גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסמך של הממשל בסין - רוע הגזירה או סערה בכוס מים?

הרשויות בסין בוחנות צעדים לצינון השקעות החוץ של חברות סיניות, דבר שעשוי להשפיע גם בישראל

פלייטיקה  / צילום: יחצ
פלייטיקה / צילום: יחצ

העיתונות בסין המשיכה בשבוע שעבר לסקר עניינים שגרתיים, כגון יחסי סין-ארה"ב, ענייני המדינות השכנות, דובי פנדה והתראות זיהום אויר, בעוד ששיחות היום הלוהטות, בחדרי חדרים, נסבו דווקא על מסמך בלתי רשמי שהופץ ברשתות החברתיות, אך נחסם במהרה על-ידי הצנזורה הסינית. היה זה סיכום פגישה בין בנק סין לרשויות הפיקוח על המטבע הסיני - פגישה אשר מטרתה דיון חירום בהיחלשותו הנמשכת של מטבע היואן ויציאה מתמדת של כספים מסין.

מאחר ונפל בחלקנו לבלות בימים אלה שבוע פגישות אינטנסיבי בסין, נפלה גם בחלקנו הזכות לשמוע ממקור ראשון את דעת קהילת העסקים הסינית אודות רוע הגזירה, או הסערה בכוס המים - תלוי את מי שואלים. פגישותינו עם חברינו הסינים - מנהלי קרנות, עורכי דין, אנשי עסקים ונושאי משרה בחברות סיניות פרטיות או ממשלתיות - גילו לנו את מה ששיערנו גם ללא סקר שטח מקיף. רב הנסתר על הגלוי. כמספר הגורמים המוסרים פרשנותם על המסמך הסודי, כך מספר הדעות השונות לגבי השלכת ההחלטה, העומדת בבסיס המסמך, על התנהלות רשויות מטבע החוץ ועל השאלה האחת ויחידה המטרידה כיום את קהילת העסקים בסין - האם סין מתכננת לסגור את הברז ולעצור את תנופת השקעות החוץ שהחלה לפני כשלוש שנים. מאחר ובפרשנויות על פרשנויות עסקינן, נהיה אנו אובייקטיבים ונביא את עיקרי המסמך המדובר להלן, ולצידם פרופורציה.

2016: השקעות ב-212 מיליארד ד'

אם כך, הייתכן שאנו עומדים בפני שינוי בתנופת השקעות החוץ המאסיבית שהחלה בסין לפני כשלוש שנים? במסמך פנימי של בנק סין, שהופץ באופן בלתי פורמלי לפני שבוע, הוגדרו מספר צעדים להגברת הפיקוח על זירת השקעות החוץ. המסמך נערך כפי הנראה לאחר פגישה בין בנק סין לרשויות הפיקוח על המטבע בסין, בה נסקרו נתוני ההשקעות הזרות מסין במהלך עשרת החודשים הראשונים בשנה זו. על פי המסמך, מאז חודש ינואר ועד אוקטובר השקיעו חברות וגופים סינים 212 מיליארד דולר - בהשקעות חוץ, שהם כמעט כפול מסך ההשקעות בכל 2015 שהיתה שנת שיא.

המסמך הפנימי, המתווה צעדי מנע שיש לנקוט על מנת לצנן את זירת השקעות החוץ ולשמור על המטבע המקומי בבית, קובע בין היתר שייבחנו בקפידה בקשות לאישור השקעות חוץ והוצאת מטבע מסין בתחום הנדל"ן בהיקפים של מעל מיליארד דולר, השקעות חוץ או עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף של מעל מיליארד דולר, בתחומים שאינם תחומי ליבה של המשקיע; השקעות חוץ בהיקף של מעל 10 מיליארד דולר; השקעות חוץ של שותפויות מוגבלות; השקעות חוץ של חברות בהן חברת האם קטנה משמעותית מחברת הבת; השקעות חוץ שנועדו למחוק חברות סיניות נסחרות מבורסות מחוץ לסין; עסקאות חוץ בהן מקבל המשקיע הסיני פחות מ-10% ממניות חברת המטרה והלוואות בהן יש קשר הדוק בין הלווה למלווה.

בחינת השקעות מ-5 מיליון דולר

בעוד שחלק מהקטגוריות הנ"ל, והיקפי העסקאות הנזכרים בהן, אינם רלוונטים לזירת ההון סיכון הישראלית, הרי שיש להסב תשומת הלב למספר קטגוריות המשליכות ישירות על פעילות ההשקעה הסינית בישראל, ובכלל זה השקעות הנעשות באמצעות קרנות המאוגדות כשותפויות וכן השקעות חוץ בהן מקבל המשקיע הסיני פחות מ-10% מהון המניות בחברה הישראלית.

על פי פרסומים בלתי פורמליים, הוצב רף נמוך של כ-5 מיליון דולר לבחינת השקעות חוץ, והשקעות מעבר לרף זה, הנופלות לקטגוריות הנ"ל, ייבחנו בחומרה על-ידי הרשויות הרלוונטיות בסין, תחת הליך האישור המקוצר (ה-record filing) השגור כיום בסין להשקעות בהיקף קטן. מסמך רשמי שיצא ממש לפני יומיים, מפורט פחות, אבל דורש הגשת מסמכים משמעותית, שלא ברור כיצד ייבחנו ויאושרו.

אמנם עסקינן במידע בלתי פורמלי בלבד לגבי הרף הנזכר של 5 מיליון דולר, אשר על פניו נראה נמוך להפליא בהתחשב ברף הגבוה שהוצב בעבר, עם היפתחות סין להשקעות חוץ. אולם למרבה הצער, ייתכן כי המידע מדויק. בעוד שהנ"ל מבוסס על פרשנויות וספקולציות, הרי שהשטח החל לומר דברו, ובנקים סינים, אשר אמונים על בחינת עסקאות ההשקעה ומתן אישורי הוצאת הון מחוץ לסין, בין היתר כהשקעה בעסקאות ישראליות, החלו להקשות ולדחות בקשות להעברת הון מחוץ לסין, וראינו כבר עסקאות שחוו קשיים משמעותיים בביצוען.

הגלגל יחזור לאחור?

המידע הנ"ל לא פורסם רשמית על-ידי ממשלת סין, ונשמעות בסין דעות סותרות לגבי משמעותם המעשית של הכללים החדשים בטווח הבינוני והארוך. יש הסוברים שגם אם תחליט ממשלת סין להשאיר רק חלק קטן מהצעדים המפורטים לעיל, הרי שיהא בכך כדי לשנות משמעותית את הדינמיקה הנוכחית של זירת השקעות ההון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

מנגד, יש הסוברים שהכללים נועדו בעיקר כדי למנוע בריחת כסף על-ידי אנשים פרטיים עשירים, ולא השקעות אמיתיות של גופים מסחריים ופיננסיים, ולכן לא יהיה בכללים כדי להשפיע משמעותית על ההשקעות בישראל. אחרים בוחרים בדרך הביניים וטוענים כי ייתכן ואכן תיושם המדיניות המשתקפת במסמך המדובר, אולם השלכתה תהיה קצרת טווח. בטווח הרחוק, תיוצב מדיניות אישורי ההשקעות הזרות והממשלה הסינית תצליח לאבחן בין הוצאות כספים למטרות אמיתיות הקשורות ברכישות ידע וטכנולוגיה, לבין עסקאות דמה שמטרתן הברחה אסורה של מטבע היואן מסין. יש אף הטוענים כי הדלפת המסמך מטרתה בחינת תגובות מהשטח, וכי יש להמתין ולראות אילו צעדים ייושמו בסופו של דבר.

ברור שהאמור מציב סימני שאלה רבים, אולם אנו סוברים כי מעבר לטווח המיידי - לא יוחזר הגלגל לאחור, ותנופת השקעות החוץ והרכישות, שהחלה לפני זמן לא רב, אשר ישראל לחלוטין אחד מיעדיה המרכזיים, ואשר מטרתה הברורה הינה יישור קו טכנולוגי ומחיקת פער מידע בן שלושה עשורים של בידוד עולמי במהלך מהפכת התרבות, לא תיפסק. ייתכן כי תהא האטה זמנית, אך את הברז לא ניתן יהיה לאטום הרמטית. ואת הצמיחה הטכנולוגית המואצת של סין, המיוחסת בין היתר לרכישות ידע בתמורה למטבע היואן, לא ניתן יהיה לבלום.

*** כותבי המאמר הינם ראש פעילות ההיי-טק במשרד עוה"ד שבלת ושות' והשותפה המנהלת את הדסק הסיני של הפירמה בשנחאי

עוד כתבות

ד"ר רון וקסלר משנה למנכל בנק הפועלים ומנהל חטיבת האסטרטגיה / צילום: איל יצהר

עלייה של 1% בלבד בשימוש בכרטיסי ישראכרט ברבעון השלישי

רווחי ישראכרט עלו ב-3% ברבעון ל-90 מיליון שקל ■ תיק ההלוואות של החברה צמח ב-12% מתחילת השנה

רביב צולר/ צילום: תמר מצפי

רווחי איי.די.איי נסקו; באטרי מכרה מניות החברה ב-76 מ' ש'

קרן ההשקעות האמריקאית נכנסה להשקעה בחברת הביטוח ב-2012 והרוויחה עליה 365%

בנימין נתניהו בצוללת / צילום אבי אוחיון לעמ

גוברות ההערכות: נתניהו יתושאל גם בתיק הצוללות וכלי השיט

דוד שמרון, עורך דינו של נתניהו, ויצחק מלכו, שליחו המדיני, ממשיכים לבוא ולצאת מחדרי החקירות ■ אם אחד מהם יקשור בין החשדות לבין הבוס - גם הבוס יצטרך לספק הסברים

רות ביידר גינסבורג / צילום: The Collection of the Supreme Court of the United States

פרס מפעל חיים לשופטת העליון בארה"ב רות ביידר גינסבורג

המשפטנית האמריקאית נבחרה לכלה הראשונה של פרס מפעל חיים מטעם קרן פרס בראשית ■ תקבל את הפרס ביולי 2018 מידי פרופ' אהרן ברק, לשעבר נשיא ביהמ"ש העליון ומחתני פרס ישראל למדעי המשפט

אירופה וול סטריט / צילום: רויטרס

בורסות וול סטריט ננעלו בעליות; הדאו עלה ב-185 נק'

מה יעלה בגורלה של רפורמת המס של ממשל טראמפ ■ בסט ביי דיווחה ■ וול מארט וסיסקו היכו את התחזיות המוקדמות ■ טסלה תחשוף היום משאית חצי חשמלית

לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי

בדיסקונט בוחנים המשך ההתקשרות עם אנטרופי

בבנק צפויים להחליט אם להמשיך לקבל את השירותים עד סוף השנה

סל התרופות / צילום: shutterstock

מה אפשר היה לעשות בהון העתק שסחטו הח"כים מהליכוד

המסע הציני והמניפולטיבי של חברות התרופות שעושה שימוש בחולים ובכל מי שיכול לעזור, כדי שהתרופה למחלה א' תזכה למימון על פני תרופה למחלה ב' עומד לצאת שוב לדרך ■ מי לחיים ומי למוות ■ על מערכת השיקולים הטרגית של פוליטיקאים בישראל

סוחרים בוול סטריט/ צילום: רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט; מניית טבע זינקה בחדות

מניית טסלה ריכזה עניין על רקע חשיפת משאית חשמלית מתוצרת החברה ■ מספר אישורי הבנייה בארה"ב בחודש נובמבר גבוה מהצפוי - 1.3 מיליון ■ מניית פוט לוקר טסה בעקבות פרסום הדוחות

מריו דראגי / צילום: רויטרס

דראגי עם אמזון: "ענקיות המסחר המקוון לא מדכאות אינפלציה"

בנאום שנשא היום, התייחס נגיד הבנק המרכזי לתיאוריה לפיה אמזון ודומותיה חוסמות את האינפלציה מלעלות ■ דראגי: "שינויים מבניים הנגרמים מגלובליזציה ודיגיטליזציה מקשים על בנקים מרכזיים לעודד אינפלציה מקומית"

כרטיס אשראי קניות / צלם: פוטוס טו גו

כרטיס אשראי חדש לתושבים בישראל ללא חשבון בנק

מדובר בכרטיס בינ"ל שמנפיקות מאסטר קארד או ויזה, המתבסס על הטענת הכרטיס במנגנון pre-paid ועל שימושים בהתאם, ללא מתן אשראי ■ מאחורי היוזמה עומדת חברת הירשברג אחזקות ■ בישראל יש כ-900 אלף תושבים שאין באפשרותם להנפיק כרטיס אשראי בנקאי

עופר בן נון ויוני היילברון / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ארגוס בראיון ל"גלובס" על אקזיט הסייבר הענק

בראיון בלעדי ל"גלובס" מספרים המנכ"ל וסמנכ"ל הפיתוח העסקי מה נדרש כדי להפוך לגוף שענקי תעשיית הרכב נלחמים על רכישתו, ועל החשיבות של חוצפה ישראלית להצלחה

קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock

לא רק הטרדות מיניות: נשים בעבודה מתעמרות יותר בנשים

אחד מכל ארבעה עובדים בישראל סובלים מהתעמרות בעבודה, 60% מהמתעמרים הם גברים לעומת 40% נשים ■ אם לוקחים בחשבון שהיחס בין גברים לנשים בעמדות ניהול הוא 1:7, הרי שנשים מנהלות מתעמרות הרבה יותר ממנהלים ■ סוגר שורות

אהוד ברק / צילום: תמר מצפי

אופס: אהוד ברק רץ להשוויץ בסקר חדש ורק דבר אחד שכח

״מישהו שלח לי את הסקר. אין לי מושג מי יזם אותו״ העמיד ברק פנים תמימות רק שנה אחרי ששלטי חוצות ׳רוץ ברק רוץ׳ מילאו את ישראל ■ ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק אוחז בידו בסקר כי הוא "האיש המתאים", האמנם? 

מטוס F16 / צילום: דובר צה"ל

ביהמ"ש: אנשי משהב"ט נתנו יד לעקיפת כללים ונהלים במכרזים

המחוזי דחה תביעה נגד משרד הביטחון וחיל האוויר שהגישה חברה שסיפקה שירותי עדכון הוראות תחזוקה למטוסי קרב, אך מתח ביקורת על האופן שבו הם התנהלו מול החברה בהקצאת העבודות, שפעם נעשו בהליך של פטור ממכרז לספק יחיד ■ משרד הביטחון: "לא ננזפנו"

בנייה בפתח תקווה / צילום: תמר מצפי

תם הדיון בבג"ץ בעתירה נגד תוכניות הבנייה בפ"ת וכפר סירקין

יו"ר ועדת תושבי פתח-תקווה וחבר מטה המאבק לבינוי שפוי: "אנחנו אופטימיים. בית המשפט מבין מה זה הותמ"ל, ואני מקווה שיקבל החלטה לטובתנו"

מחמוד עבאס, אבו מאזן,   בנימין נתניהו  / צלם: רויטרס

התנגשות בקונגרס: לקצץ בסיוע לפלסטינים - ובסיוע לישראל

ועדת החוץ של בית-הנבחרים אישרה הצעת חוק מרוככת לקיצוץ בסיוע לפלסטינים אם הרשות לא תפסיק לשלם מענקים למשפחות אסירים בבתי-כלא בישראל ■ "ניו יורק טיימס": הפלסטינים הודיעו שימשיכו לשלם למשפחות

מתקן לקליטת מים מותפלים- שורק/ צילום: אלבטרוס

עקב המחסור הצפוי: המדינה רוכשת מים מותפלים

עפ"י התחזיות של רשות המים, גם החורף הנוכחי צפוי להיות שחון, וזאת בהמשך לרצף נדיר של 4 שנות בצורת ■ בעקבות כך הרחיבה המדינה את כמות המים המותפלים שתרכוש ממתקני ההתפלה בכ-75 מלמ"ק עד סוף  2018

קניות באינטרנט/ צילום:יחצ

מו"לים בחו"ל אימצו מדדי אמון למהימנות ידיעות באינטרנט

גופים בהם "וושינגטון פוסט" ו"אקונומיסט" כבר הודיעו כי יאמצו את המדדים החדשים, וגם גוגל, פייסבוק וטוויטר הביעו נכונות להשתמש בהם

בורסות אירופה / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בבורסות אירופה; לופטהנזה ואליטליה במגעים

נעילה חיובית הבוקר במרבית בורסות אסיה ■ קרן העושר הנורבגית מתעתדת להוציא את מניות הגז והנפט ממדד הייחוס שלה ■ אליטליה מכחישה עסקה אפשרית עם לופטהנזה

 כוויית איירווייז / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בימ"ש בגרמניה: מותר לכוויית איירווייז לסרב להטיס ישראלים

אזרח ישראלי שקנה כרטיס טיסה מפרנקפורט לבנגקוק תבע בעזרת ארגון The Lawfare Project את חברת התעופה כוויית איירווייז, שביטלה את הכרטיס בשל דרכונו הישראלי - אך תביעתו נדחתה ע"י ביהמ"ש הגרמני