גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באיזה שער נכנסים הפרשי מט"ח

איך רושמים השקעות במט"ח, מה קורה כששע"ח משתנה, ולמה יש הפרשים שלא נרשמים ב"רווח והפסד"?

 הכנת דוחות כספיים תקופתיים /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכנת דוחות כספיים תקופתיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

רוב החברות הנסחרות פועלות במספר שווקים ובמספר מטבעות חוץ. החברות המייבאות רוכשות את המוצרים במטבע חוץ (דולר, אירו, ליש"ט) ומוכרות אותם בארץ בשקלים; החברות המייצאות מוצרים - משלמות בארץ על עלות המוצרים בשקלים, ומקבלות תמורה במטבע חוץ.

החברות המחזיקות בנכסים בחו"ל, פועלות כמובן במטבע המקומי (היכן שהנכסים); חברות שמחזיקות בחברות בחו"ל באופן דומה פועלות גם הן במטבע מקומי (היכן שהחברות פועלות); חברות שמשקיעות כספים בחו"ל (השקעה בדולר, השקעה בניירות ערך שונים בבורסות בעולם) משתמשות במטבע חוץ.

וגם חברות שלכאורה אין להן זיקה לשווקים זרים, פועלות במט"ח (אם כי כנראה בהיקף יחסית נמוך): זה יכול להיות הלוואות במט"ח, פיקדונות במט"ח, תשלומים על נסיעות לחו"ל של עובדי החברה, רכישת מוצרים דרך אתרים בחו"ל, ובכלל - יש שורה ארוכה מאוד של פעילויות במט"ח.

ואיך המט"ח הזה נרשם בדוחות הכספיים? נתייחס לחברות שהמטבע העיקרי שלהן, שמשמש גם לדוחות הכספיים, הוא השקל. החברות האלו פועלות לצורך המחשה גם בדולרים, אז איך מתרגמים את הדולרים לשקלים, ומתי? ולמשל, נניח שנרכשה מכונה בעלות של 1 מיליון דולר ב-20 באפריל - איך רושמים את המכונה הזו בדוחות הכספיים?

התשובה כאן יחסית פשוטה - בביאורים של כל החברות הציבוריות (כמעט) נכתב כך: "עסקאות במטבע חוץ מתורגמות למטבעות הפעילות הרלוונטיים של חברות הקבוצה, לפי שער החליפין שבתוקף בתאריכי העסקאות". ובמילים פשוטות, בודקים מה היה שער הדולר ביום הרכישה - 20 באפריל, ומתרגמים זאת לשקלים. נניח שהדולר היה בשער של 3.6 שקלים, אזי המכונה תירשם במאזן ב-3.6 מיליון שקל.

ואם יש לחברה פעילות בחו"ל (בארה"ב), ובמסגרת הפעילות הזו יש מכונה שרשומה בסוף הרבעון הראשון ב-2 מיליון דולר - איך אז רושמים אותה בדוחות החברה? גם כאן הביאורים מספקים תשובה: "נכסים והתחייבויות כספיים הנקובים במטבע חוץ במועד הדיווח, מתורגמים למטבע הפעילות לפי שער החליפין שבתוקף לאותו יום". כלומר, בודקים מה שער המטבע בסוף הרבעון ומתרגמים את ערך המכונה בדולרים לשקלים. נניח שבסוף הרבעון הדולר היה 3.7 שקלים, אזי המכונה נרשמה ב-7.4 מיליון שקל (2 מיליון דולר כפול שער חליפין של 3.7 שקל לדולר).

 - למה לא נזקפים להוצאות מימון?

כך נוהגים ביחס לכל רבעון, והשאלה היא מה עושים בעצם עם הפרשי המט"ח? הרי שער המטבע על פני התקופה זז, כך שכאשר יבואו לתרגם בסוף הרבעון הבא, יקבלו ערך מכונה אחר מאשר בסוף הרבעון השני. נניח ששער הדולר יהיה 3.5 שקל, והמכונה תירשם ב-7 מיליון שקל (2 מיליון דולר) בסוף הרבעון השלישי - נוצרה כאן בעיה "חשבונאית"; נעלמו 400 אלף שקל מערך המכונה בין סוף הרבעון השני לסוף השלישי. מדובר בהפסד כלכלי שנובע מהפרשי שער, ועל פי החשבונאות - מספרים לא יכולים להיעלם סתם כך, הם צריכים להיות רשומים בדוח הרווח והפסד.

שוב הפתרון מצוי בביאורים: "הפרשי שער בגין הפריטים הכספיים הם ההפרש שבין העלות המופחתת במטבע הפעילות לתחילת השנה, כשהוא מתואם לריבית האפקטיבית ולתשלומים במשך השנה, לבין העלות המופחתת במטבע חוץ מתורגמת לפי שע"ח לסוף השנה. הפרשי שער הנובעים מתרגום למטבע הפעילות מוכרים בדרך כלל בדוח הרווח והפסד". כלומר, לרוב ההפרשים האלו ייזקפו להוצאות מימון בדוחות הכספיים, ונראה שזה המקום הטבעי והנכון להוצאות הללו.

אבל, יש חריגים. החשבונאות מגדירה הפרשי שער שלא ייזקפו כהוצאה (או הכנסה) בדוחות הכספיים, אלא יירשמו רק בדוח על הרווח הכולל. דוח הרווח הכולל מופיע אחרי דוח הרווח והפסד והוא במקרים רבים "נשכח", כלומר קוראי הדוחות מדלגים עליו. אחרי הכל, הם מסתמכים על הרווח (רווח לבעלי המניות) כפי שהוא מופיע בדוח רווח והפסד, ובזה לכאורה תם העניין. אז זהו - שממש לא. הדוח על הרווח הכולל מכיל סעיפים שמבטאים הפסד כלכלי.

החשבונאות הגדירה כאמור מספר סעיפים שידלגו מעל דוח הרווח והפסד ויירשמו בדוח על הרווח הכולל, וישפיעו על ההון העצמי. הרשימה הזאת מכילה בעיקר שני סעיפים: הפרשי שער כתוצאה מגידור, והפרשי שער כתוצאה מהחזקה בחברות מוחזקות.

ההפרשים כתוצאה מגידור לא נרשמים בדוח רווח והפסד, למרות שהם דווקא באים לקזז הפרשי שער כתוצאה משינויים במט"ח. כלומר, למרות שגידור ברמה הכלכלית אמור לצמצם את החשיפה של החברה, הרי שהחשבונאות מפרידה את הפרשי השער שנוצרים באופן שוטף (כמו ההפסד כתוצאה מההחזקה במכונה), לבין הגידור שנעשה כדי לצמצם את החשיפה, שהוא נרשם (בחלקו) בדוח על הרווח הכולל (כלומר לא ב-"רווח והפסד").

בין אפריקה לישראל

הסעיף השני שנרשם במסגרת הרווח הכולל הוא שינויים במט"ח כתוצאה מהחזקה בפעילות חוץ. מדובר על החזקה של החברה בחברות בחו"ל. החברות המוחזקות "מדברות" במט"ח, למשל ליש"ט, ואז החברה למעלה בעצם מתרגמת את ההחזקה בחברה המוחזקת לפי שער הליש"ט. אם נניח שהחברה המוחזקת היא בעלת הון של 100 מיליון ליש"ט, וההון הזה נשאר גם בשנה העוקבת, כלומר החברה עצמה לא הרוויחה ולא הפסידה - אז השיטה היא לתרגם את ההחזקה לפי השער היציג.

נניח שבתחילת התקופה הליש"ט הייתה 5.5 שקלים ובסוף התקופה בשער 4.6 שקלים. תרגום לשקלים בתחילת התקופה יעמיד את ההחזקה בספרים על ערך של 550 מיליון שקל (100 מיליון ליש"ט כפול 5.5 שקל); ובסוף התקופה תעמוד ההחזקה על ערך בספרים של 460 מיליון שקל (100 מיליון כפול שע"ח של 4.6 שקל). כלומר, יש כאן הפסד כלכלי של 90 מיליון שקל.

ולמרות ההפסד הכלכלי הזה, החשבונאות טוענת כי זה אינו הפסד בליבת העסקים, אין בו משהו שוטף, תפעולי, הוא אקראי. ולכן נרחיק אותו לרווח הכולל, והוא לא יירשם בדוח הרווח והפסד. אז נכון, הוא לא מבטא הפסד עסקי, אלא הפרשי מט"ח, אבל מה ההבדל בינו לבין ההפסד בגין המכונה? מה ההבדל בינו לבין הפסד כתוצאה מהחזקה של ליש"ט שערכן ירד? במהות, כל הסעיפים הללו הם סעיפי מימון. ההרחקה שלהם מדוח הרווח והפסד רק מבלבלת את הקוראים, ובעיקר מטעה אותם - יש חברות לא מעטות שמדווחות על תוצאות שרחוקות שמיים וארץ מהתוצאות האמיתיות, וזה בולט בחברות שמחזיקות בנכסים מעבר לים. אפריקה ישראל, לדוגמה, חייבת חלק מהכישלון שלה להפסדים כתוצאה מתרגום החזקותיה בחו"ל - על פני השנים ההפסדים האלו במקרים רבים עלו על ההפסדים השוטפים (בדוח רווח והפסד).

אז להבא - אל תעצרו בדוח הרווח והפסד, המשיכו כמה שורות נוספות לדוח על הרווח הכולל, ואז תקבלו את התמונה הנכונה יותר.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין