גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים להגיש ייצוגית? שלמו 24 אלף שקל אגרה לכל תביעה במחוזי

בתום חודשים של דיונים החליטה שרת המשפטים שקד על גובה האגרות ■ המטרה: סוף למבול הייצוגיות ■ יוענק פטור בתביעות ע"י מלכ"רים ועמותות ובייצוגיות נגד המדינה

איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב

בתום חודשים של דיונים, התייעצויות, והתלבטויות בנושא, החליטה שרת המשפטים, איילת שקד, כי האגרות שיוטלו על מגישי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות יהיו נמוכות באופן משמעותי מהאגרות שבכוונת שקד היה להטיל, כשיצאה עם היוזמה המקורית של הטלת אגרה כתנאי להגשת תביעה ייצוגית.

לפי ההצעה המעודכנת - שהתגבשה בשיתוף לשכת עורכי הדין, הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים בראשות עו"ד ארז קמיניץ והתאחדות התעשיינים - תוטל אגרה בסך של 24 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי. מי שירצה להגיש בקשה לאישור ייצוגית לבית משפט השלום, יצטרך לשלם אגרה בסך 12 אלף שקל.

עם זאת, לפי ההצעה, עם הגשת הייצוגית ישולם רק חצי מסכום האגרה. כלומר, 6,000 שקל בבית משפט השלום ו-12 אלף בבית המשפט המחוזי, ורק אם התיק אכן יגיע לדיון הוכחות, ישולם החצי השני.

יצוין כי מעט מאוד תיקים מגיעים להוכחות ולפסקי דין. רוב התיקים מסתיימים במשא-ומתן בין הצדדים, או שאינם מקבלים אישור לנהל תביעה ייצוגית.

עוד הוחלט להעניק פטור מאגרה בתביעות ייצוגיות שמוגשות על-ידי מלכ"רים ועמותות, וכן כאשר התביעות הייצוגיות מוגשות נגד המדינה.

התקנות צריכות לעבור אישור של ועדת החוקה ושל שר האוצר, משה כחלון.

המטרה: למנוע את מבול הבקשות הייצוגיות

היוזמה של השרה שקד להטיל לראשונה אגרה כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות, שצפויה לטלטל את עולם הייצוגיות בארץ, נחשפה אשתקד ב"גלובס", ב-26 ביולי 2016. כפי שחשפנו, שקד החליטה כי לראשונה מאז שחוקק חוק התביעות הייצוגיות בישראל ב-2006, ובמטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי המשפט, שרובן מסתיימות בהסדרי פשרה, ושחלקן תביעות-סרק - יותקנו תקנות שיחייבו תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית.

נכון למצב החוקי היום, בניגוד להגשת תביעות רגילות - במקרה של הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, התובע הייצוגי אינו מחויב בתשלום אגרה.

לפי הצעתה המקורית של שקד, שרוככה מאז, האגרה אמורה הייתה להיות בגובה של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי, ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום. כך, בדומה למצב החוקי בתביעות רגילות - הסכום המוצע לתשלום אגרה משתנה בהתאם לסוג הערכאה שאליה מוגשת התובענה ובהתאם לסמכויותיה.

הצעת שקד נועדה למנוע את מבול בקשות הייצוגיות בארץ, והיא באה על רקע מחקרים, בין היתר, של פרופ' אלון קלמנט מאוניברסיטת תל-אביב, שהראו כי כמחצית מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מסתיימות בסילוק התביעה, בשל העובדה שסיכויי הצלחתה נמוכים.

לפי גישת שקד, מדובר בתביעות שמטילות עלויות מיותרות על מערכת המשפט, מגדילות את עומס העבודה, ומוטב היה שלא יבואו לעולם כלל.

במילים פחות עדינות - שקד מעוניינת להילחם בתופעה הרווחת, שבה עורכי דין יוזמים הגשת בקשות לתביעות ייצוגיות, מדרבנים את לקוחותיהם להגיש אותן - ללא צורך בתשלום אגרה כלשהי - ופועלים למעשה בשיטת "מצליח", בתקווה שאחת מכמה ייצוגיות תגיע לכדי פשרה או לפסק דין ותספק להם שכר-טרחה נאה.

היוזמה להטלת אגרה עוררה רעש רב. לאחר הפרסום ב"גלובס" נשמעה ביקורת ציבורית חריפה נגד היוזמה, בין היתר מצד עורכי דין העוסקים בתביעות ייצוגיות ומארגונים ציבוריים. זאת, בטענה כי הטלת אגרה משמעותית עומדת בניגוד לתכליות ולמטרות של הליך התביעה הייצוגי, הנועד לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק ולהסיר מחדלים ועוולות שגורמים הגופים הללו.

עמותות: צעד מוטעה שיחטיא את מטרתו

בין הגורמים שהביעו את התנגדותם ליוזמת האגרה של שקד היו גם ארגון "אדם טבע ודין" וארגון "קו לעובד", שפנו לשרת המשפטים בבקשה שלא להוציא לפועל את רעיון הטלת האגרה. הארגונים כתבו לשקד: "אנו סבורים כי מדובר בצעד מוטעה שיחטיא את מטרתו, ואשר משמעותו תהיה ביטול דה-פקטו של חוק תובענות ייצוגיות באמצעות תקנות".

הארגונים טענו עוד, באמצעות עו"ד מיכאל בך, כי בניגוד לרושם המוטעה שהתקבל אצל שקד בשל התלונות שהגיעו לשולחנה, חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני כ-10 שנים הובילה למהפכה של ממש ולשינוי דרמטי וחיובי בדפוס ההתנהלות של תאגידים גדולים מול הציבור, במגוון רחב של תחומים, ובכללם: צרכנות, ביטוח, בנקאות, דיני עבודה, ניירות ערך, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, שוויון לאנשים עם מוגבלויות ועוד.

בעקבות הביקורת, קיימה שקד התייעצויות עם לשכת עורכי הדין, התאחדות התעשיינים, בניסיון להגיע לפשרה שתאפשר מצד אחד להפחית את כמות תביעות-הסרק המוגשות במסלול הייצוגי; אך מצד שני לא תגדע את הענף שעליו יושב ההליך - מתן אפשרות לכל אדם להגיש תביעה ייצוגית, כשנגרם לו נזק הנגרם גם לקבוצה גדולה אחרת מהציבור.

מי ששיחק תפקיד חשוב בהתייעצויות היה עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים. הביקורת הובילה לשינוי ההצעה ולהפחתת סכומי האגרה. 

פרשנות: לא עוד תביעות-סרק להעשרת כיסם של עורכי הדין 

הנוסח הסופי של תקנות האגרה בתביעות הייצוגיות הוא מרוכך באופן משמעותי ביחס ליוזמה המקורית של השרה איילת שקד. אגרה בסך 50 אלף שקל, כתנאי להגשת ייצוגית למחוזי, כפי שתוכנן ביוזמה המקורית, בהחלט עשויה למנוע הגשת תביעות סרק שיוזמים עורכי דין שפועלים בעולם התביעות הייצוגיות שכבר הפך לתעשייה של ממש.

מנגד, אגרה בסך 12 אלף שקל היא נמוכה משמעותית. ועדיין, מדובר במהלך היסטורי, ושרת המשפטים מקווה שגם כך האגרות יצמצמו את כמות התביעות הייצוגיות שהן תביעות-סרק, ו"על הדרך" גם יכניסו מיליוני שקלים לקופת המדינה.

במסגרת התהליך שהתרחש מאז ששקד יצאה עם "יוזמת תשלום האגרות" על הגשת ייצוגיות ועד היום, נבחנו כמה חלופות וכן אופציה של שילוב ביניהן. החלופה הראשונה שנבחנה הייתה לתת לשופטים הדנים בייצוגיות את האפשרות במקרים מסוימים על-פי קריטריונים ברורים, להעניק פטור מאגרה לתובעים. לפי החלופה הזו, הפטור יינתן בעיקר לתובעים חלשים, כדי שהאגרה לא תמנע מאוכלוסיות מוחלשות להשתמש בכלי התביעה הייצוגית.

חלופה אחרת שבחנה שקד היא לקבוע סכום מינימום של הוצאות, שיוטלו על תובע ועל בא-כוחו שהגישו תביעה ייצוגית, שהתבררה כתביעת-סרק או כתביעה מנופחת - למשל, בגובה של 10% או 20% מסכום התביעה. תומכי ההצעה הזו מאמינים כי התובעים ועורכי דינם ישקלו היטב במקרה כזה את סכום התביעה ואת עצם הגשתה, מחשש שיצטרכו לשלם הוצאות כבדות בסוף ההליך. כבר היום קיימת מגמה בבתי המשפט להטיל הוצאות מרתיעות על תובעים ייצוגיים שהגישו תביעות-סרק.

בסופו של דבר נבחרה החלופה של הטלת אגרה - אבל בסכום מופחת. כלומר, להטיל אגרה קבועה על מגישי בקשה לניהול תביעה ייצוגית, אך בסכומים נמוכים הרבה יותר מאשר נקבעו ביוזמה המקורית. כדי שלא לפגוע באוכלוסיות חלשות המעוניינות להשתמש בהליך הייצוגי, החליטה שקד על הורדת האגרה לסכומים נמוכים של בין 10-30 אלף שקל.

בסופו של דבר הוחלט להעמיד את האגרה על 24 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית למחוזי; ועל 12 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה ייצוגיות לבית משפט השלום.

יש לקוות כי התוצאה הסופית אכן תביא "בשטח" לאיזון הראוי בין האינטרס הציבורי בקיומן של תביעות ייצוגיות, שבכוחן להרתיע חברות וגופים גדולים מלנצל את כוחם על גבו של האזרח הקטן - לבין האינטרס של מערכת המשפט והציבור, שהתביעות הייצוגיות שמוגשות יהיו מבוססות ואמיתיות, ולא תביעות-סרק שנועדו רק להעשיר את כיסו של עורך הדין המייצג בהן. 

עוד כתבות

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס ח'ליל אל-חיה קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי צולל ב-2%

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין