גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך תחליט הוועדה לצמצום הריכוזיות אם להגביל תאגיד או לא

הוועדה לצמצום הריכוזיות במשק מפרסמת את הכללים לפיהם תבחן האם להמליץ על הגבלת גוף ריכוזי ■ תבדוק בין היתר מהי מידת ההשפעה של אותו גוף על הפוליטיקאים והרגולטורים

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

עד כמה יכול תאגיד ענק במשק, המחזיק נכסים רבים ומשמעותיים, להשפיע על הפוליטיקאים והרגולטורים שלנו ולגרום להם לפעול לטובתו - זאת תהיה שאלת המפתח שתנחה את הוועדה לצמצום הריכוזיות במשק, בשעה שתבחן האם יש להגביל תאגיד ריכוזי בהחזקותיו. 

כך עולה מטיוטת מדיניות בנושא המתודולוגיה לבחינת ריכוזיות כלל-משקית לשימוע ציבורי, שפרסמה הוועדה היום (ג'). במסגרת הטיוטה מבהירה הוועדה כיצד תבחן את מידת החשש מהגדלת הריכוזיות הכלל-משקית של תאגיד, ומתי תייעץ לרגולטור שלא להעניק זכויות בתשתית חיונית לתאגיד ריכוזי.

ריכוזיות כלל-משקית היא תופעה בה נכסים רבים - ומשמעותיים - בשוק מוחזקים בידי מספר קטן של שחקנים. מהמסמך עולה כי הוועדה תתמקד בחששות הנובעים מהפוטנציאל של גוף ריכוזי בעל כוח מיקוח משמעותי להפעיל את כוח המיקוח כלפי קובעי המדיניות - בין בדרג הרגולטורי ובין בדרג הפוליטי. זאת, לשם השגת יתרונות עבור הגורם הריכוזי שאינם נובעים מיעילותו הכלכלית, תוך פגיעה באינטרס הציבורי.

הפגיעה באינטרס הציבורי עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, דוגמת קידום חקיקה מקלה בתחומי איכות סביבה, הקלות בתחום התכנון והבנייה, הקלות מיסוי או קביעת רגולציה המעניקה לאותו גורם עדיפות ביחס למתחרים שלו, כגון קביעת תקנים הנותנים עדיפות למוצר שהוא מייצר או קבלת מענקים מיוחדים מהמדינה. 

על-פי המסמך שמפרסמת הוועדה, "כוח המיקוח" של הגורם הריכוזי עשוי להיווצר כתוצאה מתרחישים שונים אשר משפיעים על הליך קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות.

התרחישים אותם מתאר המסמך הם: חשש לקיומו או היווצרותו של "שבי רגולטורי"; אחזקה בתשתית משמעותית אשר החשש מפני השבתתה יוצר לחץ כלפי קובעי המדיניות; קיומו של שחקן אשר נתפס על-ידי קובעי המדיניות כגדול או חשוב מכדי להיכשל; ואחזקה משמעותית בענף התקשורת שהיא בעלת השפעה על השיח הציבורי. 

במסמך מסווגות 3 קבוצות של פרמטרים, אשר בהתאם למידע שיעמוד לרשות הוועדה, יאפשרו להעריך את שיעור הגידול בריכוזיות הכלל-משקית כתוצאה מהקצאת זכות בתשתית חיונית לגורם ריכוזי מסוים.

הפרמטר הראשון הוא תחומי הפעילות החיוניים של הגורם הריכוזי- כאשר קיים מדרג בין תחומים של תשתיות חיוניות בהתאם למידת החיוניות שלהם, בהתאם לעוצמת ההשפעה של הפסקה או פגיעה בפעילותם על האזרחים והמשק. בפרט, הוועדה סבורה שהתחומים הנוגעים לחשמל, מים, דלק, גז טבעי וטלפוניה קווית (לרבות אינטרנט) נמצאים בדרגת החיוניות הגבוהה ביותר, כאשר לאחריהם מופיעים תחומי הטלפוניה הניידת, תשתיות תחבורה בינלאומיות ותחבורה פנים-ארצית במרכזי המטרופולין.

הפרמטר השני הוא נתוני הפעילות המאקרו-כלכליים של הגורם הריכוזי. פרמטרים אלה מתייחסים לנתוני הפעילות הכלליים של הגורם הריכוזי במשק. כאינדיקטורים להערכת חשיבותו המאקרו-כלכלית של הגורם הוועדה תבדוק, בין היתר, את גודלו (במונחים אבסולוטיים או יחסיים), את חשיבות פעילותו לענפי משק אחרים ואת היקף התעסוקה שהוא אחראי לה (בין באופן כולל ובין בפילוח צר יותר כגון באזור גאוגרפי או משלח-יד). 

הפרמטר השלישי שנקבע הוא מאפייני הקשר שבין הגורם הריכוזי לבין קובע המדיניות. על-מנת לזהות את סוג וטיב הקשר אשר עשויים להגביר את עוצמת ההשפעה הרגולטורית והפוליטית של גורם, תבחן הוועדה בין היתר את טיבה של מערכת היחסים בין אותו גורם לבין מקבל ההחלטות, את מספרם ואופיים של קשרי הגורם הריכוזי עם קובעי מדיניות נוספים, את תלותם של קובעי המדיניות באותו שחקן ואת אחזקותיו של הגורם הריכוזי בכלי תקשורת המספקים לציבור חדשות ואקטואליה.

טיוטת המדיניות מתפרסמת במסגרת יישום חוק הריכוזיות (החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות) שנחקק בשנת 2013, המנסה להתמודד עם תופעת הריכוזיות במשק ומעניק פתרונות לתופעת הריכוזיות הכלל-משקית.

החוק העניק לרשות הגבלים עסקיים סמכויות בשני נושאים: האחד - הממונה על ההגבלים העסקיים משמשת כיו"ר ועדת ריכוזיות לבחינת הקצאת רישיונות וזכויות אחרות בתשתיות חיוניות לגופים שנמצאים ברשימת הגופים הריכוזיים, מתוך נקודת מבט של ריכוזיות כלל-משקית (כלומר, האם יש למנוע הקצאה של זכות לגוף פרטי שהוא מאוד ריכוזי ברמה הכלל-משקית, למרות שהוא לא בהכרח משמעותי באותו תחום שבו הוא מבקש את הזכות); והנושא השני הוא בחינת הקצאת הזכות בראי של תחרות ענפית (כלומר, בחינת התחרות בתוך הענף שבו מתבקשת הזכות). 

בין היתר קובע החוק כי רגולטור המבקש להעניק חוזה או רישיון בתשתית חיונית או להפריט חברה ממשלתית המחזיקה בתשתית כזו לגורם ריכוזי, מחויב להתייעץ עם הוועדה בנוגע להשפעת ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית.

חוק הריכוזיות לא מניח בסיס מתודולוגי סדור לזיהוי ומדידה של ריכוזיות כלל-משקית ולא מציע כלים מעשיים להערכת ההשפעה של הקצאת תשתית חיונית לגורם ריכוזי על ריכוזיות זאת. מדובר בתחום חדש בעשייה הרגולטורית אשר זכה עד היום להתייחסות מעטה. 

על הרקע הזה, ועדת הריכוזיות החלה לפעול בדצמבר 2014, וכעת, מקץ כשנתיים לפעילותה, היא מפרסמת בסיס מתודולוגי סדור לזיהוי ולהערכה של ריכוזיות כלל-משקית.

בראשות הוועדה עומדת הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, וחברים נוספים בה הם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, והכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר