גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמות הנדל"ן של עיר דוד: הסיפור של הקניון החדש

לצד חפירות הענק הארכיאולוגיות בעיר דוד, מתכננת עמותת אלע"ד הקמת מרכז מסחרי ומרכז מבקרים בגובה 5 קומות בשולי שכונת סילואן, ליד חומת העיר העתיקה ■ התוכנית אושרה מזמן - אך תקועה בגלל התנגדות מתכננים ואנשי רוח

החפירות בעיר דוד / צילום: ליאור מזרחי
החפירות בעיר דוד / צילום: ליאור מזרחי

בשבוע שעבר הודיע שר החינוך נפתלי בנט, שדוד בארי, הידוע יותר כ"דוידל'ה" ועומד בראש עמותת אלע"ד (אל עיר דוד), יקבל השנה את פרס ישראל על מפעל חיים. בנימוקי ועדת הפרס צוין כי הפרס מוענק לו על כך ש"יזם, הקים, הוביל ומוביל את העשייה המבורכת שהפכה את עיר דוד לאתר מורשת, חינוך ותיירות לאומי ובינלאומי מן המעלה הראשונה".

הפרס ניתן לכאורה על פעילות תרבותית, אבל עמותת אלע"ד גם רוכשת עוד ועוד בתים מיושביהם הפלסטינים באזור סילואן ובעיר העתיקה, מממנת חפירות ארכיאולוגיות בהיקף אדיר ולוקחת את האחריות על אתרי המורשת בני אלפי השנים. מדובר בבנייה בקנה מידה לא קטן, שמשנה את פניה של העיר ירושלים מבחינה פיזית, דמוגרפית ותרבותית. אם תרצו, התחדשות עירונית.

נדמה שגולת הכותרת העכשווית של העשייה רבת השנים של בארי ושותפיו היא היוזמה להקמת מרכז מבקרים באתר שבו שכן במשך שנים חניון גבעתי, כמה עשרות מטרים משער האשפות וליד שכונת סילואן ועיר דוד. למעשה, האתר ממוקם בהמשך הוואדי החוצה את העיר העתיקה מכיוון צפון לדרום וידוע כרחוב הגיא. בחפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו במקום החל משנת 2005 התגלו שכבות יישוב מימי בית ראשון ועד התקופה המוסלמית.

מדובר בקרקע פרטית שהיתה בבעלות תושבי הכפר סילואן ונרכשה על ידי עמותת אלע"ד לפני כעשר שנים. אולם ללא קשר לעניין הבעלות על הקרקע, מדובר בשטח שהוא חלק מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים, שהבריטים תכננו עוד ב-1918.

"אור טבעי לארכיאולוגיה"

הפרויקט שמציעה עמותת אלע"ד הוא שינוי ייעוד של אתר חניון גבעתי משטח ציבורי פתוח - גן לאומי סובב חומות - לשטח למבנה תיירות ומסחר, כולל חניה, ולמעשה למרכז מבקרים המוגדר כ"מבנה מבואה" לגן הלאומי סובב החומות.

הבינוי הוא בהיקף של כ-17 אלף מ"ר ואמור להיבנות מעל אתר החפירות הארכיאולוגיות. גובה המבנה הוא חמש קומות והוא מנצל את הטופוגרפיה, כך שברובו הוא שקוע במורד ההר ובולט לגובה של כחמישה מטרים בלבד מעל מישור הכביש המוביל משער האשפות לשער ציון (רחוב מעלה השלום).

תוכנית מרכז המבקרים הוכנה על ידי האדריכל הוותיק אריה רחמימוב, שערך בעבר את תוכניות המתאר של עכו, נצרת ובאר שבע, היה מעורב בשיקום הנחלים ירקון וקדרון ותכנן את בית הספר הבינלאומי ללימודי מדבר של אוניברסיטת באר שבע, במכללת שדה בוקר.

"מטרת הבניין היא לאפשר לציבור הרחב לבקר ולהעמיק בהבנת הארכיאולוגיה של ירושלים", נמסר ממשרד אדריכלים רחמימוב.

- מהם העקרונות של התכנון האדריכלי של הבניין?

"ראשית, מרכז קדם נמצא בקרבה לחומות העיר העתיקה והוא תוכנן כך שיהיה נמוך באופן ניכר מהחומה הסמוכה. שנית, בנוגע להשתלבות במרחב הציבורי - שבירה של החזיתות למאסות קטנות שתואמות את הסביבה לרבות גבהי הבינוי שאינם עולים על 1-2 קומות לכיוון הכבישים הסמוכים. שלישית, 'הנכחת הארכיאולוגיה' - על ידי חלל מרכזי גדול פתוח מגג המבנה ועד לחפירה הארכיאולוגית. חלל זה נותן אור טבעי לארכיאולוגיה ומאפשר קשר עין מחלקים נרחבים בבניין לחפירה.

"גג המבנה בשטח של קרוב ל-3 דונם יהווה שטח פתוח לציבור ממנו נשקפים מבטים לכיוון העיר העתיקה, הר הזיתים והקדרון ולכיוון הר ציון. בכך יהווה מרכז קדם אחד מאתרי הביקור החשובים בירושלים ונוסף לכך הוא יתרום רבות לסביבתו המיידית ולתושבים הגרים בסמיכות. במרכז הבניין מעבר ציבורי רחב שיקשר בין שער האשפות לעיר דוד והשכונה. מעבר זה יעבור בתוך החלל המרכזי הפתוח של המבנה ויאפשר קשר עין לארכיאולוגיה".

מאסה עצומה של בנייה

התבוננות בהדמיה של התוכנית המוצעת מראה שמדובר במאסה עצומה, שונה מאוד מהבנייה המסורתית הסמוכה. סגנון האדריכלות אקלקטי ומשלב בנייה ירושלמית מסורתית כביכול עם אלמנטים פוסט מודרניים שמזכירים קצת אדריכלות של שנות ה-90. אדריכל המבנה ניסה לחבר אותו לקונטקסט באמצעות דירוג עם מרפסות רחבות שעליהן פזורים עציצים עם עצי זית, שימוש רחב באבן "ירושלמית" לחיפויי הקירות והריצוף וכיפה שמסמנת את מיקום מבנה הכניסה ומחדירה אור.

כאמור, התוכנית התקבלה לבדיקה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בשנת 2009 והופקדה בשנת 2013. בשנת 2014 נדונה התוכנית בפני ועדת ההתנגדויות שדחתה את כולן.

ב-2015 החליטה ועדת הערר הארצית לצמצם את היקף הבנייה באופן משמעותי. עמותת אלע"ד ביקשה לבטל את ההחלטה באמצעות עתירה מנהלית שבה נטען כי אחד מחברי ועדת הערר, האדריכל ירון טוראל, חתם על עצומה שהביעה התנגדות לבנייה בהתנחלויות ולכן נגוע בניגוד עניינים, אולם בית המשפט המחוזי דחה את העתירה.

לאחר מכן, בצעד חריג, ולאחר שמנכ"לית משרד המשפטים הופיעה לדיון, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקיים דיון חוזר בתוכנית ואישרה את התוכנית כמעט במלואה.

עם זאת, ארגונים שונים הגישו עתירות נוספות לביטול מרכז "קדם". עמותת "עיר עמים" התנגדה בטענה שמדובר בהפרטה של גן לאומי ושהזכויות מועברות לידי גוף "פוליטי-פרטי-סקטוריאלי", שעשוי להשתמש באתרים למטרותיו. "עמק שווה" - ארגון המתרכז ב"מקומה של הארכיאולוגיה בחברה הישראלית ובהשפעתה על הקהילה" - דיבר על הצורך לשמר את אתר העתיקות ואת השרידים שנחשפו בחפירה ללא בנייה של מבנה מעל. הטענה שלהם היא שאם השטח לא יהיה סגור תחת מבנה, תהיה אפשרות להראות את הרצף התרבותי וההיסטורי של השכבות באתר, ואת הקשר בינו לבין האתרים הארכיאולוגיים שבסביבתו. על ההתנגדות שהגישה קבוצה המכנה את עצמה "אישי ציבור", ראו מסגרת.

ביקשנו מרעות וילף, מנהלת מחלקת ההסברה של עיר דוד, התייחסות להתנגדות הרבה שהתוכנית עוררה וזו התשובה שקיבלנו: "חלק הארי של ההתנגדויות לא נעשה משיקולים עניינים. גורמים קיצוניים, לאומניים, אסלאמיים ואחרים, חלקם במימון זר, פועלים נגד פיתוח אתר התיירות עיר דוד. במסגרת פעילותם הם ביקשו לתקוע מקלות גם בתכנון זה".

העירייה: קידום התוכנית נעצר

מעיריית ירושלים נמסרה בעניין תגובה קצת מבלבלת: "עיריית ירושלים יזמה לפני שנים אחדות תוכנית להסדרת כל השטח והשכונה הקיימת, כולל פרוגרמה לשטחי ציבור. לאחר העברת התוכנית לוועדה המחוזית ודיונים מול מינהל התכנון של משרד הפנים ורשות הטבע והגנים הוחלט שלא ניתן לקדם את התוכנית בשטח גן לאומי מוכרז, ולכן קידום התוכנית נעצר. בתחום גן לאומי מוכרז ניתן לקדם רק תוכניות המשרתות את הגן הלאומי ותומכות בו כפי שמוצע בתוכנית זו".

רצינו לברר אם אין בעיה בכך שעמותה פרטית תנהל גן לאומי, ודוברות עיריית ירושלים בחרה לצטט את הוועדה המחוזית: "הוועדה סבורה כי פירוט השימושים המותרים בתוכנית, וההוראה שתיקבע בתוכנית בהתאם להחלטה זו לפיה כל שימוש שאינו מפורט בתוכנית יהווה סטייה ניכרת, מבטיחים כי השימושים שייעשו בתוכנית יהיו ציבוריים בלבד. נציג רשות שמורות הטבע והגנים ציין בפני הוועדה כי קיימים כמה גנים לאומיים בהם רט"ג פועלת בשיתוף פעולה עם גורמים פרטיים, לשביעות רצונה של רשות שמורות הטבע ולשם השגת מטרות הגן הלאומי".

"הבעיה במרכז קדם היא כפולה: פוליטית ואתית גם עיצובית ואדריכלית. החפירות הופכות לאנקדוטה המקשטת מסחר"

אחת ההתנגדויות שהוגשה לתוכנית הוגשה על ידי קבוצה שהגדירה את עצמה כ"אנשי ציבור". בראש הקבוצה עמדו הפרופסורים והאדריכלים אלונה ניצן שיפטן מהטכניון וחיים יעקובי מאוניברסיטת בן גוריון, והיא כללה גם את האמנים לארי אברמסון וציבי גבע ואת המשוררים חיים גורי, אגי משעול ורועי חסן. פרופ' יעקובי נמצא בשנת שבתון באנגליה, וענה לשאלותי בעניין בכתב.

"יש בעיה עקרונית, פוליטית, תרבותית וסביבתית עם הקמת מרכז מבקרים במקום", טוען פרופ' יעקובי, "יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שהיום הדיון המרכזי באדריכלות הוא על הפרוגרמה, קרי מה אנחנו מתכננים ומדוע. זו שאלה שאינה פוליטית אלא קשורה בטובת הכלל: האם אזור שיש בו כבר כמה וכמה נכסים, מבנים וטריטוריות הנמצאות בשימוש תיירותי אינם מספקים?

"עניין נוסף שאי אפשר בשום פנים להתעלם ממנו הוא המעורבות של עמותת אלע"ד בפרויקט והאינטרס הפוליטי הצר והבעייתי שלה: אני קורא לזה 'הפרטת הריבונות' של המדינה בתחום התכנון לזרוע מבצעת כמו עמותת אלע"ד.

"העניין האחרון, שבעיני הוא קריטי, נוגע לשאלה מי מחליט מה לתכנן ואיפה. אם תושבי סילוואן הם תושבי ירושלים (וזה אכן כך) הרי לרשות המקומית יש מחוייבות אליהם מבחינה תכנונית ומבחינת שרותים עירוניים שכידוע אינם מתממשים".

התוכנית של האדריכל רחמימוב מציעה מבנה גדול יחסית, אבל מתייחס לטופוגרפיה ומשוקע בחפיר הקיים, ובסופו של דבר בולט רק בחמישה מטרים מעל הרחוב. למה אתה חושב שהוא מאיים על מראה העיר העתיקה?

"האדריכלות המוצעת במקום איננה יכולה להישפט רק על בסיס מאסת הבניין או אחוזי הבנייה. אלו גדולים מדי, אגרסיביים והתוצר הסופי הוא ארכיטקטורה המזכירה מבני תאגידים מסחריים, קניונים מהסוג הוולגרי ביותר, ודאי שלא מבנה הנמצא באזור כל כך רגיש טופוגרפית, היסטורית, ארכיאולוגית ואנושית. העובדה שהמבנה בולט רק בחמישה מטרים מעל מעלה השלום היא נחמת טיפשים: השאלה היא איך נראה החתך בנקודה הספציפית שבה המבנה ניצב מול חומת העיר העתיקה - כיצד נראית החזית? מהו הביטוי העיצובי של המבנה ביחס לסביבה ההיסטורית - בכל אלו, כפי שטענתי, הפרויקט נכשל".

- אתה חושב שבניית מבנה מעל החפירות היא דבר שגוי, אבל יש לא מעט דוגמאות למקרים כאלה (מבנייני האומה ועד מבנים ברובע היהודי). איפה בעצם הבעיה?

"הבעיה לא עם סוג הפתרון אלא עם איכותו ועם ההקשרים של התכנון במקום הספציפי הזה. לדעתי העבודה שנעשתה ברובע היהודי היא טובה מאוד מבחינה אדריכלית - היא לא נופלת למלכודת הקלישאית של מרכז קדם.

"הבעיה במרכז קדם היא כפולה: פוליטית ואתית גם עיצובית ואדריכלית: החתכים שמתארים את המבנה מעל החפירות מוכיחים שהמאסה גדולה מידי, החפירות הופכות למעין אנקדוטה המקשטת את הפעילות המסחרית, את החניון והיא ודאי לא העניין המרכזי. נשאלת גם השאלה מה מקבלים לאחר המאמץ הגדול של חדירה אל תוך הארכיאולוגיה? מקבלים מבנה בעייתי שלפחות בעיני מבטא כוחנות, אגרסיביות ומחוות אדריכליות שאני מצטער, אבל אני חייב לכנותן קיטש".

- אתה מציין את ה-buffer, החיץ שהבריטים המציאו כערך שיש לשמור אותו. עברו יותר משמונים שנה. אתה לא חושב שאולי צריך לשקול את הדברים האלה מחדש? תפיסות חדשות מדברות על יצירת קישוריות ורצף.

"באופן אישי אני לא שמרן בענייני תכנון וחושב שאפשר וצריך לחשוב מחדש אחת לכמה עשורים על 'פרות קדושות' גם בתחום התכנון. אבל שינויים כאלו דורשים דיון ציבורי פתוח, דמוקרטי, גיבוש מדיניות ברורה, ולא מערכת מחטפים שקובעים עובדות בשטח.

"מדוע לבנות חמישה מטרים משער האשפות ולא חמישה מטרים משער יפו או משער שכם? מהם הקריטריונים התכנוניים שיסייעו לקבוע מה כן ומה לא? מיהם בעלי העניין שצריכים להיות חלק מדיון כזה? ודאי שלא רק אדריכלים או רק ישראלים או רק אנשי דת, מדובר בהחלטה שמחייבת דיון מקצועי נטול פניות ולא גחמה פוליטית כזו או אחרת".

חתך המרכז החדש / הדמיה: רחמימוב

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש