים חברות קייטרינג ועוד. כל סרט קטן מפרנס 30-40 משפחות, והבעיה היא שבגלל שמדובר באינטרנט, שהוא חינמי ונגיש - לא מרגישים שהכסף נלקח מהכיס של כל מי שעסקו במלאכה.

"אם אנשים ימשיכו להוריד את הסדרות והסרטים מהאינטרנט, לא תהיה יצירה מקומית - לא יהיו דרמות, לא יהיו תוכניות דוקו, ולא יהיו סרטים. זאת השפה שלנו, וזאת התרבות שלנו, וצריך לשמור עליהן. היצירה מביאה גם את מגוון הדעות לציבור הישראלי, ועל זה צריך לשמור. במקום לשלם מיליונים לתוכניות זרות, עדיף שישקיעו בהפקה הישראלית, שהיא עטורת פרסים בכל העולם. בקצב הזה נראה רק סדרות זרות ונראה חדשות ב-CNN, כי פשוט לא ישתלם לאף אחד להשקיע ביצירה מקומית ישראלית".

- אז איך אפשר לפתור את זה?

"יש בארץ את הטכנולוגיה לאתר את מפיצי התכנים למיניהם, והדרך לעצור את הסחף הזה היא רק בחקיקה שתעניש את מפיצי התוכן הפיראטי. בהקשר לכך, תיקון הצעת החוק לזכויות יוצרים של איילת שקד הוא טוב וחיוני".

"נקבל יצירה בגרושים"

לדברי משה שלונסקי - לשעבר מפקד גלי צה"ל והמשנה למנכ"ל רשת וכיום מרכז הלימודים היישומיים בחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל - יצירה מקורית אמיתית עולה הרבה כסף, והורדה חינמית באינטרנט פוגעת במימון שלה. "זו השקעה גדולה מאוד שצריך להחזיר אותה דרך פרסומות או מנויים. שעת דרמה ישראלית עולה כיום 150 אלף דולר. אם ניקח למשל סדרה של 10 פרקים ונוסיף גם שיווק והפקה - זה מיליוני שקלים להפקת סדרה. גם סדרות דוקו עולות לא מעט, ואפילו תוכניות בידור באולפן. אם מישהו יראה את זה בחינם - לא יהיה שווה לייצר את זה, וכך תתחסל היצירה המקומית בארץ".

שלונסקי מוסיף כי "חדשות תמיד יהיו - אנשים רוצים לשמוע אותן בשידור חי, וגם יותר זול לייצר אותן, אבל בכל הנוגע לסדרות וסרטים, נגיע למצב בו ישודרו רק סדרות מחו"ל. אגב, אם מודדים את הצפייה בסדרות הזרות ב-yes או בהוט, מגלים כי יש שכבה דקה של 10% בלבד מהמנויים שרואים אותן, ולכן הן משודרות בשידורים חוזרים. המשמעות היא שרוב הצופים רוצים לראות יצירה ישראלית, ואם היא תיעלם, הראשון להיפגע מכך יהיה הציבור הכללי".

- אולי הבריחה לתכנים הפיראטיים נובעת מכך שאנחנו משלמים יחסית הרבה לחברות כמו הוט או yes?

"בארצות-הברית משלמים כמעט 200 דולר בחודש. לכן אני חושב שאנחנו משלמים מחירים סבירים יחסית למקובל בעולם".

- למה בעצם הטלוויזיה כל-כך חשובה?

"כי רוב האנשים צורכים את התרבות שלהם מהטלוויזיה. הם לא הולכים לתאטרון. אז מה שיקרה בסוף זה שנקבל יצירה בגרושים, שמטבעה תהיה רדודה ושטחית. יש סדרות איכות כמו 'פלפלים צהובים', 'עבודה ערבית' 'פאודה' או סדרות מתח ומשטרה מקוריות. גם בידור זה ערך, וכל זה לא יהיה אם לא יהיו מנויים או מפרסמים. עד היום האזרח מימן את זה דרך הפרסומות, והמדינה לא התערבה, אבל הגיע הזמן שהרגולטור כן יעשה משהו, כי ההורדות פוגעות במקורות ההכנסה של החברות, ומישהו צריך לממן את שעת הדרמה, שעולה להפיק אותה 150-200 אלף דולר".

- או.קיי, אז איך פותרים את זה?

"צריך להתחקות אחרי מקורות המפיצים תוכן ברשת ולקנוס אותם בדרך חוקית - אחרת לא תהיה יצירה מקורית. דרושה אכיפה".

יש פתרונות בנמצא

ואכן בשטח המצב נראה די עגום. עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים, מספר כי הפגיעה ביוצרים בעקבות הורדת התכנים הפיראטיים היא קריטית. "זה מאוד רומנטי לעסוק ביצירה כשאתה צעיר, אבל כשאתה מתבגר והופך לאב למשפחה אותה אתה צריך לפרנס, זה כבר לא מצחיק. יש מחקר שמראה שרוב התסריטאים לא חוצים את גיל ה-50 במקצוע, ככה שכל פגיעה בנו ובשוק הזה היא משמעותית מאוד".

- ממה אתם מתפרנסים בעיקר?

"באופן מיידי אנחנו מתפרנסים משני דברים עיקריים: תמלוגים והשקעה של הוט או yes בהפקות מקור. כלומר, אם עכשיו מאות אלפי צעירים מורידים את התכנים מאתרים פיראטיים, זה מוריד את ההכנסות של הוט ו-yes, הן משקיעות פחות, ואנחנו היוצרים לא רואים את הכסף הזה.

"התמלוגים זה סיפור אחר. חברות התמלוגים עושות הסכמי שמיכה עם המשדרים השונים, והשקלול בין היתר נופל על ההכנסות או הרייטינג שאותו גוף עושה. ברגע שיש פגיעה ברייטינג או בהכנסות, גם התמלוגים שלנו יורדים. אם תוסיף לכל זה את העובדה שגם ככה יותר זול לקנות סדרות מחו"ל, תיווכח לראות שעם הזמן הנכונות של הערוצים המסחריים לרכוש סדרות או סרטים ישראליים יורדת, כי בסופו של דבר מדובר בחברות כלכליות".

לדברי ליאור, ישראל צריכה לחקות מדינות כמו צרפת וגרמניה שמצאו לבעיה פתרון. "יש מספר שיטות: אחת מהן היא שאם הורדת תוכן פעם-פעמיים באתרים פיראטיים, אתה מקבל הודעה למייל שלך שאתה צפוי לקנס אם תמשיך לעשות זאת; הדבר השני זה ליירט את האתרים האלה. זאת לא כזאת בעיה גדולה לאתר את כתובות ה-IP של האתרים הללו, וזה גם מתבקש, כי מדובר על גזל לכל דבר".

- יש עוד פתרונות בעולם?

"דרך נוספת שמצאו בעולם להתמודד עם הבעיה נקראת חוק הצינור. בסופו יום, מי שעושה את הכסף הגדול הן חברות תשתית האינטרנט וספקיות האינטרנט. הרי בשביל מה מישהו צריך אינטרנט 100 מגה אם לא בשביל להוריד ולצפות בתכנים אודיו ויזואליים? ישנן מדינות שהטילו מס מיוחד על אותן חברות, והכסף עובר לקרן המחלקת אותו לקולנוע וליצירה הטלוויזיונית המקומית. אין ברירה אלא להוריד את הכפפות. החוק של השרה שקד מקדם את ההגנה על היוצרים ועל היצירה הישראלית. מדובר בעבריינות לשמה, והגיעה השעה שהמדינה תטפל בה".