פריחת השקדיות: אחד המראות היפים בחורף הישראלי

בימים אלה מתקשטת הארץ בגוני לבן-ורוד חגיגיים, שמרחיבים את הלב ואת העין ■ קבלו אתרי פריחה מומלצים

השקד פורח / צילומים: יותם יעקבסון

בימים אלה מתקשטת הארץ בגוני לבן-ורוד חגיגיים, שמרחיבים את הלב ואת העין. העץ המזוהה מכול עם ט"ו בשבט זכה בשמו מכיוון שכבר הקדמוניים זיהו בו את החריצות ואת השקדנות שבזכותן הוא מקדים את כל עצי הארץ בפריחתו. במקרא מוזכר השקד כמה פעמים, למשל, כשיעקב שלח את בניו מצרימה הוא הפקיד בידיהם מנחה מ"זמרת הארץ": "מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולוט בטנים ושקדים" (בראשית מ"ג, 11).

את סיומת ה-ה' שיצרה את השם הרווח "שקדייה" העניק לעץ לוין קיפניס, שבשנת 1919 פרסם את השיר הנפתח במילים: "לשנה טובה, שקדיה! לשנה טובה, שקדיה! ויתן לך אלוהים: גשם טוב, שפע טל, שמש אור, רוח קל!".

לימים, בעיקר בזכות הפופולריות של השיר "השקדייה פורחת" מאת ישראל דושמן, הפך השם החדש לזה הרווח. בזכות התכונות המיוחסות לשקד, הפכה אותו התנועה הציונית לסמל ליישוב המתחדש וככזה גם לסמלו של החג ט"ו בשבט.

פריחת השקד מתחילה לרוב בסוף ינואר ונמשכת עד סוף מארס. מצורפות כמה המלצות לריכוזי פריחה יפים עם ערך מוסף של נופים, ארכיאולוגיה והיסטוריה התיישבותית.

מוצא ועמק הארזים. מראהו של נחל שורק בקטע המפריד בין ירושלים לבין מבשרת ציון נפגע קשות עקב בניית הגשרים הגדולים בסיבוב מוצא ומנהרות הקסטל, אולם חרף ההרס הברוטלי, עדיין ניתן לראות באזור ריכוזים נאים של שקדיות בשלל צבעים, שרידי הבוסתנים של הכפר הערבי קולוניה.

ניתן לצאת למסלול הליכה בנחל חלילים, לנסוע או ללכת בדרך העפר המובילה לעינות תלם (חלק משביל ירושלים) וכן לטייל במוצא הישנה (אזור בית הכנסת הישן ובית ילין, טל' 02-5345443, 052-4257345).

הגעה: פונים מכביש ירושלים תל אביב אל מוצא או מכביש הגישה הישן למבשרת אל עמק הארזים.

חורבת געתון שבגליל המערבי התחתון הייתה מיושבת מהתקופה הישראלית (מאות 9-8 לפנה"ס)

ועד התקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה). נדבכים חשובים נבנו בתקופה הצלבנית, כשהוקמה במקום חווה שנקראה ג'זון, ומהתקופה הממלוכית (סוף המאה ה-13 לספירה). השרידים הבולטים בשטח הם שרידי חווה שהוקמה בסוף התקופה העות'מנית על-ידי משפחת סורסוק מלבנון. ממערב לחורבה ולמרגלותיה נמצא עין געתון, שכיום שפיעתו עונתית. כל אזור החורבה מוקף שרידי מטעי שקדים, ובעת הפריחה המראה נפלא.

הגעה: מצומת נהריה ממשיכים מזרחה בכביש 89. חולפים על פני צומת כברי. בצומת הבא פונים ימינה לעבר געתון ופונים שמאלה לעבר עין געתון.

נחל ראש פינה מנקז את מזרח הר כנען. בתקופה הרומית נסללה לאורך הנחל דרך שקישרה בין עמק החולה לעיר צפת. שרידים מהדרך עדיין נראים. בחלקו התחתון של הנחל נובעים שלושה מעיינות שאפשרו לחקלאות לשגשג. גם כיום ניתן להתרשם משרידי הבוסתנים, שבהם עצי תאנה וחרוב, כרמי זיתים וענבים ושקדים לרוב.

אורך המסלול: ארבעה קילומטרים.

הגעה: המסלול מתחיל בצפת ומסתיים בראש פינה. מכביש 8900 פונים לרחוב בת הרים ונוסעים בשכונת נווה אורנים עד פנייה שמאלה, בעלייה. אחרי האנטנה הגדולה מתחיל השביל, וסימונו שחור.

נקודת סיום המסלול (לא מעגלי): בבית הקברות של ראש פינה.

יער בית קשת, שברובו חורש אלונים פתוח, מעטר את הרכסים שמצפון לתבור ומזרחית לנצרת. בעונה זו, רצפת היער מוריקה ועולות בה כלניות רבות בגוני לבן, תכלת וסגול. בין עצי החורש פזורים עצי שקד לרוב.

הגעה: יער בית קשת מרושת כולו בשבילים ובדרכי עפר. ניתן להיכנס ליער דרך קיבוץ בית קשת או דרך כביש הגישה למחנה שמשון, שנמצא בצד כביש 65, כשני קילומטרים מערבית למחלף גולני.

הר צובה - מבצר בלמונט. פירוש השם בלמונט הוא "ההר היפה", זה השם שהעניקו הצלבנים למבצר שבנו בראש ההר. לימים, נפרצו חומות המבצר ובתחומו הוקם כפר ערבי. בוסתניו עדיין מעטרים את ההר כולו.

הגעה: ממחלף הראל פונים דרומה לעבר צובה. הכניסה היא דרך הקיבוץ עצמו.

חורבת בית עתאב. שוכנת על גבעה המפרידה בין ערוץ נחל מערה לערוץ נחל דולב. מהגבעה נשקף נוף נאה לכל הכיוונים. בעבר היא חלשה על הדרך שעלתה מעמק האלה לכיוון ירושלים, ובמקום נבנתה חווה צלבנית מבוצרת. לימים, קם בשטחה כפר ערבי, שננטש ב-1948. השטחים שסביבה היו מעובדים ובהם עצי שקד רבים.

הגעה: שביל מסומן שחור יוצא מחניון נס הרים. ניתן ללכת בו הלוך-חזור וניתן להמשיך בו אל מורד נחל מערה בואך מערת התאומים, ולסיים ליד זנוח (לשם כך נדרשת הקפצת רכבים).