גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דברו חופשי

אבוי לו לארגון שלא מאפשר לקולות שבו להישמע

קריירה  / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

שיחה עם עובדת שהיו לה דברים חשובים לומר על מקום עבודתה, אבל לא יכלה לומר אותם, גרמה לי להזיז הצדה את כל הנושאים האחרים שעמדו בתור לטור הזה. כי בתקופה שבה נדרשים שקיפות ושיח פתוח בארגון, עובדים שאינם אומרים את מה שצריך להיאמר - זו בעיה.

לרובנו ודאי קרה שרגע אחרי שחלקנו מחשבות, תחושות או סיפור אישי גילינו שלפעמים הפתיחות הזאת היא חרב פיפיות שעלולה לפגוע במוניטין שלנו, להכעיס, לעורר דווקא חוסר אמון ולפגוע בעבודת הצוות. אבל גם שתיקה היא בעייתית, כי הקול שלנו הוא הערך שאנחנו מביאים לארגון. בלעדיו, אנחנו רק עוד סט של ידיים.

ככל שתשמיעו פחות את קולכם, כך תאפשרו לאחרים להגדיר אתכם ואת תרומתכם. אבל גם ההיפך הוא הנכון, ככל שתעשו "רעש" מיותר, תהפכו מושא לביקורת. לכן, הקול שלנו בארגון חייב להיות מאוזן ואובייקטיבי. אנחנו צריכים ללמוד מתי לדבר ומתי לא, ואיך לומר את מה שיש לנו לומר באופן כזה שיישמע ויובן בהקשר הנכון.

קודם כול, עשו שיעורי בית. ודאו שהעובדות נכונות, שמה שאתם אומרים הוא לא תגובה רגשית למצב אישי אלא משהו שאכן נוגע לארגון ואפשר למצוא אותו גם במקומות שלא אתם במרכזם. אם אתם מצביעים על בעיה אמיתית, יש סיכוי סביר שאתם לא היחידים שרואים אותה.

אספו את הדוגמאות הנוספות וצרו סיפור שלא קשור רק בכם. גם לא יזיק לגייס אנשים נוספים להעברת המסר - יחזק את הטענה שהביקורת אינה קשורה רק בכם. אם לא מצאתם דוגמאות נוספות או אנשים נוספים, כדאי בכל זאת לבדוק את עצמכם: אולי מה שאתם רוצים לומר אינו מסר לארגון אלא באמת עניין אישי שיש להתייחס אליו בערוצים אחרים.

חשוב לשים לב לא רק ל"מה" אלא גם ל"איך", כלומר לאופן שבו מעבירים את המסר - האחריות לשמור על אובייקטיביות, לדבר על נושאים ולא לתקוף אנשים, לא להגיב באופן רגשי ובאופן פוגעני.

אם הנושא רגיש לאדם מסוים, אולי כדאי להכין אותו קודם, וכמו בדברים רבים אחרים, עיתוי הוא שם המשחק. בת השיח שלי, לדוגמה, התבקשה לטפל במשימה דחופה וייעצתי לה קודם כול לסיים את המשימה בהצלחה ורק לאחר מכן להעלות את הנושא שרצתה לדיון, בתוך הצגת דוגמאות נוספות, מתחומים אחרים. כך, היא תוודא שהארגון כבר לא עוסק בדחיפות המשימה והנושא שהיא רוצה להעלות לא ייתפס כחוסר שביעות רצון אישית מדבר שהיא התבקשה לעשות.

כאן טמון ההבדל בין אי-הסכמה שנובעת מדעה או מהאופן שבו דבר מסוים משפיע עליי לבין אי-הסכמה שמנוסחת במונחי אג'נדה ארגונית, עשייה ותוצאות עסקיות; ההבדל בין "אני לא נהנה לעשות את העבודה הזאת" לבין "עשיתי את העבודה כי צריך, אבל אני רוצה להציע שיפורים או לקיים דיון איך עושים את זה אחרת".

החובה לדבר

אבוי לו לארגון שלא מאפשר לקולות שבו להישמע. בחברת הייעוץ McKinsey קוראים לזה המחויבות למחלוקת (The obligation to Dissent). חובה, כי לומר את מה שאתם חושבים זה לא אופציה, זו דרישה. דרישה שנובעת מההבנה שכל אחד, לא משנה היכן הוא בהיררכיה, מביא עמו ערך ולכן עליו לתרום לדיונים, במיוחד אם הוא מביא קול אחר.

מחקר גלובלי שערכה חברת ארנסט אנד יאנג ועסק באמון בעבודה הראה שמתוך עשרת הגורמים לחוסר אמון במנהל, כמעט את כולם ניתן לייחס לחוסר תקשורת.

יש בארגון כלים שונים לגרום לאנשים להשמיע את דעתם - סקרים, מפגשים בקבוצות, שיחות אחד על אחד, אבל בכל זאת לא פעם עובדים נמנעים מכך. הסיבה הראשונה לכך היא הפחד מההשלכות - לדוגמה, מבוכה ואפילו פיטורים. כדי לעורר את החשש הזה לא נדרש בוס רודן דווקא, הרמזים יכולים להיות עדינים בהרבה, שדרים קטנים שהמסר שלהם "אל תחלקו על דברי ההנהלה".

במאמר שפורסם בינואר 2016 ב"הרווארד ביזנס רוויו" (HBR), מחבריו מראים כיצד רק הידיעה שהמנהל מושקע בנושא מסוים גורמת לכך שעובדיו לא יאמרו דברי ביקורת, גם לא ביקורת בונה, באותו עניין. אמנם אומרים לא להרוג את השליח, אבל בפועל, על פי המחקרים, השליח כן נהרג לבסוף. ואל תתבלבלו, ביקורת אנונימית לא פותרת את הבעיה הזאת, להיפך. אם מנהלים משדרים שביקורת אנונימית היא בסדר, זה סימן שהעובדים צודקים בחששם לומר את דעתם בקול.

סיבה נוספת להימנעות מביקורת היא התחושה שכלום לא ישתנה בלאו הכי, אז בשביל מה. אתם מכירים את התופעה גם מחוץ לשוק העבודה - מקימים ועדת בדיקה ולאחר מכן מסקנותיה נשארות כרוכות יפה על המדף.

בארגון, מנהלים שרוצים לשדר שיש טעם לומר דברים, צריכים קודם כול להבין שבוחנים אותם, אם הם עצמם מדברים בפתיחות. אם המנהלים עצמם לא משתפים במידע את המנהלים שמעליהם, בלי לייפות אותו, גם העובדים שלהם יפסיקו לספק להם את המידע הזה. אותו דבר יקרה אם מנהלים יישבו בשקט בישיבות, אף שברור שיש להם מה לומר, או יאמרו רק מה שההנהלה מוכנה לשמוע.

עם הסמכות הפורמלית מגיעה גם האחריות להיות קול לאלה שאין להם סמכות, ולהביא מה שצריך לידי עשייה. אז איך יוצרים תרבות של דיבור?

קודם כול, צריך לוודא שמשוב הוא דבר שבשגרה. לא צריך בשביל זה תהליך שלם, מספיק לשאול ולהקשיב למה שנאמר. שיחות תכופות הן פחות מאיימות ויותר טבעיות. אם יש לכם פגישות עם אנשים, אל תבטלו אותן רק כי אין אג'נדה על הפרק. דווקא הפגישות האלה, בלי מטרה, הן הפגישות שבהן תשמעו את מה שלאנשים באמת יש להגיד. מלבד זה, יש לוודא שאנשים לא מרגישים שכל שיחה חייבת להיות מלווה במצגת עם נתונים וחשיבה מוצקה. וכשמישהו כבר מדבר על עניין רגיש, מאתגר, לא טריוויאלי, תודו לו על הערך של השיחה שיצרו. ואם גם פעלתם בעקבות זאת, ודאו שבארגון יודעים שהעשייה היא תוצאה של משוב כזה.

שקיפות היא אחד הגורמים החשובים ביותר המאפשרים שיח פתוח בארגון, היא מורידה את החששות ומגבירה את ההשתתפות.

דוגמה לשיח כזה עם חיוך הוא Memegen של גוגל. Meme אינטרנטי הוא תופעה ויראלית שמגיעה בכמה צורות אבל הידועה שבהן היא תמונה עם כיתוב. אז בגוגל יצרו אתר Meme פנימי שמאפשר לעובדים לחבר טקסט שנון לתמונה וכך להגיד את מה שיש להם על המצב בחברה.

כי בסופו של יום, אם אתם באמת רוצים לדעת מה אנשים חושבים על משהו, אתם צריכים לאפשר להם לספר לכם. אחרת, הם יבואו לספר לכם רק כשכבר תהיה ממש בעיה. והכי פשוט, תשאלו אותם, נסו לא לסגור את הדלת בפני רעיונות ואמירות שלא תואמות לגמרי את סדרי העדיפויות שלכם. אם תצליחו לסגל לעצמכם את היכולת לקבל משוב לא פורמלי ותישארו פתוחים כשהוא מגיע, תגלו שאנשים יגידו לכם את מה שאתם צריכים לשמוע.

10 הגורמים לחוסר אמון בבוס

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו