Ggroup מקבוצת בלושינסקי אחזקות – מגזין הנדל"ן
לוגו ג'גרופ לוגו גלובס
לכתבה הקודמתהאירוח עובר למטבח: איך הפך המטבח העכשווי לסלון הבית? לכתבה הבאהלבן על לבן: איך מעצבים בית על טהרת הצבע הלבן?

כמו בניו יורק: טאון-האוס תל אביבי במקום דירה במגדלים

תל אביב הפכה לעיר זרועת מגדלי ענק, שמעצבים מחדש את קו הרקיע שלה ■ אבל מגורים לגובה לא מתאימים לכל אחד, ויש מי שמעדיפים לבנות או לשפץ בתים נמוכים המשתלבים בהרמוניה עם הסביבה
קורן דור - 19.04.2017, 14:40
מתפרשים
מתפרשים לגובה במקום לרוחב / הדמיה: אודי מלר

הכתבה בשיתוף לוי חמיצר אדריכלים

תל אביב הפכה בשנים האחרונות לעיר זרועת מגדלי ענק, שמעצבים מחדש את קו הרקיע שלה. אבל אלטרנטיבת המגורים לגובה לא מתאימה לכל אחד. יש מי שיכולים להרשות לעצמם איכות חיים מסוג אחר בעיר הגדולה, בדמות שיפוץ מאסיבי או תכנון מקורי של בתים נמוכים וניכוסם לצרכיהם האישיים תוך השתלבות הרמונית בסביבה.

המעצבת עדי חמיצר, בעלים משותפים במשרד לוי חמיצר אדריכלים (יחד עם השותף אדריכל דולפי לוי), המתמחה בבתי יוקרה ובחללי מסחר יוקרתיים, אומרת שהטאון האוס התל אביבי הוא האדפטציה המרעננת החדשה, ששואב את השראתו מהטאון האוס הניו יורקי. לדבריה, "יש מי שמוצאים סביבת מגורים יוקרתית באמצעות בתים פזורים, ששזורים במרקם העירוני כחלופה למגורי יוקרה במגדלים. זוהי פריווילגיה עבור מי שסיימו את האפיזודה עם הפרברים או מעוניינים לחיות בתוך תל אביב בתנאים של וילה".

לדברי חמיצר, הטרייד אוף למחיה בבתים פרטיים בעיר הוא במצוקת המגרשים, ולכן אלה הם בתי שמתפרשים למעלה ולא לרוחב. עם זאת, לא מדובר בגובה שמזכיר גובה של מגדל אלא במקסימום 3-4 קומות ששייכות כולן לאותה משפחה. בשלושה פרויקטים שונים אפיינו במשרד וילות יוקרה המתכתבות עם המולת העיר, ובעלות מוטיבים דומים לקונטקסט בו נוצרו. עם זאת, כל פרויקט מציג אלמנטים שונים בהתייחס לצרכים הייחודיים של דייריהם, תנאי הקרקע והסגנון המבוקש. "אחד האתגרים בפרויקט זה וברבים אחרים הוא הרצון לבטא את הכמיהה לבית מודרני אך חמים, קלאסי ועל זמני, ומצד שני גם עדכני, ברוח התקופה ונטול מניירות שעוטף ברכות מכל הכיוונים", מציינת חמיצר.

בית ברחוב שטריקר, שילוב בין קלאסי למודרני / צילום: אסף פינצ'וק
בית ברחוב שטריקר, שילוב בין קלאסי למודרני / צילום: אסף פינצ'וק

הבית ברחוב שטריקר היה בניין דירות סטנדרטי בתל אביב, שהפך לבית חמים של משפחה אחת. אמנם המעטפת והפתחים המקוריים נשארו, אבל עיצוב הפנים תוכנן לחלוטין מאפס על פי הפרוגרמה הסובייקטיבית. מדובר בארבע קומות, כשכל קומה משרתת צרכים שונים. קומת הקרקע הפכה לחלל עבודה המתמזג עם החוץ וללובי כניסה, שהוא מחסן לאופניים ולעגלות, אשר עוצב כקופסה צהובה בעלת קריצה הומוריסטית ומראה משובב. הקומה הראשונה כוללת את חדרי השינה של ההורים והילדים, ביניהם מפריד חלל משפחה שמעניק פרטיות לכל אגף. הקומה השלישית היא קומה ציבורית הכוללת סלון, מטבח ומרפסת אירוח, ואילו הקומה העליונה היא קומה שעוצבה כממלכת ילדים מרשימה ומשמשת כחלל פנאי משפחתי.

על אף ההתפרשות לגובה, נשמר קשר עין בין הקומה העליונה לקומה הציבורית מתחתיה, שמטשטש את המרחב הגדול ומייצר קרבה. זאת הודות לתקרה הכפולה בסלון, שהיא למעשה גם התקרה הציבורית של קומת הילדים. לדברי חמיצר, הייחוד של הבית הוא הדינאמיקה התכנונית שמאפשרת לבית להשתנות בשלב מאוחר יותר, כשהילדים יגדלו וירצו להשתמש ביחידת מאסטר בקומה הראשונה בתור חדרי שינה נוספים. הבית שמר על קו אחיד ונקי של חזית אבן וטיח, ובפנים צצות הפתעות צבעוניות בדמות רהיטים שונים שמעניקים טוויסט לחלל המודרני. בנוסף, נעשה ניסיון להתגבר על אילוצי השטח ולהפוך אותם מחיסרון ליתרון. "היו שני עמודים מסיביים שמצאנו להם פתרון עיצובי מעניין, אחד נכנס בתוך ארון המייצר מחיצה בין המטבח לחדר המגורים, והשני מוסיף טוויסט לחלל המשפחה".

חלל כפול בטאון האוס ברחוב שטריקר. צילום: אסף פינצ׳וק
חלל כפול בטאון האוס ברחוב שטריקר. צילום: אסף פינצ׳וק



בשני בתים נוספים במגרשים חדשים בצפון העיר, תוכננו שני בתים צמודי קרקע משפחתיים בעלי פרוגרמה עשירה. גם בהם הוקדשה תשומת לב רבה לצרכי הדיירים ולהתמזגות סביבת המגורים בכרך הגדול. האחד הוא בית "שקוף" מעוטר בזכוכית שחורה, חומר גלם זמין שעמד לרשות המשרד היות ומדובר בבית של בעלי מפעל זכוכית. הגוונים היפהפיים של הזכוכית השתלבו כחיפוי לבניין מבחוץ וגם בחללים הרטובים מבפנים. חמיצר מספרת, שאחד האלמנטים המרגשים בבית השקוף הוא הציר הורטיקלי שלו. "זהו מגרש קטן עם פרוגרמה עשירה שהצריכה בנייה לגובה, אך שמרנו על קשר בין הקומות בזכות גרם מדרגות פיסולי המחבר בין ארבעת הקומות. הפתח בתקרה מאפשר קשר עין בין הקומה הציבורית לקומה שמעליה, כך ששוב נשמרת האווירה המשפחתית".

היות ומדובר בווילות בעלות מספר קומות, בשלושת הבתים הוטמעו מעליות שהפכו למוטיב עיצובי דומיננטי. בבית אחד חופתה המעלית בפנים בפח ויצירות של הילדים הוצמדו אליה במגנטים. דגש נוסף שחוזר בבתים הוא בפריסה של הבית עם הגינה. "היות ולא מדובר במגרשים גדולים, חיפשנו פתרונות לשלב את החוץ והפנים", מסבירה חמיצר. אחד מהפתרונות היצירתיים הוא יציקה של תקרה גדולה המשמשת מעין שלוחה מקורה של פנים הבית, ומהווה מעין מרחב חווייתי חדש שהוא יציר כלאיים בין החוץ לפנים. מצד אחד הוא לא חשוף לחוץ כיוון שהוא מקורה ומצד שני, הוא שקוף ויוצר תחושה של החוץ בתוך הפנים, אידיאלי לאקלים הישראלי שמחייב מיזוג בעונה החמה. כמו כן, הוא מייצר אשליה של מרחב גדול יותר מכפי שהוא באמת.

שטח מקורה שמהווה פתרון אירוח ייחודי / הדמיה: אודי מלר
שטח מקורה שמהווה פתרון אירוח ייחודי / הדמיה: אודי מלר

בריכת השחייה שנבנתה בשני הבתים משפיעה אף היא על התכנון. בשל גודל המגרש הצנוע, נוצרה מעין רצועה חשופה לשמש ולשמיים בין הבריכה לבית. כמו כן, המרתף מהווה חלל חשוב בבית, שהופך לסוג של חלל אטרקטיבי אותו מאירים ומאווררים באמצעות מעטפת של חצר אנגלית. גם עליית הגג המשותפת לבתים המודרניים היא בעלת גג ייחודי, שמוסיף אפקט דרמטי לחדרים בקומה העליונה. הטיפול המדוקדק בחצרות, בשבילים ובחיפויים מוסיף מבנים עדינות וקלאסיות, ויוצר תחושה של בית חם ונעים, שהוא הרבה יותר מקופסת בטון בלב העיר.

לאתר לוי חמיצר >> 

בגובה העיניים לטורי דעה נוספים

המובחרים

NEXT-URBAN -לוגו / צילום: יח"צ
מול ים - לוגו / צילום: יח"צ