קרן השואה של אוניברסיטת קליפורניה, בשיתוף-פעולה עם חברת המולטימדיה MPC העוסקת בטכנולוגיית מציאות מדומה, יצרו סיור מודרך, המבוסס על הטכנולוגיה של החברה, למחנה הריכוז מיידנק.
מי שלמעשה עמד במרכז הפרויקט הוא פנחס גאטר, שביקר במחנה ההשמדה מיידנק לפחות תריסר פעמים. בביקורו הראשון הוא היה בן 11, כשנשלח לשם על-ידי הנאצים. היום הוא בן 85, וזהו ביקורו האחרון בו אנשים יזכו לשמוע את עדותו לגבי החיים במחנה בו איבד את כל משפחתו. לדבריו, ללא עדות חיה, קל יותר לאנשים לשכוח או להטיל ספק בסיפורי השואה. כך נולד הפרויקט "הפרידה האחרונה" שיושק השבוע בפסטיבל הקולנוע של טרייבקה.
מדובר בחוויית מציאות מדומה, בה פנחס גאטר מוביל את המשתמש במחנה מיידנק, ממסילת הרכבת ועד המשרפות, ומשתף בזיכרונותיו ובמקומות ההתרחשות המקוריים, על הפעם האחרונה בה ראה את הוריו ואחותו התאומה בחיים, וגם על תקרית מסוימת במקלחות המחנה, כשהיה משוכנע שהגיע הסוף.
הסיור הווירטואלי אורך כ-17 דקות, ובעתיד מתוכננים להיווסף עוד ניצולים וסיפוריהם.
מבחינה טכנולוגית, הרעיון לא קל ליישום. במצלמת 360 מעלות ניתן היה לצלם את גאטר ולאפשר למשתמש להביט מסביב, אך לא להתקרב ולהתרחק או לחקור חדרים שונים באופן עצמאי. לצורך כך נדרשה טכנולוגיית משחקי מחשב. צוות הצילום שנשלח למחנה נעזר בגרפיקאים שביצעו סריקות תלת-ממד של מיידנק, לאחר מכן צילמו את גאטר על רקע מסך ירוק מספר את סיפורו, על-מנת להשתחרר ממגבלות המציאות ולספק למשתמש את אותו חופש תנועה.
אחרי פסטיבל טרייבקה, "הפרידה האחרונה" ייכנס לארכיון השואה של אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב.