המאבק על ארץ ישראל תם

במרוצת השנים מדינת ישראל ויתרה על השליטה ב-99% מהשטח בו החזיקה באזורים כגון סיני, רצועת עזה ועוד, נותרה המחלוקת בנוגע ליו"ש וגם לגביה הפערים זניחים

הסכסוך הפנימי בין ימין לשמאל בישראל הסתיים ואלו העובדות

loading
24.05.2017, 17:26 דרור הלוי

*** הכתבה בשיתוף העיר החדשה

ביום העצמאות הזה, עם תחילת שנת ה-70 למדינה וציון 50 שנה למלחמת ששת הימים ניתן להכריז: המאבק על ארץ ישראל תם.

הסכסוך הפנימי בין ימין לשמאל שהבעיר מדורות שנאה ומחלוקת במשך דורות איננו עוד.
ואלו העובדות:

כשמנחם בגין ניצח את שמעון פרס ועלה לשלטון ישראל שלטה בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ובהמשך בחלקים מלבנון. המאבק בין הגושים היה אידיאולוגי קשה ואמיתי. בסה"כ כבשה ישראל שטח של כ 70,000 קמ"ר, שעתידו היה לב הוויכוח הפוליטי ציבורי. ההתפתחויות בשנים שלאחר מכן כללו שינוים גדולים, בעתיים צומצם השטח השנוי במחלוקת
ל 100- 200 קמ"ר.

הנה הנתון הדרמטי שסמוי מהעין:

המחלוקת לגבי יותר מ-99% מהשטח נגמרה: השטחים שישראל כבשה והחזיקה בהם כללו חמישה אזורים - סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, רצועת הביטחון בלבנון, יהודה ושומרון.

בסיני הוקמו תשתית צבאית, ישובים אזרחיים ופעילות תיירות ומסחר. במסגרת הסכם השלום, ישראל נסוגה לגבול הבין לאומי לאחר ויכוח ציבורי נוקב, איש לא מדבר כיום על אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור.

ברצועת עזה הוקמו כ20 ישובים בהתנתקות, שהביאה לקרע גדול, הם פונו וישראל חזרה לגבול הבינלאומי. אין מי שמבקש לכבוש את עזה מחדש ולהתיישב בה, הוויכוח תם.

ברצועת הביטחון בלבנון אחראית ישראל למערך של מוצבים, תשתיות, ושיתוף פעולה צבאי ואזרחי עם התושבים. בהמשך נסוגה ישראל לגבול הבינלאומי ואין מי שמערער עליו.

על רמת הגולן הוחל החוק הישראלי לאחר מאבק ציבורי קשה. באזור הוקמה התיישבות מבוססת והשטח הפך לחלק מישראל. העדר אוכלוסייה פלסטינית והתפרקות סוריה הובילו לכך שאפילו בשמאל אין קריאות לסגת מהרמה או לעשות שלום עם השכנים מצפון, המאבק הוכרע.

ביהודה ושומרון מסגרת הדיון ברורה. רוב מכריע תומך בפתרון על בסיס גושי ההתיישבות וגדר ההפרדה עם סידורי ביטחון מתאימים, זהו גם המתווה הריאלי היחיד.

ממשלות ימין ששולטות שנים לא החילו את החוק הישראלי על יו"ש ולא יספחו מיליוני פלסטינאים עויינים. ממשלות שמאל לא יפנו את רוב גושי ההתיישבות ולא יחזרו לקווי 67.

גם מבחינה בינלאומית המצב התבהר. ממשלת ימין בישראל וממשל ידידותי בארה"ב לא יביאו לסיפוח מרבית השטח, שאר העולם ממילא מתנגד, נסתם הגולל על סיפוח גדול.

ובכן, על מה נסוב הדיון? גושי ההתיישבות מתפרשים על שטח של כ-400 קמ"ר והמחלוקת על היקפם נוגעת לכל היותר לרבע עד חצי משטח זה. אז ימשכו בעוז מאבקים טקטיים נקודתיים, יעלו וירדו הצעות להסכמי בינתיים, צעדים חד צדדיים, והסדרים בירושלים, אבל עידן המחנות ההיסטוריים נגמר וטוב שכך.

בחזרה לעימות הגדול בתקופת בגין פרס, מה נשאר ממנו? שברי אחוז מהשטח שהיה במחלוקת. ומבחינת חמשת האזורים? ארבעה פתורים ולגבי החמישי הפערים זניחים.

אחרי שבעים שנה נקבעו באופן כמעט סופי גבולות המדינה. אז לכל המסיתים והמפלגים והנצלנים שזו פרנסתם נגיד לא תודה, זמנכם עבר. המחלוקות ההיסטוריות תמו אנחנו מסתדרים נהדר בלעדיכם.

חג עצמאות שמח!

לכל הכתבות לחץ כאן >>