האם יימחקו 96% מעדי התביעה במשפטו של אמיר ברמלי?

הבוקר נידונה בקשה תקדימית שהגיש ברמלי, במסגרתה ביקש למחוק 369 עדים מרשימת עדי התביעה שהגישה המדינה, כיוון שרשות ני"ע לא חקרה את רובם של האנשים אותם נטען כי רימה - אלא באמצעות משלוח שאלונים ■ השופט כבוב יחליט אחרי פסח

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

האם יימחקו 369 עדי תביעה בתיק הפלילי המתנהל נגד אמיר ברמלי, המואשם בהונאת משקיעים? השופט חאלד כבוב דחה הבוקר (ג') את הבקשה התקדימית שהגיש ברמלי למחיקת כ-96% מעדי התביעה בתיק. לטענת ברמלי, עדים אלה לא זומנו למסור את עדותם בפני חוקרי רשות ניירות ערך שחקרו את הפרשה, אלה מסרו עדות על-ידי מענה לשאלונים שנשלחו לביתם.

ואולם, השופט כבוב ציין בהחלטתו כי הגם ש"בשלב זה" הוא אינו מקבל את הבקשה, בכוונתו לכתוב החלטה יותר מפורטת שתישלח לצדדים לאחר חג הפסח, וזאת "משום חשיבות הסוגיה המשפטית שהועלתה על-ידי ההגנה". קביעתו זו של השופט כבוב מותירה פתח לשינוי ההחלטה ולמחיקת עדי התביעה שהתבקשה מחיקתם או חלק מהם.

ברמלי - המואשם בהונאת משקיעי החברות קרן קלע ורוביקון בהיקף של מאות מיליוני שקלים ובעבירות על חוק ניירות ערך של הנפקה לציבור ללא הגשת תשקיף - כפר הבוקר (ג') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בכל החשדות נגדו, באופן גורף, וקיבל ארכה של 7 ימים להגשת תשובה מפורטת לאישומים נגדו.

בתוך כך, במהלך הדיון שהתקיים הבוקר נידונה הבקשה התקדימית והחריגה שהגיש ברמלי לאחרונה לבית המשפט, במסגרתה ביקש למחוק 369 עדים מרשימת עדי התביעה שהגישה המדינה. מדובר במשקיעי קרנות קלע, שמסרו את גרסתם בפרשה במסגרת מענה על שאלון ששלחה אליהם רשות ניירות ערך, ובו 18 שאלות.

בבקשה - שהוגשה באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי, סיון רמות, עידית דויטש וליאור רייכרט ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' - טען ברמלי כי מדובר "בבקשה ראשונה מסוגה", כיוון שמקרה דומה לא נידון מעולם בפסיקה. "לא ראינו מקרה בו הרשות החוקרת - רשות ניירות ערך - חדלה באופן כה נרחב. לא ראינו מקרה בו אינטרס ציבורי רב מעלה, ממש 'עיקרון-על' בהליך הפלילי - חשיפת האמת, נמנע על-ידי הרשות החוקרת. לא ראינו מקרה בו רק כ-4% מקרב עדי המפתח הנוגעים לאישומים רבים ושונים בכתב האישום, נחקרים על-ידי הרשות החוקרת, בעוד שיתרת עדי המפתח לא זומנו לחקירה", נכתב בבקשת המחיקה.

לטענת ברמלי, מדובר בכתב אישום חמור, במסגרתו נטענות כלפיו טענות חמורות לפיהן קיבל ממשקיעים כספים במירמה וניהל עסק במירמה באמצעות אותם כספים, אך למרות זאת הרשות לא חקרה את רובם המוחלט של האנשים אותם נטען כי רימה. "התביעה הפכה אנשים אלה ל'קורבנות', ללא שהם נחקרו, וללא שהתקבלה גרסתם", נטען.

בכתב האישום נגד ברמלי טוענת פרקליטות מיסוי וכלכלה כי ברמלי גייס מהציבור הרחב כ-400 מיליון שקל במירמה, תוך הצגת מצגים שקריים לכאורה לגבי השימוש העתידי בכספים. לפי הנטען, ברמלי הציג למשקיעי קרן קלע שבבעלותו מצג לפיו כספיהם ישמשו להשקעה באמצעות הקרן, לפעילות "השלמת הון", הלוואות לטווח קצר ובינוני שניתנו כביכול לעסקים שונים, בין היתר כדי לסייע להם בנטילת אשראי מבנקים.

אולם, לטענת הפרקליטות, בפועל שימשו כספי המשקיעים את ברמלי ואת רוביקון לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות שעסקו בתחומים שונים וכן להלוואות והשקעות שונות.

הפרקליטות מוסיפה כי ברמלי וחברותיו הבטיחו ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים בעבור השקעתם באגרות החוב של קרן קלע, אך משלא הושגה תשואה שכזו על-ידי פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות של הקבוצה הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו, בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים.

במילים אחרות, ברמלי ביצע, לטענת המדינה, הונאת פונזי, או ניהל "פירמידה", שעה שהוא הציג למשקיעים מצגים שקריים לכאורה על פעילות רווחית של הקבוצה.

בכתב האישום נכתב כי "בכך שקיבל את כספי המשקיעים על יסוד מצג-שווא; עשה בהם שימוש אשר סטה במידה רבה מהייעוד שנמסר להם, לטובתו האישית; ערבב בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים והעמידם בסיכון ניכר שהלך וגבר ככל שחלף הזמן והחברה נכנסה לגירעונות ולהפסדים - שלח הנאשם יד במירמה בכספי לקוחות קרנות קלע בסכום כולל של למעלה מ-400 מיליון שקל".

בבקשה למחיקת העדים נטען כי רק 17 משקיעים מתוך 386 משקיעים אשר על-פי הטענה רומו על-ידי ברמלי, זומנו לחקירה. "באשר לשאר 'הקורבנות' (369 עדים במספר), החליטה הרשות שלא לבצע חקירה והסתפקה במשלוח שאלון מוטה ומגמתי שלמעשה זיהם את ההליך", נטען, וזאת חרף העובדה כי "עדותם הכרחית לצורך הוכחה אם הנאשם אשם או חף מפשע".

לטענת ברמלי, העובדה כי במקום ביצוע חקירה, שלחה התביעה לעדי מפתח אלה שאלון אחיד המכיל 18 שאלות, אף מבלי להזהיר אותם על חובתם למסור אמת, אפשרה לאותם עדי מפתח לתאם גרסאות, להתייעץ בטרם הם משיבים לשאלות ולבחון את כלל השאלות בטרם השיבו על אחת.

עוד נטען כי "ניסוח השאלון מגמתי וחד-צדדי ואינו מאפשר קבלת גירסת אמת. הרשות החוקרת יצרה באמצעות השאלות שניסחה בשאלון נרטיב שמתאים בדיוק למסקנות אותן קיוותה להשיג בחקירתה. נרטיב זה 'נשתל' במוחם של עדי המפתח בתיק זה באמצעות השאלות בשאלון".

עו"ד רוזובסקי הוסיף בבקשה כי השימוש במשלוח שאלונים תחת חקירה פרונטאלית אינו מותר בדין הישראלי, וכפי הנראה בשל כך לא התבצע עד כה על-ידי רשויות חוקרות בישראל. לטענתו, בית המשפט המחוזי אישר שימוש בשאלונים לצורך חקירה במקרה בודד בלבד בעבר, שעסק בשאלות בנוגע לפריטים טכניים (מספר רכב ומספר קילומטראז').

הפרקליטות: "אין כל דרך מעשית לחקור מאות רבות של משקיעים"

תגובתה של הפרקליטות לבקשה הוגשה אמש (ב'), ערב הדיון, ובמסגרתה הודיעו התובעים בתיק, עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני לבני מפרקליטות מיסוי וכלכלה, על התנגדותה של המדינה למחיקת העדים.

לטענת המדינה, ההחלטה לחקור את מרבית לקוחותיו של ברמלי באמצעות שליחת נוסח אחיד של שאלונים אל כל הלקוחות שפרטיהם היו ידועים, התקבלה לאחר חקירותיהם של עדים אחרים בתיק, ולאחר שנאספו שורה של ראיות שהעידו על התרמית שביצע ברמלי ומצגי-השווא שהציע למשקיעים, ובראשן ההודעות שמסרו עובדי קרן קלע ורוביקון, לרבות מגייסי המשקיעים. לאלה, נטען, הצטרפו חוזי ההשקעה שנתפסו בחברה וכללו חלק משמעותי ממצגי-השווא שהוצגו למשקיעים,

פרסומים שונים של החברה באותה הרוח ועדויות של הגורמים שהיו מופקדים על ההשקעות בקבוצת רוביקון, שסיפרו על טיב ההשקעות שבוצעו, על אופי השימושים שנעשה בכסף ועל מצבן הכספי של חברות הקבוצה. חרף כך, נטען, לשם השלמת התמונה הראייתית, הוחלט על-ידי הגוף החוקר לחקור מדגם משקיעי החברה (18 במספר, מתוכם נכללו 17 ברשימת עדי התביעה), וזאת במטרה "להצליב" את המידע שמסרו המגייסים עם עדויות המשקיעים, וכן כדי לעמוד ממקור ראשון על משקלם של המצג, ושל הפער בין מצג זה לבין ממצאי החקירה בהחלטת ההשקעה.

"פעולות חקירה אלה מלכתחילה לא היו מחויבות המציאות. לא כל שכן שאין לומר שהמשקיעים השונים הם בגדר 'עדי מפתח'", נטען בתגובת הפרקליטות.

בשלב מאוחר יותר הוחלט, נטען - ודווקא מתוך תפיסה מרחיבה בנוגע לזכות הנאשם להתגונן, ולרצון להציג תמונת דברים עובדתית רחבה ומלאה ככל הניתן - כי יתקיים הליך תשאול לכל משקיעי החברה, הגם שהדבר אינו מחויב המציאות לאור הראיות האחרות שהושגו.

לטענת הפרקליטות, הדרך שנבחרה - שליחת שאלונים למשקיעים שונים - ביקשה לאזן בין הרצון להביא לחקר האמת, הרצון לקדם את הליכי החקירה בקצב סביר ויעיל, בשים לב למספר המשקיעים הגדול (למעלה מ-500), לאופי העובדתי של השאלות שבנדון ולמסה הקריטית של הראיות שהצטברה עוד קודם לכן. "פתרון סביר אחר לא היה בנמצא, שהרי אין כל דרך מעשית לחקור מאות רבות של משקיעים", נטען.

עוד לגישת הפרקליטות, האמצעי של חקירת עדים באמצעות שאלון כבר אושר בעבר על-ידי בית המשפט המחוזי, ו"הנו אמצעי סביר ומידתי בנסיבות העניין, ולא זו בלבד שאין בו כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם, אלא שהוא מגשים הגנה זו באופן מרבי, בהתחשב במגבלות הקיימות, ומתוך הבנה שגישה חלופית לא תוכל לקדם את בירור העובדות ואת גילוי האמת באופן מעשי, בתוך פרק זמן סביר".

הבוקר התקיים בפני השופט כבוב דיון נרחב בשאלה האם יש למחוק את העדים, כאשר במהלכו ניסה השופט לשכנע את בא-כוחו של ברמלי, עו"ד רוזובסקי, להעלות את הטענה בשלב מאוחר יותר של הדיונים בתיק, במסגרת דיוני ההוכחות.

"על-מנת להכריע בחלק ניכר מהטענות שנוגעות למידת הפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן, למשקל שיש לייחס אם בכלל לכל אותם שאלונים שנשלחו לכ-369 נשאלים שמנויים ברשימת עדי התביעה שהוגשה לבית המשפט, יש צורך לשמוע את טענות הצדדים, כאשר התביעה תבקש להגיש את השאלונים, בין באמצעות אותם עדים ובין שלא באמצעותם, הכול כפי שיוכרע בהמשך לאחר שמיעת טענות הצדדים", ציין השופט.

עו"ד רוזובסקי עמד על טיעונו ועל עתירתו למתן החלטה בבקשה למחיקת העדים כבר בשלב מקדמי זה של הדיון, והשופט כבוב מסר החלטתו - הדוחה את הבקשה למחיקת העדים "בשלב זה".

השופט ציין בהחלטתו כי "מדובר בסוגיה עקרונית כאמור שלא נדונה בהרחבה עד כה בפסיקה, אך על פניו כבר אמרתי לבאי-כוח הצדדים שתיק זה מסמל מגמה של כתבי אישום שמוגשים בעת האחרונה, בהם מפורטים מעשים שבוצעו לכאורה על-ידי נאשמים או חברות, כאשר קורבנות אותם מעשים הם לא מספר יחידים אלא עשרות, מאות ואולי אף אלפים, ובית המשפט יצטרך במסגרת ההליך המקדמי של קביעת האופן שבו יתנהל ההליך, להתייחס לסוגיה האם יש לקבוע מנגנון לפיו ניתן יהיה להגיש הודעות של חלק מעדים אלה, או שאלונים, או כל דרך אחרת שבה תועדה גרסתם של אלה, ומידת הפגיעה שיש בדרך גביית הודעה כזו בזכותו של הנאשם להליך הוגן".

השופט הוסיף כי לעובדה שמדובר בשאלונים שנשלחו לעדים ולא בזימונים לצורך מסירת הודעה, יכולה להיות חשיבות לגבי המשקל שבית המשפט ייחס, אם בכלל, לגרסת אותם עדים.