האם בשם אינטרסים נעשים מעשים המנוגדים למטרת העלייה?

בזבוז הון ציבורי רב וליקויים חמורים: מה קורה בארגון נתיב שצפוי לבחור בקרוב ראש לשכת קשר חדש

עולים חדשים / צילום: רויטרס
עולים חדשים / צילום: רויטרס

1. "נתיב" - לשכת הקשר, תתקשט בקרוב ב"ראש" חדש/ה. זהו אחד הארגונים המיותרים, היקרים, העתיקים והכבדים, אם לא מזיקים, שמממונים כאן סתם כך מתוך הרגל, חברויות ואינטרס של פוליטיקאים למלאי ג'ובים. ראוי לציין: יש מאות, אפשר אלפי, גופים-ארגונים-סוכנויות-עמותות-חברות-תאגידים מיותרים שקשורים איכשהו למשרדי הממשלה, ומבזבזים לשווא הון ציבורי כבד ורב שנה בשנה, חודש בחודשו. נתיב - אחד מהם, ולא הגדול מכולם.

ועדת האיתור למשרת ראש לשכת הקשר כבר קיימה מפגשים ותכריע בקרוב (טיפת פופוליזם: אם היו מעזים לעשות סדר בכל המיותרים האלה היה מתפנה כסף לנכים, לילדים, גם לבריאות, לביטחון - ויישאר עודף לחיזוק הפריפריה).

2. כמה כסף מסתובב בנתיב? תקציב מאושר ל-2017 עומד על 95 מיליון שקל. אבל גם השנה, ככל שישתדלו, והם תמיד משתדלים, תסתיים השנה בתת-ביצוע. כבר מוערך התקציב בפועל על 60 מיליון שקל. שנת 2016 הסתיימה בהוצאה תקציבית של 62 מיליון; שנת 2015 - 66 מיליון שקל. בארגון כ-70 עובדים קבועים בשכר ממוצע גבוה שתואם את היותם מזוהים היסטורית כ"ביטחוניסטים" (בכאילו...). מעל 20 שליחים קבועים במדינות חבר העמים, כל אחד בעלות 1 מיליון שקל לשנה, צמודים לשליחי משרד החוץ.

בנוסף נוהג הארגון לשלוח מגוון רחב ונרחב של שליחים ויועצים למשימות לא קבועות, ביניהם אנשי חינוך, תרבות, מסורת וכדומה, רובם ככולם יוצאי ברית המועצות לשעבר, למיני מסעות אירועי שירה, דקלום, סיפור. בסך הכול, על פי פרטי המידע הרשמי המופיע ב"פנייה לאיתור מועמדים", מעסיק נתיב כ-200 מועסקים "במטה ובארץ ובנציגויות השונות בחבר העמים".

3. מה מטרת הארגון? התפקיד הרשמי של נתיב - לשכת הקשר, מתחלף ומקבל תיאורים יצירתיים וגמישים על פי צוק העיתים. זה התחיל ב-1953 כיחידה סודית חשאית במסגרת המוסד, שהוטל עליה להקים קשר ולהגיש עזרה ליהודים שמעבר למסך הברזל הסובייטי, רוסיה ומזרח אירופה. השליחים הועסקו בתפקידי כיסוי בשגרירות, ועשו מאמצים כנים ומסוכנים לקשר וסיוע עם יהודים אסירי ציון, מסורבי עלייה, נפגעי שלטונות אותם ימים. זו הייתה אז עבודה מבורכת, מורכבת, קשה, שלימים, בגלי העלייה הגדולים, לפני ואחרי נפילת מסך הברזל, הסתברה חשיבותה.

4. ומאז מה? מי שרצה עלה, אם הוא יהודי או יהודי חלקית. רבים עברו ועוברים לארצות-הברית וקנדה (חלק נכבד "שלחו" לכאן את הוריהם המבוגרים ועברו למדינות אחרות). בשנה שעברה, 2016, עלו ממדינות חבר העמים 14,801 עולים. במקביל, מתקיימת באופן קבוע ירידה מהארץ, כאשר בפועל ובמעשה ההערכה היא ש-1 מתוך כל 5 עולים שהגיעו במהלך השנים לישראל ירד ממנה - כלומר, 20%. הנחת היסוד היא שמיליון עולים עלו ממדינות ברית המועצות לשעבר. זה אומר שכ-200,000 עזבו את המדינה.

מי שנשאר במדינות חבר העמים - סביר להניח שאיננו רוצה להגיע לכאן. למרות זאת, הציבור בישראל ממשיך לקיים ולממן פעילות ענפה ויקרה לשמירת קשר, כולל תקציבים קבועים ושליחים קבועים ומתחלפים. משרד החוץ מתגאה בפעילותו. כפי שכתוב באתר המשרד: "המשרד פועל לטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות, ושומר על זכויותיהם של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל".

עוד גוף פעיל מאוד מול יהודים או יהודים חלקית בחבר העמים היא הסוכנות היהודית שחלקה הנכבד ממומן מתקציב ישראליים. אתר הסוכנות מספר שהוא-הוא מרכז העניין: "הסוכנות היהודית העלתה לישראל, החל מראשית שנות ה-90', כמיליון עולים. כיום כ-2 מיליון יהודים דוברי רוסית מתגוררים מחוץ לישראל. 800 אלף מהם במדינות ברית המועצות לשעבר... העלייה היום היא מבחירה חופשית, וזו גם גישתה של הסוכנות בכל פעילותיה בקרב יהודים ודוברי רוסית זכאי עלייה".

הסוכנות פיתחה תוכניות עלייה וקליטה, מקיימת חינוך ציוני בתוכניות רבות בחבר העמים, מחנות קיץ וחורף, אירועי חוויה, מסע "תגלית" ועוד. גם משרד הקליטה פעיל, למרות שהוא תואמו של נתיב, לצידם פעילים גם ארגונים יהודיים עצמאיים מהארץ ומארצות-הברית שחלקם ממומן גם על ידי ממשלת ישראל.

אז אם מדובר בעידוד עלייה, מזמן-מזמן ברור שאין צורך גם בנתיב. אז מה עשו? שינו את שם התפקיד. על פי מסמכי ועדת האיתור זהו "ארגון הפועל בקרב יהודים וזכאי עלייה במדינות חבר העמים לחיזוק זיקתם ליהדות ולמדינת ישראל ולעידוד עלייתם לארץ". כדי לרפד עוד יותר את הגוף והתפקידים המיותרים של הארגון המיותר נרשמו עוד תיאורי תפקיד: ניהול מערך השירותים הקונסולריים ומתן אשרות עלייה לאזרחים זרים, בתיאום עם הגורמים הממשלתיים העוסקים בתחום.

אז אם יש גורמים ממשלתיים העוסקים בתחום, למה צריך גם את נתיב?

ג'וב יצירתי נוסף: תיאום פעילות הארגון מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, הסוכנות היהודית ארגונים יהודים, גופי הביטחון ועוד. בקיצור, עוד ועוד ועוד גופים, בעוד ועוד עשרות ומאות מיליונים רבים. שמא רק כדי לנפח את מלאי המשרות הדוברות רוסית למען אנשי שלומנו?.

5. המנהל/ת הבא/ה. ועדת האיתור "למילוי משרת ראש נתיב בירושלים", שהוקמה חודשים אחרי שהמנהל הקודם אלכס קושניר מונה למנכ"ל משרד הקליטה, העמידה בראשה יו"ר - מזכיר הממשלה צחי ברוורמן - שכן נתיב היא יחידת סמך במשרד רא"מ (הרשות הממלכתית לאבטחת מידע).

לצידו יושבים נציב שירות המדינה, מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, עובד בכיר של שירות הביטחון (בגלל ההיסטוריה או בגלל הצידוק לתת משכורות ביטחוניות?), איש אקדמיה ואנשיהם. 16 הגישו מועמדות. 5 נפסלו כי לא ענו על דרישות הבסיס; 1 הסיר מועמדות; מהעשרה שנותרו זימנה הוועדה 5 לראיון, שהסבב השני שלו התקיים באמצע השבוע שעבר.

6. דרישות התפקיד: השכלה - תואר ראשון; ניסיון - 7 שנים בגיבוש מדיניות וניהול פרוייקטים בתחום העלייה והקליטה, או בתחום קשרי חוץ, או חינוך ותרבות; שפות - רוסית. למה רוסית? הרי נתיב אמורה לפעול בכלל מדינות חבר העמים. זה אומר, על פי משרד הקליטה, שמדובר במדינות: ליטא, לטביה, אסטוניה, בלארוס, אוקראינה, רוסיה, מולדובה, גרוזיה, ארמניה, אזרבייג'ן, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן.

האם מראש ברור שלא עולה בדעת מישהו למנות לתפקיד מישהו שדובר גאורגית? אולי טורקמנית? קזחית? למה רוסית, נשאל משרד ראש הממשלה האחראי על נתיב. התשובה שהתקבלה: "נציבות שירות המדינה היא זו שקבעה את תנאי הסף של המשרה, על כן לקבלת תשובה יש לפנות אליהם".

פנינו לנציבות שירות המדינה. הנה התשובה: "הדרישה לשפה הרוסית נובעת מכך שמרבית אוכלוסיית היעד של נתיב חיה ברוסיה, ומרבית האוכלוסייה היהודית (גם זו שאינה מתגוררת ברוסיה) דוברת השפה הרוסית. בנוסף, במדינות האחרות רוסית היא השפה השנייה. כמו כן, השירותים הקונסולריים מתבססים על מסמכים סובייטיים שרובם המוחלט כתובים בשפה הרוסית". מי שהשתכנע - השתכנע; מי שלא - יודע שלעלייה הרוסית יש אינטרסים כבדים. הם מיוצגים בכמה וכמה מפלגות שראשיהן שומרים על הבטחת מימון האינטרסים.

7. ספטמבר 2013. דוח מבקר המדינה. ליקויים חמורים, תפירת משרות, עקיפת מכרזים, ניפוח תקציבים - גם בעובדים וגם בשליחים. "התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות מידה שוויוניות הנדרשות ממוסדות ממלכתיים". לעניין מסעות "השליחים" ו"הנציגים" היוצאים ובאים, מצא המבקר כי שליחתם לא התיישבה עם כללי המינהל התקין ונוהל הארגון ופגעה בשוויוניות. לחלק מהנסיעות לא נמצאו נימוקים, או נמצאו נימוקים שאינם מניחים את הדעת. מתוך הדוח: במארס 2009, ערב הקמת הממשלה ה-32, שוחחה בכירה בנתיב עם עוזרו של חבר כנסת מ"ישראל ביתנו" ומסרה לו את הדרישות התקציביות של נתיב שיש להעלות בהסכמים הקואליציוניים. עוד סיפור מהדוח: שליחת הארגון ברוסיה מסרה למבקר המדינה כי ראש הארגון ציינה בפניה, ב-2009, שהיא "לא רוצה שיישאר כסף בקופה". עוד כתוב, כי נתיב "לא נתן דין וחשבון לעצמו ולגופים המפקחים עליו בנוגע לנחיצות פעילויות כאלה או אחרות... נדרשת בחינה ומדידה כדי להצדיק את הסכומים הניכרים, הגדלים משנה לשנה, המופנים באמצעות תקציב הארגון למימון פעילותיו".

8. האם הארגון מעודד דווקא הגירה? הגירה מישראל החוצה, או מעבר זכאי עלייה מחבר העמים למדינות אחרות? האם מעצם העובדה שהארגון עוזר ותומך למעשה בהמשך קיום קהילות יהודיות במדינות חבר העמים - איננה מתפרשת כ"מתן לגיטימציה רשמית להגירה מישראל", שאל אז המבקר. ומאז זה נשאל שוב ושוב, גם ובעיקר על ידי ארגונים של יוצאי ברית המועצות. האם בשם הג'ובים לאנשי שלומנו נעשים מעשים המנוגדים למטרת העלייה?.

9. אוקטובר 2009. חבר הכנסת רוברט טיבייב כותב: "... עם נפילת מסך הברזל איבדה נתיב את חשיבותה, אך בשל לחצים פוליטיים לא פורקה...". טיבייב, חבר הכנסת ה-18, שהיה קודם סרן בחיל הקשר של הצבא האדום, עלה ב-1994, התיישב באופקים, פעיל ישראל ביתנו שהלך לקדימה. "ארגון שפעל בתוככי ברית המועצות, בשעה שלזו לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל ועצם היותך ציוני הייתה עילה למאסר ממושך - לא ראוי שימשיך ויפעל ברוסיה של היום הרואה את עצמה כמדינה ידידותית לישראל... עידוד העלייה הוא ערך חשוב מאין כמותו, אבל כפי שלא נפעיל לצורך כך ארגונים חשאיים במהותם באירופה או בארה"ב, כך לא ראוי שהדבר ייעשה גם ברוסיה".

10. הממשלה נוהגת להקים מדי פעם, בקצב גובר, מיני ארגונים, חברות, תאגידים חדשים ומשונים. היא גם מתהדרת בהיותה לוחמת ברגולציה ובבירוקרטיה שמטופחות ע"י אותם ארגונים. הגיע הזמן להקים גוף שיקבל מינוי "תורן ניקיון" ושיבדוק את אלפי הארגונים ההזויים והלא-הזויים, ולקבל החלטה לומר להם יפה תודה, לשלם כסף טוב לעובדים ולסגור אותם. סופית.

מדינות חבר העמים
 מדינות חבר העמים