הורשע ב-172 עבירות מע"מ - ונידון ל-21 חודשי מאסר בפועל

הנאשם - בעל עסק להתקנת מערכות מיזוג שנקלע לקשיים ■ ביהמ"ש: "עבירות הקשורות לחשבוניות כוזבות הוגדרו כמכת מדינה; מדובר בעבירות שבהן לכאורה איש לא ניזוק - למעט אותו גוף ערטילאי הכולל את כל אזרחי המדינה"

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

שמעון נ., בן 66 מגבעתיים, הוא אב ל-4 ילדים ובעל עסק להתקנת מערכות הסקה ומיזוג. נ. סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא בחיל השריון ובמילואים עד גיל 45 ולחם במלחמת יום הכיפורים, מלחמות לבנון ומלחמת ההתשה. החל משנת 1977 הוא עובד כעצמאי, ועד שנת 2008 הוא הגיש את כל דוחותיו לרשות המסים כחוק ושילם את כל המסים שנדרשו ממנו. עד אז הוא נחשב לסיפור הצלחה בקנה-מידה מקומי - ישראלי שהקים עסק עצמאי מצליח ומפרנס את משפחתו בכבוד.

אבל אז הכול התחיל להסתבך. החל מ-2008 נ. נקלע לקשיים כלכליים, הפסיק לדווח על הכנסותיו כנדרש למס הכנסה, נכנס להליך של פשיטת-רגל ולצו כינוס נכסים, זאת על רקע חובות נטענים בסך 677 אלף שקל.

השבוע (א') הוא הגיע לתחתית הבור שאליו נפל, כאשר נשלח ל-21 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע ב-172 עבירות מע"מ ובשתי עבירות מס הכנסה. נ. הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשני כתבי אישום שייחסו לו התחמקות מתשלום מע"מ, בגין חשבוניות מזויפות שמסר ללקוחותיו בהיקף של כ-8.5 מיליון שקל ובאי-הגשת דוחות למס הכנסה.

על-פי כתב האישום הראשון שהוגש נגדו (מתוך שניים שהוגשו), בשנים 2008-2012 ביצע נ. עסקאות עם לקוחות, שבמסגרתן זייף ומסר ללקוחותיו 172 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על-שם עוסקים שונים, ללא ידיעתם ורשותם. סכום החשבוניות הכוזבות שהוצגו היה כ-8.56 מיליון שקל, שהמס בגינן עומד על כ-1.36 מיליון שקל.

זיוף מסמך

נ. לא דיווח למנהל מע"מ על החשבוניות הכוזבות ואף לא שילם את המס הנובע מהן. בגין מעשיו אלה הורשע נ. בכך שזייף או שינה מסמך או פנקס שנדרש לנהל ולמסור וכן השתמש במירמה ובתחבולה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. נקבע כי המעשים בוצעו בנסיבות מחמירות לאור גובה סכומי המע"מ ומספרן של העבירות בהן הורשע.

על-פי כתב האישום השני שהוגש נגד נ., אשר גם בו הודה במסגרת הסדר טיעון, הוא הורשע באי-הגשת דוח במועד לשנים 2005-2006. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שלפיו ייגזר על נ. עונש מאסר בן 21 חודשים, קנס בסך 55 אלף שקל אשר ישולם בתשלומים, מאסר על-תנאי לשיקול-דעת בית המשפט והתחייבות כספית.

השופטת דנה אמיר ציינה בגזר הדין כי "הערכים המוגנים במקרה דנן הם כאלה הדורשים הגנה משמעותית מצד בתי המשפט, עבירות הקשורות לחשבוניות כוזבות הוגדרו לא אחת כמכת מדינה". השופטת הוסיפה כי "מדובר בעבירות שבהן לכאורה איש לא ניזוק - למעט אותו גוף ערטילאי הכולל בסופו של דבר את כל אזרחי המדינה".

לדברי השופטת אמיר, במקרה של נ. נגרם אף נזק קונקרטי ממשי בסכומים ניכרים של כ-1.3 מיליון שקל - סכום המע"מ בלבד שנגרע מקופת המדינה - בלי לתת את הדעת לסכומי מס ההכנסה אשר נגרעו בגין מעשיו.

בית המשפט ציין כי "אין להכביר במילים באשר לחשיבות הדיווח בזמן וכדין. חשיבות השוויון בנשיאת נטל המס ומילוי אחר החובות האזרחיות של כלל האזרחים במדינת ישראל, תוך מתן חשיבות לכך ששיטת המס במחוזותינו מבוססת על אמון שניתן בנישומים שיגישו דיווחיהם האמיתיים במועד".

התחשבות במצב הרפואי והכלכלי

אולם השופטת אמיר בחרה לכבד את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, בין היתר לאחר שהתחשבה בגילו, במצבו הרפואי (הוגשו מסמכים בנוגע לבעיות בריאותיות קשות שמהן סובל נ.), במצבו הכלכלי הקשה של נ' ובעובדה שבחר להודות בכתבי האישום, ובכך חסך זמן שיפוטי והביע חרטה מסוימת.

השופטת אמיר סיכמה כי "הגם שלא פעל להסרת המחדלים מושא כתב האישום, מצאתי לאמץ את הסדר הטיעון שהציגו הצדדים, ובכללו גם את עונש הקנס שעליו הוסכם, בעיקר נוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם".