חברת בי טי אל טרוול, המפעילה את אתר חיפוש הטיסות אליס, פנתה למשרד הכלכלה בבקשה להכיר בחברה כמו גם במנועי השוואת מחירי טיסות של אתרים ישראליים אחרים כמוצר כחול-לבן, ובכך להפנות את תשומת לב הגולשים להעדיף את האתרים הללו על פני אתרים של מפעילות מחו"ל.
מוצרי כחול-לבן המשתייכים למטה לעידוד רכישה של מוצרים מקומיים לא מקבלים מענקים כלכליים, אולם סימונם עם לוגו "כחול-לבן", כמו גם פעולות פרסומיות הקוראות לצרכן לרכוש כחול-לבן - עשוי להביא צרכנים להעדיף את המוצרים הישראליים על פני מתחריהם מחו"ל. זהו הדין גם בעולם המקוון, כך גורסת החברה. אתרים רבים פועלים בתחום התיירות והתעופה, אלא שרבים מהאתרים הבינלאומיים מוגשים כיום בשפה העברית, ולגולש קשה לעשות אבחנה מיהו אתר ישראלי ומיהו אתר בינלאומי.
בחברה מעריכים כי ענף תיירות הפנאי מגלגל מעל 2 מיליארד שקל בשנה, סכום שהולך וצומח משנה לשנה. בנוסף, על פי הערכות, 20%-30% מסך כרטיסי הטיסה שרוכשים ישראלים מופנה לאתרי ענק בינלאומיים, כך "שמאות מיליוני שקלים בשנה עוברים דרך אותם גופים בינלאומיים, על אף שלעתים קרובות מחירי הטיסות של האתרים הישראליים, ובמיוחד הקטנים שבהם, זהים ואף זולים מהאתרים הבינלאומיים, אך כמובן שתקציבי הפרסום והשיווק שלנו קטנים בצורה משמעותית", כך נכתב בפנייתו של יניב שולדנפרי, מנכ"ל אליס. "ודאי ברור, שהמשמעות של אותם מאות מיליוני שקלים שלא מגיעים לאתרים הישראליים היא אובדן הכנסות משמעותי לענף סוכני הנסיעות ולמסים עבור המדינה. אנו פונים אליך לא רק בשמנו, אלא בשמם של כל אתרי הטיסות האינטרנטיים בישראל בדגש על המותגים החדשים יחסית, כדוגמת סמארט אייר, בליק ואקספלורר. אנו פונים אלייך לאחר שבעבר ניסינו לפנות ישירות למטה כחול-לבן אך לא הצלחנו לקבל מענה מספק".
בקשת החברה נשמעת הגיונית לנוכח הגידול המשמעותי בהיקפי הקניות באונליין בכלל ובענף התיירות בכלל. אלא שממענה שקיבלה בי טי אל טרוול בעקבות פניית "גלובס", עולה כי לפי הגדרות החלטת הממשלה משנת 2009 לקידום התעשייה המקומית, מדובר במוצרי טובין בלבד "מכאן", כך לשון המכתב, "שאין אנו יכולים במסגרת 'מטה כחול-לבן' לתמוך בפעילות כמו זו שלכם שאינה עונה על הקריטריונים גם אם היא לגמרי כחול-לבן".
האם לא הגיע הזמן לבחון את שינוי הקריטריונים? "שמונה שנים עברו מאז החלטת הממשלה, ובמהלכן המסחר באינטרנט צמח בצורה משמעותית בארץ ובעולם והוא מאיים היום על הרבה מאוד תעשיות 'מסורתיות'", אומר גלעד ארדיטי, סמנכ"ל אליס. "במקום שהכסף של הצרכן הישראלי יפרנס עוד מתכנתים ומסים במדינות אחרות, למה שהוא לא ילך לאתרים ישראליים ויסייע לפרנס מתכנתים שיושבים כאן ויחזור למדינה כתשלום מסים ישירים ועקיפים?".
תגובת משרד הכלכלה ל"גלובס" התמקדה בפעילות מטה כחול-לבן והיתרונות הכלכליים עבור החברות הזכאיות לשאת את התו, דוגמת יתרונות מיצוביים ושיווקיים. "אנו מקבלים פניות רבות לסמן מוצרים בתו 'מיוצר בישראל' בתחומים בהם התחרות מול היבוא גדולה", אומרים שם, אולם בתשובה לשאלה מדוע אתרי אינטרנט לא זכאים ליתרונות הללו, נאמר כי "כרגע התו הישראלי ניתן על מוצר ולא על שירות".