אסון באאוטסורסינג

המנופאים, "זאבים בודדים", הצליחו להתאחד ללהקה אחת. להוריד את הקסדה

מנופים בתל אביב / צילום: תמר מצפי
מנופים בתל אביב / צילום: תמר מצפי

צריך להוריד את הקסדה בפני מאבק המנופאים. "זאבים בודדים", איש-איש על מנופו, שהצליחו להתאחד ללהקה אחת של זאבים נושכים. 240 מהם התפטרו בשבוע שעבר במחאה על תנאי העסקתם ועל ליקויי בטיחות, והם בולמים ניסיונות של חברות כוח-אדם שונות לפתות אותם (אחד אחד) לשוב למנוף גם תמורת 75 שקל לשעה - פי 3 מהשכר הרשמי שקיבלו.

המנופאים הם כמובן רק קצה קרחון. תת-ענף שפותח צוהר לענף שהתרגל כבר שנים למציאות שבה רוב רובם של העובדים שאנחנו רואים על הפיגומים ובאתרי הבנייה - כ-180 אלף איש - בכלל אינם שייכים לקבלנים הגדולים שזכו במכרז להקמת אותו בניין (או כביש, או חניון וכיוצ"ב). למעשה, כל חברות הביצוע הגדולות כמעט ולא מעסיקות היום עובדי בניין ישראלים (להוציא את הסינים והפלסטינים). עדיף להעסיק קבלני משנה. העובדים שמרכיבים את הפיגומים שייכים לקבלן הפיגומים, העובדים שמחפים את הבניין שייכים לקבלן חיפוי האבן, ויש את קבלן הריצוף, את קבלן האלומיניום וכו' וכו'.

במין אבסורד נוראי, עד שקורה אסון, האאוטסורסינג (מיקור חוץ) נדמה כמודל ווין-ווין קלאסי: לקבלן מלמעלה זה מאפשר לרשום את השכר כהוצאות ייצור (בשוק ההון כנראה אוהבים את זה יותר). הוא גם יכול להתגאות בגמישות רבה יותר בכוח האדם (העסקה בהתאם לכמות העבודה). והכי חשוב - זה מאפשר לענף הנדל"ן להמשיך לעבוד ב"שחור" בהיקפים אדירים. הקבלן הראשי לא מתלכלך, והוא משלם כדת וכדין לקבלן המשנה (שכמובן הציע את המחיר הנמוך ביותר). זה האחרון כבר יסגור עם העובדים על תשלום מעל ובעיקר מתחת לפיגומים.

מהצד השני, גם לעובדים זה משתלם - בגלל מיסוי נמוך יותר (על כסף שחור אין מס), ובגלל הנוחות לעבוד מול קבלן המשנה - שאוסף אותם ישירות מהכפר עם הטרנזיט בכל בוקר.

מעבר לכך, כמובן ששרשור ארוך כל כך בין היזם לבין העובד בשטח מאפשר לשמחת כולם גם להעסיק שוהים בלתי חוקיים, מהגרים לא חוקיים, או סתם נערים (לפני כמה שבועות, למשל, נפלו מפיגום בטירת הכרמל שלושה נערים בני 17 מכפר כנא, אף שהחוק לא מאפשר לעלות על פיגום לפני גיל 18. ועכשיו, לך תחליט אם האשמה היא על קבלן הפיגומים, על קבלן חיפוי האבן, או על הקבלן הגדול שמקים את הבניין ומעולם לא ראה את אותם שלושה נערים). ושיהיה ברור: האסון הוא לא רק כשמוציאים הרוג או פצוע מתחת לבניין או כשחניונים קורסים. הוא גם, להבדיל, כשביטוח לאומי מפצה את הפצוע, את המובטל או את הפנסיונר בהתאם למשכורת הרשמית הזעומה שהיתה רשומה לו בתלוש.

בשורה תחתונה, מחאת המנופאים מוכרחה להיות מנוף גם לעקירה של מודל האאוטסורינג הרווח כל כך בענף הבנייה הישראלי. ורק שלא יאיימו עלינו שגם זה יעלה את מחירי הדירות.