100 יהיה ה-60 החדש. ראיון עם העתידן דניאל קראפט

תוך שנים ספורות נשתף את מיפוי הגנים שלנו כמו שאנחנו משתפים מיקומים בווייז. יוכלו להשתיל בנו לב מחזיר מותאם אישית, ובעיקר למנוע מחלות מראש, הרבה לפני שהן מתפרצות

 דניאל קראפט. צילום באדיבות דניאל קראפט
דניאל קראפט. צילום באדיבות דניאל קראפט

תוך כמה זמן, לדעתכם, אנשים ייהנו גם בגיל 100 ממדדים פיזיולוגיים וקוגניטיביים טובים ויהיו פרודוקטיביים לחברה? נכון לעכשיו זה עדיין נשמע חזון מופרך, אבל אושיית העתידנות והרופא הנחשב ד"ר דניאל קראפט, 49, מאוניברסיטת הסינגולריות, משוכנע שהיום שבו זה יקרה אינו רחוק. "להגיע לגיל 100 באיכות חיים טובה זה משהו שהילדים שלנו ייהנו ממנו. 100 יהיה ה-60 החדש", הוא אומר בראיון מיוחד ל'ליידי גלובס'. "לרפואה המונעת יהיה תפקיד משמעותי. התפיסה שחייבת להשתנות היא שצריך לחכות שהמחלה תפרוץ - מה שצריך זה למנוע מחלות, או לגלות אותן ממש בשלבים הראשוניים".

קראפט, שהוא גם מדען, ממציא ויזם, משוכנע שאנחנו בתחילתה של מהפכה שבה הכוח יהיה ברפואה המונעת ולא ברפואה המסורתית. "זה יתחיל ברמה האישית - מודעות לתזונה נכונה, פעילות גופנית וחיזוק הקשרים החברתיים. כבר הוכח שכל אלה מונעים תחלואה, ויותר מזה, הם מחזקים את הגוף והנפש ובמידה רבה משפיעים על איכות החיים שלנו.

"ברמה הטכנולוגית יש כל מיני כיוונים, למשל גנטיקה אישית שבה ניתן למפות את הגנים שלך. המידע האישי יאפשר לדעת האם אתה בקבוצות סיכון לסרטן או לסוכרת, ואז למנוע מחלות כבר בשלבים ההתחלתיים".

בשנים האחרונות מדברים על אפיגנטיקה - לא שינוי שמתרחש בחומר הגנטי, אלא החלשה או חיזוק של גנים. עד כמה התחום הזה יהיה משמעותי בעתיד?

"התחום שבו הסביבה משפיעה על הביטוי הגנטי מאוד מתפתח עכשיו. דוגמה לכך היא חיידקי המעיים, שניתנים לשליטה על ידי תזונה ואורח חיים. הם משפיעים עלינו במגוון רחב של תחומים, מהשמנה ועד שינויים במצב רוח. היום אנחנו יודעים שאנשים שמרגישים בודדים, ושאין להם קשרים חברתיים ומשפחתיים משמעותיים, נמצאים בסיכון גבוה יותר מאלה שנוהגים לעשן שתי חפיסות סיגריות ביום. לחיים חברתיים ולחיים בעלי משמעות יש משמעות חזקה, וזו דוגמה מצוינת לכך שלא הכול קשור להייטק ולטכנולוגיה".

אז למה לא רואים יותר את גישת הרפואה המונעת בשירותי הבריאות?

"היום זה יותר שירותי מחלות מאשר שירותי בריאות. הרופא מתוגמל על טיפול במחלה, ולא על מניעה שלה. בסין, למשל, רופאים מתוגמלים על זה שהמטופלים שלהם בריאים. זאת תרבות שונה".

חברות התרופות ישתפו פעולה עם רפואה מונעת?

"יש תרופות שתפקידן למנוע מחלות. נניח סטטינים, שמונעים מחלות לב".

סטטינים הם תרופות קונטרוברסליות, שנטען כי הן גורמות נזקים לגוף ולמוח.

"כן, ואני חושב שאחת הסיבות לכך היא שהרפואה היום לא מותאמת אישית. כולם מקבלים את אותו מינון, בלי להתחשב בכך שכל גוף מגיב אחרת לתרופה, מתפקודי הכבד ועד המטבוליזם. חלק מהטיפול הרפואי בעתיד יהיה להשתמש בכל המידע שיש עליך על מנת למנוע מחלות בצורה היעילה ביותר".

הראה לי את הגנים שלך

בשנים האחרונות נרשמה קפיצה טכנולוגית בפענוח הקוד הגנטי, אך יחד עם ההבטחה, עדיין אין ידע לגבי התפקיד וההשפעה של גנים רבים. יש לנו מכונות MRI, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהבין איך המוח בדיוק עובד.

האם אנחנו קרובים לפריצת דרך?

"אנחנו לומדים היום הרבה מחלות גנטיות שקשורות לסביבה, כמו אוטיזם, אלצהיימר ואפילו סוכרת, ונוכל למנוע אותן בעתיד. אם ניקח את האלצהיימר כדוגמה, אפשר למצוא עדויות למשקעים במוח - כמו רעלנים או תנודת עיניים - על ידי ביו מרקרים, לזהות את המחלה 10-20 שנה לפני שהיא פורצת, ואז לנסות למנוע אותה על ידי תרופות או על ידי פעילות גופנית ותרגילים מיוחדים למוח.

"בסופו של דבר, אחת הבעיות שאיתן אנחנו מתמודדים היא הזרם ההולך וגדל של מידע שאנחנו מגלים ואוספים כל הזמן".

איך תיפתר הבעיה הזו?

"נצטרך להיעזר באינטליגנציה מלאכותית. אני חושב שהשינוי הזה יקרה כבר בחמש שנים הקרובות. היום, תמורת 200 דולר את יכולה לקבל פרופיל גנטי טוב, שיגיד מה הסיכונים שלך, ומה העץ הגנטי שממנו הגעת. אם תשלמי 1,000 דולר תוכלי לקבל את הפרופיל הגנטי המלא, שהוא הרבה יותר מדויק".

מה יהיה תפקיד הרפואה בעתיד?

"היא תתעסק גם בהרגלים ובהתנהגות בשילוב עם הטכנולוגיה. כמו שהיום אנחנו יכולים למדוד צעדים, דופק ולחץ דם, בעתיד נוכל למדוד את כמות ואיכות החיידקים בבדיקות שנעשה לבד בשירותים באמצעות הסמארטפון שלנו. אני אוהב לקרוא לזה ג'י.פי.אס לבריאות. נוכל למדוד ולפקח על ההתנהגות וההרגלים שלנו".

זה מוביל לשאלות על פרטיות. לא כל אחד ירצה לשתף את המידע הרפואי שלו.

"אני חושב שנמצא דרך. בווייז, למשל, אנחנו משתפים את המיקום ואת המהירות שלנו עם אחרים. אם נעשה זאת ברפואה, זה יועיל לכולם".

יותר קל לאנשים לשתף מידע על מיקום ומהירות, מאשר על המחלות שלהם.

"יש הרבה אתגרים אתיים. לפני 20 שנה היה סרט בשם 'מה קרה בגטקה', שדיבר על כך שכולם ידעו מה הסיכונים הגנטיים שלך, ועל יצירת אנשים מהונדסים גנטית. אנחנו צריכים למצוא דרך לשמור על המידע בצורה אנונימית".

לזהות מצב רוח לפי גלי קול

אוניברסיטת הסינגולריות, שייסד העתידן ריי קורצוויל, אינה אוניברסיטה מסורתית. הדגש שניתן בה הוא על יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. כשאני מבקשת מקראפט לספר על החידושים המשמעותיים שעתידים לצאת ממנה בתחום הרפואה, הוא מדבר על חיבור בין טכנולוגיות שונות, "מאינטליגנציה מלאכותית שתעזור לנתח ולסדר את כל המידע על הגנים, ועד הדפסה תלת ממדית של שיניים וכליות".

בעתיד האדם יהפוך להיות היברידי עם המכונה?

"אנחנו כבר קצת היברידיים. הסמארטפון שלנו הוא חלק מאיתנו. יש יותר טיפולים שמשלבים החדרת אלקטרודות למוח, כמו טיפול באפילפסיה או בפרקינסון. אני לא חושב שיהיה ממש אדם היברידי, אבל ללא ספק יהיו יותר טיפולים ושיתופי פעולה בין האדם למכונה. ולא רק מכונה, אלא מניפולציות גנטיות. אני חושב שיאפשרו לנו להשתיל באדם כבד או לב מחזיר שהותאם במיוחד לו".

דיברנו על הרפואה העתידית, ואי אפשר שלא לשאול האם תימצא תרופה לסרטן.

"אני אונקולוג, ולצערי רוב המטופלים מגיעים אליי כשהסרטן כבר נמצא אצלם בשלב 3 או 4. אני מקווה שבעתיד הם יגיעו בשלב אפס. אני מעורב במיזם כזה, שבמחיר זול ובצורה מהירה יוכל לאתר באמצעות בדיקות דם תאים סרטניים עוד בתחילת דרכם.

"אנחנו גם הולכים לקראת טיפול יעיל וממוקד, במקום לקבל טיפול כימותרפי רחב ורעיל. נטפל בצורה מדויקת יותר, וגם נלמד להשתמש במערכת החיסונית של הגוף, ולהפעיל אותה כדי להביס לפחות חלק מסוגי הסרטן".

קראפט, שיגיע להרצות החודש בכנס הבינלאומי למכשור ומחשוב רפואי בהובלת מכון היצוא, בילה בצעירותו תקופה במכון ויצמן. כסטודנט לרפואה התנסה במשך חודש בבית החולים איכילוב ועוד חודש בתל השומר.

בישראל נשמעות ביקורות קשות על מערכת הבריאות. כמי שהגיע מבחוץ, ועוסק בטכנולוגיות החדשניות ביותר, אתה חושב שהטענות מוצדקות?

"אני חייב לציין שהמערכת הרפואית שלכם מצוינת, בין אם בטיפולים שאתם מספקים במערך הבריאות הכולל, ובין אם במחקר שאתם עושים ומביא להרבה תגליות ופריצות דרך. ישראל היא שחקן מרכזי בתחום. יש כמה מיזמים ישראליים שכבר משתמשים בטכנולוגיה, כמו UpRight, שבו משתמשים בחיישן לביש וקטן המקושר לסמארטפון כדי שיתריע כשאתה יושב בצורה כפופה שמזיקה לגב. ויש סטאר ט-אפ ישראלי בשם Beyond verbal, שמזהה מצב נפשי לפי גלי קול שבדיבור, וגם היא זמינה כאפליקציה".

כולם רוצים לחיות יותר, ושאיכות החיים שלהם תהיה טובה יותר. האם רפואת העתיד תהיה בעיקר לעשירים?

"אני חושב שהרבה דברים יהיו הרבה יותר נגישים. גם לאנשים העניים ביותר יש היום סמארטפון, והמידע והכלים שאפשר להוציא ממנו הם עצומים - מלתקשר עם רופאים ועד לנהל ולמנוע מחלות. יש הרבה אנשים בעולם שאין להם גישה מינימלית לשירותי רפואה, והסמארטפון הוא כלי יעיל. גם הננו טכנולוגיה, שהיום היא טכנולוגיה יקרה, תוזל עם השנים. כל טכנולוגיה בהתחלה יקרה ואז הופכת לזולה יותר, וזה נכון גם לגבי טיפולים רפואיים".