מוסר התשלומים במשק בירידה: ממוצע ימי הפיגורים עלה ל-10

72% מהענפים במשק לקו בשנה שעברה במוסר תשלומים ירוד ■ הענפים הגרועים ביותר: רהיטים, קרמיקה, מוצרי מזון ומוצרי פלסטיק וגומי

חנויות רהיטים / צילום: תמר מצפי
חנויות רהיטים / צילום: תמר מצפי

כלכלני קבוצת המידע העסקי CofaceBdi פרסמו היום (ב') סקירה שממנה עולה כי ב-2016 חלה הרעה נוספת במוסר התשלומים במשק: מהנתונים עולה כי אשתקד לקו 72% מהענפים במשק במוסר תשלומים ירוד. הנתונים מצביעים על כך כי באותה שנה מספר ימי הפיגורים הממוצע בתשלום לספקים עמד על 10, הרעה של יומיים ביחס לשנת 2015. לפי אותה סקירה, אשתקד הסתכם מספר ימי האשראי בפועל ב-99.

לפי CofaceBdi, הענפים שבהם מוסר התשלומים הבעייתי ביותר הם ענפי מוצרי העץ והרהיטים, קרמיקה וכלים סניטריים, מוצרי מזון ומשאות ומוצרי פלסטיק וגומי. ימי האשראי בפועל שנהוגים בעסקים המשתייכים לענף הקרמיקה והכלים הסניטריים הם 130.

"מצב זה מקשה על הפעילות הכלכלית במשק", הזהירה תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בקבוצת המידע העסקי: "זה חמור עוד יותר כשהמדינה בעצמה היא שמעכבת תשלומים לספקים שלה והופכת אותם בפועל למממנים של פעילויותיה".

לפי אותה סקירה, הענפים שבהם מוסר התשלומים במשק הישראלי היה טוב יחסית במהלך השנה שעברה הם ענפי ייצור מוצרי התקשורת, מחשוב ורכיבים אלקטרוניים. באותם ענפים עמד ממוצע ימי האשראי על כ-80.

בענף הטקסטיל, ההלבשה וההנעלה עמד משך הזמן לתשלום לספקים על 94 ימים בממוצע, בבתי התוכנה ובחברות ההיי-טק על 77 ימים בממוצע ובענף ההובלה, השינוע, האחסון והלוגיסטיקה - על 79 ימי אשראי בממוצע.

הבנייה והבריאות יוחרגו מהחוק

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון נוסף בהצעת החוק שמקדמים הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה וח"כ רועי פולקמן (כולנו). הדיון הסתיים בהבנות שלפיהן קבלני ביצוע של עבודות בנייה והנדסה יקבלו מגופים ממשלתיים תשלומים על עבודתם כעבור 70 יום, ולא כעבור 45 יום כפי שמציע החוק.

ההחרגה של מגזר זה מהחוק עורר כעס בקרב ראשי התאחדות בוני הארץ: "למרות הבטחת הממשלה להציל עסקים קטנים ובינוניים באמצעות חוק מוסר התשלומים - היא קבעה תקדים שעשוי לחסל קבלנים קטנים", אמר יו"ר ההתאחדות, עו"ד אליאב בן שמעון.

גם משרד הבריאות דורש החרגה מהחוק המחייב גופים ממשלתיים לשלם לספקים ולנותני שירות לא יאוחר מ-45 יום מרגע קבלת חשבונית. כיום, כך טוען איגוד לשכות המסחר, קופות חולים ובתי חולים משלמים לספקים כעבור 150 ואף 200 יום מזמן קבלת שירות או ציוד.

בישראל פועלות כ-200 חברות קטנות ובינוניות שעשויות להיפגע במקרה שתינתן למערכת הבריאות ההחרגה המבוקשת. הדיון על החרגת מערכת הבריאות יערך בוועדת הכלכלה של הכנסת במהלך השבועות הקרובים.

היום בדיון התייחסה לעניין ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) ואמרה: "גם אם יש חשש ש'מפלצת הגרעון' של מערכת הבריאות תרים את ראשה: על משרדי האוצר והבריאות להעמיד פתרון שלפיו החוק יוחל עליה החל מעוד שנה או שבתוך 3 חודשים יוצע על ידם מתווה מתאים".

החוק יכלול את שאר משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ותאגידים ציבוריים. החוק לא יחול מידית על גופים ציבוריים אחרים, שנתמכים בתקציבים שמעבירים משרדי ממשלה וזאת למשך שנה שבמהלכה תיבחן מידת ההשפעה של חוק זה על התזרים הכספי שלהם. במהלך שנה זו, יוכלו גופים אלה לבקש ולנמק את החרגתם מהחוק - אולם באין בקשה כזו, כעבור שנה החוק יחול עליהם אוטומטית.

לדברי מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, רן קויתי, "בכל מקרה, משרד הכלכלה יפקח על אותם גופים וגם יפרסם ברבים מיהם הגופים שלא חייבים לשלם לספקים בתוך 45 יום, את הסיבה לכך ואת מספר ההתקשרויות שעשו".

הירידה
 הירידה