הצעת חוק: להגן על חושפי התעללויות בחסרי ישע

שנים של השפלות, קללות, וצורות התעללות אחרות - ואיש לא קם ופצה פה; איש - פרט לגיבור אחד בשם דאוד וואתד ■ הצעת החוק שגיבשנו תגרום לכך שיהיו כאן "דאוד וואתד" רבים ■ עמדה / עמיר פרץ ואיציק שמולי

התעללות בקשיש כפי ששודר בתחקיר חדשות 2 צילום מסך
התעללות בקשיש כפי ששודר בתחקיר חדשות 2 צילום מסך

התחקיר המחריד של העיתונאי יוסי מזרחי, שחשף מה מתרחש בחלק מבתי האבות, מטלטל ולא נותן מנוח.

העובדה שקשישים חסרי ישע הפכו לשקי-אגרוף אנושיים דווקא במקומות שאמורים היו לסוכך ולהגן עליהם ולהעניק להם יחס חומל ודואג, מציבה מראה כעורה מול פניה של החברה הישראלית כולה - מצב המזמין חשבון-נפש מוסרי וחברתי נוקב.

האיוולת הטמונה בהכפפת תחום הטיפול בקשיש הסיעודי לשיקולי הרווח של המגזר העסקי, והותרתו בתחום הפרטי במקום הממלכתי, זועקת לשמיים וחייבת להשתנות באמצעות חקיקת "חוק ביטוח סיעודי ממלכתי", שיזמנו שנינו כחברי כנסת (ממפלגת "המחנה הציוני").

ועדיין, נשאלת השאלה - מה עושים עתה? כיצד ניתן להגביר כבר היום את ההגנה על הקשישים במוסדות הסיעודיים - במקביל למאמצים לחוקק את החוק הסיעודי. בצד הזעזוע, עולה גם תהייה מרכזית נוספת שבה הפכנו כל השבוע: איך ייתכן שלנוכח התעללות כה אכזרית ושיטתית, שנעשתה לאורך זמן, איש לא קם ולא דיבר? 

שנים של השפלות, קללות, אגרופים, מכות נמרצות, תלייה באמבטיה, קשירות וצרות אחרות - ואיש לא קם ופצה פה; איש - פרט לגיבור מוסרי ואמיץ אחד בשם דאוד וואתד. אם לא נוכל למצוא את הגורמים למצב הזה, כנראה גם לא נוכל לעצור (חלילה) את המקרה הבא.

עד שמתנדב חכם מטירת-הכרמל פקח את עינינו: העובדים נמצאים בדילמה בלתי אפשרית ונקרעים בין הרצון לעשות את המעשה האנושי והמוסרי - ולדווח - ובין הרצון להמשיך ולשמור על פרנסתם כדי לכלכל את משפחתם. אף שחובת הדיווח במקרה של פגיעה בחסר ישע קבועה בחוק העונשין, והמפר אותה אף צפוי לעונש מאסר, איש (למעט אחד) לא קם ודיבר. במקום זאת, דווקא לנוכח תרבות ההתעללות, אנשים העדיפו להעלים עין ולהסיט את המבט.

על רקע זה, גיבשנו את הצעת החוק להגנה על חושפי התעללויות בחסרי ישע, במטרה להרחיב את ההגנה על שלומם ורווחתם של החוסים במחלקות הסיעודיות. הצעת החוק קובעת איסור מוחלט על מעסיק במחלקה סיעודית לפגוע בתנאי עבודתו של עובד שהתלונן נגד מעסיקו או נגד עובד אחר במקום. במקרה של הפרה מצד המעסיק שינסה לפגוע בעובד שדיווח, נקבע גם עונש של עד 3 שנות מאסר.

ועדיין, כדי להבטיח שעובדים לא יחששו לדווח ולהיפגע כלכלית, הצעת החוק מקנה לבית המשפט כלים שבאמצעותם יוכל לספק הגנה תעסוקתית וכלכלית למדווח. כך, בית המשפט יוכל לספק הגנה מוחלטת מפני פיטורים, ו/או להורות על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת במקום העבודה. לחלופין, אם השארתו במקום העבודה עלולה להזיק לו, בית המשפט יוכל גם לפסוק לו פיצויים מוגדלים (מעבר לפיצויי הפיטורים המגיעים לפי חוק) ו/או להכניסו ל"תוכנית הגנה זמנית", שבמסגרתה יינתן לו סיוע משפטי מצד המדינה וכן שכר חודשי מהמעסיק, בשיעור שיקבע בית הדין.

הצעת החוק הזו תצמצם מאוד את הדילמה הבלתי אפשרית שאליה נקלע עובד במוסדות סיעודיים, ואשר נחשף לפגיעה בחסר ישע. האפשרויות שבהצעת החוק פוטרות את העובד מהכרעה בדילמה בין מוסריותו לפרנסתו ומאפשרות לו לשמור על שתיהן בעת ובעונה אחת.

ההגנה שיעניק בית המשפט לאיש המדווח תאפשר תמיכה כלכלית מהרגע הראשון, במנותק מהימשכות ההליכים המשפטיים. כל זאת, בהנחה שהעובד פעל בתום-לב ובהגינות. אחרת, בית המשפט יוכל גם לפסוק פיצוי נגדו.

על כולנו מוטלת אחריות עצומה בכל הקשור להגנה על חסרי הישע בקרבנו, שאולי גם חלקנו נגיע לשם בערוב ימינו. לנוכח התחקיר המטלטל, אסור לשתוק עוד. הצעת החוק מכירה אמנם באותה הדילמה שאליה עלול להיקלע העובד, אך בצד זאת משקפת גם את התפיסה שהקשישים הסיעודיים נתונים בידי המטפלים לשבט או לחסד.

דאוד וואתד הוא גיבור יחיד ומיוחד. בפעם הבאה, אם דבר כזה יקרה שוב, הצעת החוק - אם וכאשר תהפוך לחוק - תגרום לכך שיהיו כאן "דאוד וואתד" רבים. לשם אנו מכוונים, לשם אנו יודעים שביכולתנו להגיע.