די לגודש כלי הרכב בדרכים

המדינה נוהגת בענף הרכב כמו שיכור הצמוד לבקבוקו

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר
פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

בשבועות האחרונים הכותרות הכלכליות מציינות שיאים חדשים במכירות הרכב בארץ. בשנת 2016 נמכרו יותר מ-256 אלף כלי רכב חדשים, שהעלו את מצבת הנעים בדרכים ל-3.38 מיליון רכבים. יחד עם מיליוני הרכבים בכבישים, הולכים ומתעצמים עם השנים גם הצפיפות והפקקים בכבישים. על-פי פרסומי הלמ"ס בעשור האחרון גדלה מצבת בכ-50%, ואילו שטח הכבישים גדל ב-22%-23% בלבד.

קיראו עוד ב"גלובס"


מעבר לפגיעה באיכות החיים, הגודש בכבישים פוגע בחיים עצמם, הן בהעלאת הסיכון לתאונות-דרכים והן בזיהום סביבתי. בנוגע לתאונות רכב - בשנת 2016 נספו בתאונות דרכים 378 אנשים, עלייה של 35% משנת 2014. באותה תקופה גדל מספר בדרכים בכ-25%. בנוגע לסיכוני זיהום האוויר - לפי נתוני ה-OCED, כ-2,500 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מזיהום האוויר. לפי אותו דוח, כ-50% מזיהום האוויר בישראל מקורו מפליטות מזהמות של מכוניות.

WOBI

הנתונים המדאיגים הללו מובילים למסקנה, כי למען איכות חיינו יש לצמצם את מספר בדרכים, או לפחות לעצור את גידולם. השאלה היא, אם זהו גם אינטרס של המדינה? המדינה נוהגת בענף הרכב כמו שיכור הצמוד לבקבוקו, ואינו יכול לוותר עליו: עם גבייה של 20 מיליארד שקל בשנה ממסים על רכבים חדשים; ועוד 20 מיליארד שקל בשנה מסים על דלק, חלפים ואגרות רכב, נראה כי אין שום סיכוי שהמדינה תוותר מרצונה על ההכנסות, לא בהגבלות יבוא רכב ולא בהגבלות הנסיעה.

אך לכסף הזה יש גם עוד צד - כדי להילחם בגידול במצבת והצפיפות בכבישים, ניתן לנתב את עודפי גביית המסים השנתיים, שהגיעו בשנת 2016 ל-2 מיליארד שקל, בדיוק למטרה זו.

על רשויות המדינה להציב כמטרה את הקטנת מספר והנסיעות בכבישים. אם הגידול השנתי במספר הוא בין 8%-10%, יש לגזור מכך כי כדי למזער את הבעיה, יש להוריד מהכבישים כ-300 אלף כלי רכב. אם נחלק את עודף הגבייה ל-300 אלף נקבל כ-6,500 שקל למכונית המורדת מהכביש, כלומר, כל בעל כלי רכב תקין ומתפקד יקבל מהמדינה 6,500 שקל תמורת גריטת רכבו.

אם הרגולציה תהיה קפדנית ופשוטה, סכום זה יינתן לכל בעל רכב (בן 3 שנים לפחות), שיגיע עם רכבו התקין (עבר טסט שנתי) למתקן הגריטה. הפיתוי בסכום הוא די גדול, אם נשווה אותו לשנים עברו, שבהן שילמה המדינה 3,000 שקל לבעלי רכב ישן שהסכימו לגריטה. נזכיר, כי רק כ-30 אלף בעלי כלי רכב - כ-1% - הסכימו לגריטה.

לפי הערכות מומחים, הנזק הכלכלי מתאונות-דרכים הוא 15 מיליארד שקל בשנה; והנזק הכלכלי מהגודש התחבורתי דומה. כלומר, הנזקים יחד עולים לנו 30 מיליארד שקל בשנה. אם נעשה את החישוב - המדינה תרוויח עשרות מונים בפיחות בתאונות-דרכים ובייעול המשק, כתוצאה מנסיעה מהירה יותר בכבישים.

כולנו, כל האזרחים נרוויח מצעד כזה. העשירונים הנמוכים "ימכרו" את המכוניות הישנות לגריטה, ויקבלו מחיר גבוה יותר ממחירן בשוק; הנוסעים בתחבורה פרטית ו/או ציבורית יסעו מהר יותר כתוצאה מדילול התנועה בכבישים; האזרחים ייפגעו פחות מגזי הפליטה של המכוניות, כי יהיו פחות מכוניות בכבישים. וכן, גם עינויי מציאת החניה ליד הבית, ובכלל, יהיו קלים יותר. כלומר, כולם ירוויחו ויברכו על תוצאות הדילול.

■ הכותב הוא כלכלן.