20 במאי 2012, יומיים לפני הבחירות לראשות ההסתדרות, הדו קרב בין היו"ר המכהן עופר עיני לחבר הכנסת איתן כבל, בשיאו. הטלפון של עשרות אלפי חברי מפלגת העבודה שרשומים גם כחברי הסתדרות מצלצל, כשעל הקו שיחה מוקלטת מיושבת ראש המפלגה. "היי, זאת שלי... עופר הוא בעל ברית עוצמתי שלי לכל מאבק חברתי שקיימתי. בתקופתו חזרה ההסתדרות, שהיא כל כך חשובה לכבוד האדם העובד וחירותו, אל קדמת הבמה הציבורית והכלכלית. סופרים אותה ככוח, וזה מעולה... ככל שעופר יהיה חזק יותר, נוכל להציב משקל נגד משמעותי יותר למדיניות קפיטליסטית הרסנית. אז אל תתעצלו ואל תתנצלו, ובטח אל תיכנעו להסתה של 'השטרסלרים' ושותפיהם נגדו, ובואו להצביע."

יחימוביץ', שמאז הכרזתה על ההתמודדות בבחירות הקרובות להסתדרות לא מפסיקה להציג את עופר עיני כאדם מושחת שעדיין שולט בארגון וביו"ר המכהן אבי ניסנקורן באופן בלתי דמוקרטי, לא היססה באותם ימים לחזק את אותם סממנים לא דמוקרטיים לכאורה. כבר בנובמבר 2011, בעת כינוס הוועידה ה-8 של מפלגת העבודה, היא נלחמה על כך שחברי המפלגה יאשררו את ההסכם משנת 2007 בין סיעת "עוגן" של עיני לסיעת העבודה, שהופך הלכה למעשה את חברי סיעת העבודה לבובות על חוט של עיני.

על פי ההסכם הם נדרשים כולם לתמוך במדיניות של עיני, בהצעות החוק של עיני ובמינויים של עיני. בתוך המפלגה התעוררה ביקורת נוקבת על הכוונה לאשרר את ההסכם ההוא, ביקורת שהוביל ח"כ עמיר פרץ וחברי חוג יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) שסברו כי יחימוביץ' משלמת אתנן יקר מדי על הסיוע שהעניק לה עיני במירוץ לראשות המפלגה. הם טענו כי מדובר בהסכם בלתי דמוקרטי, אבל נהדפו והובסו על ידי יחימוביץ', שאנשיה התנגדו להצבעה חשאית.

"אני מזהיר את המפלגה על כך שאתם רצים היום בצורה בלתי מבוקרת לזרועותיו של יו"ר ההסתדרות עופר עיני, ואני מתנגד לכך התנגדות מוחלטת", אמר פרץ מעל במת הוועידה, אל מול קריאות בוז צורמות מאוהדיו של עיני ויחימוביץ'. "בואו נאמר את האמת - מתי ראיתם את עופר עיני קורא לעובדים במדינת ישראל לתמוך במפלגת העבודה לכנסת? חוץ מאשר להשתמש במפלגת העבודה כצעצוע ולקרוא ליושב ראש שלה 'אהבל' (עיני אמר זאת על אהוד ברק שהעסיק עובדת זרה בביתו - ש.נ), הוא לא תרם דבר וחצי דבר למפלגה הזאת".

בסופו של יום, רק בודדים הרימו את ידם נגד ההסכם עם עיני. באותם ימים ממש החלה להתגבש כוונתו של ח"כ כבל, מקורבו של פרץ, לקרוא תיגר על הברית בין יחימוביץ' לעיני ולהתמודד על ראשות הארגון כמה חודשים לאחר מכן. גם זה מעט אירוני, שכן מי שחתום על אותו הסכם משנת 2007 הוא לא אחר מאשר ח"כ כבל, שהיה אז יו"ר סיעת העבודה. כבל, כידוע, תומך היום ביחימוביץ', ואילו ח"כ פרץ תומך בניסנקורן.

יחימוביץ' לא היססה להביע תמיכה חד משמעית בעיני גם לאחר פרישתו, שנה וחצי בלבד לאחר שנבחר לקדנציה שנייה. זה קרה ב-5 בנובמבר 2013, והיא התייצבה באולפן של חדשות ערוץ 2 כדי לסכם: "בקרב על הבטחת פרנסה בכבוד לעובדים אני חושבת שעופר עיני עמד בכבוד מול כוחות גדולים שהיו רוצים שכולם יהיו עובדי קבלן וכולם ירוויחו מעט. הוא הצליח גם להוביל את חוק פנסיית חובה ולהעלות את שכר המינימום. צריך לציין גם תופעה שקרתה במשמרת שלו ואותי היא מרגשת ממש, וזה ההתאגדויות במשק. אנשים שבחיים לא שמעו מה זה איגוד, פתאום מבינים שהם יכולים להגיד 'אנחנו' ולא רק 'אני', ומדובר בעובדים צעירים בסלקום, במגדל, במקדונלדס, כלל ביטוח, ועוד. הדבר הזה זכה לגיבוי מלא של ההסתדרות ועל כך מגיע לו שאפו ועל עוד שורה של דברים". ומה בכל זאת היא אמרה על הביקורת שנמתחה נגדו? "כמובן שאי אפשר להחזיק בתפקיד כל כך שנוי במחלוקת וכל כך קשה בלי לעורר מחלוקות".

 

יחימוביץ' ידעה כבר אז על מינוי בת זוגו של עיני לתפקיד מנכ"ל רשת עמל של ההסתדרות, על העובדה שאח של עיני משמש כמנכ"ל בשכר של סיעת "עוגן", ועל שורה של מינויים נוספים. שום דבר מזה לא גרם לה לצאת נגדו באופן פומבי, עד לרגע שהברית ביניהם נקרעה לחלוטין כשעיני ניסה בכל כוחו להכניס אותה לממשלה של נתניהו לאחר בחירות 2013, ואילו היא התעקשה להישאר בחוץ. ראש הממשלה נתניהו היה מוכן לתת לה אז הרים וגבעות כולל את תיק האוצר, רק כדי לדחוק את יאיר לפיד. עיני אמור היה להיות השושבין, בדיוק כמו ב-2009 עם אהוד ברק, אבל יחימוביץ' סירבה לרקוד בחתונה הזאת. שבועיים לאחר אותו ראיון בערוץ 2 נערכו הפריימריס לראשות העבודה. עיני עבד חזק בשביל יצחק הרצוג, יחימוביץ' הפסידה. 

יחימוביץ' דחתה היום בתוקף שהhיתה לה ברית חזקה עם עיני או שנדרשה "להילחם", כדי לאשר את ההסכם בין סיעת עוגן לסיעת העבודה.

איפה הפואנטה של כל זה? יחימוביץ', בדיוק כמו פרץ וכבל, היא פוליטיקאית מיומנת ומשופשפת. מה שהיא אמרה על פלוני אתמול, היא יכולה להגיד בדיוק הפוך מחר. זה אף פעם לא שקר ומה פתאום ציני, אלה תמיד הנסיבות שהשתנו. וזה לא מפחית פרומיל מהביקורת המוצדקת על בעיות הדמוקרטיה בהסתדרות ועל הפרקטיקה העקומה של חתימה על הסכמים שתכליתם מניעת בחירות. זה רק בא להזכיר שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה, מי שמציג את עצמו כאור השמש מול כוחות השחור, כדאי שלא ישאיר שרידים מביכים בארכיון.